מנכ"ל זר אינו פתרון קסם

42 שנים מחכים אוהדי נבחרת ישראל בכדורגל לראות אותה מעפילה לטורניר בינלאומי כלשהו. פעם בכמה שנים מציע מישהו פטנט חדש-ישן כדי לגרום לזה לקרות: יבוא של מאמן זר שיעמוד בראש הנבחרת ויצליח לחולל את הנס. אבל לפחות עד כה הפטנט הזה לא עבד והמאמנים הזרים הצליחו להוביל את הנבחרת לכישלונות מפוארים לא פחות מהמאמנים המקומיים.

לעומת זאת, בזירה התאגידית המקומית הנוהג הוא לשמור את כיסא המנכ"ל למנהלים ישראליים. פתרון הקסם של ניהול על ידי מנכ"ל זר המביא עימו ניסיון בזירה הגלובלית לא היה נפוץ במיוחד בשוק ההון הישראלי, ואפילו בתחום ההיי-טק, שליבת הפעילות שלו היא גלובלית, מנוהלות ספינות הדגל הישראליות דוגמת צ'ק פוינט, נייס, מלאנוקס, איזיצ'יפ על ידי מנכ"ל כחול לבן.

מינויו של סטפן בורגס למנכ"ל חברת כיל , מספר חודשים בלבד לאחר מינויו של ג'רמי לוין למנכ"ל חברת טבע, השלים כיבוש של צמד מספינות הדגל המקומיות על ידי מנכ"לים זרים. המנכ"ל החדש של טבע כבר הספיק להטביע את חותמו בשורת חילופים בשדרת הנהלת החברה, במסגרתה נדחקו הצידה מספר מנהלים ישראליים בולטים. נראה כי הנחתת מנכ"ל תוצרת חוץ בראש הפירמידה של כיל תביא אף היא לרעשים לא קטנים בשדרה הניהולית של החברה.

דומות אך שונות

למרות הדמיון לכאורה בין שתי החברות הממנות מנכ"ל זר, כיל היא חברה בעלת שדרה ניהולית מקומית, ולעומת זאת בענקית הגנריקה הדירקטוריון וההנהלה הם בעלי אוריינטציה גלובלית מזה שנים. בשל כך, ניתן להניח כי הפקדת המפתחות של כיל בידיים של מנהל זר תדרוש התאמות פרסונאליות בחלקים נרחבים של השדרה הניהולית. המשקיעים ובעלי השליטה בחברה צריכים לשאול את עצמם האם לא היה מקום לבצע מהלך מדורג של עיבוי הדירקטוריון וההנהלה במנהלים גלובליים, ורק לאחר מכן למנות גם קברניט זר?

מנכ"ל זר חפץ לעיתים קרובות להקים סביבו כוורת גלובלית, אולם בסופו של יום, כמו שלא ניתן לייבא סגל שחקנים זר לנבחרת מקומית, כך לא ניתן להחליף את כלל דרגי הביניים בחברה ישראלית. לכן, גם כיל וגם טבע עלולות להתמודד עם בעיות ניהול קשות וחוסר שקט ארגוני שיכולים לפגוע בביצועיהן.

מנכ"לים מהשורה השנייה

מעבר לכך, חשוב לזכור כי "מנהלי הרכש" שמגיעים מחו"ל אינם המנהלים המוצלחים והמבוקשים ביותר בעולם. כפי שנבחרת ישראל לא יכולה לגייס לשורותיה את פפ גווארדיולה (מאמנה של ברצלונה לשעבר), כך חברות ישראליות, גדולות וגלובליות ככל שיהיו, אינן מסוגלות להביא לכאן מנהלים מהצמרת העולמית. הן יאלצו להסתפק במנכ"ל זר מן מהשורה השנייה, ולכן הערך המוסף של שינוי כזה אינו ברור מאליו.

בסופו של דבר, ניהול חברה בינלאומית והובלתה להצלחות בזירה הגלובלית הוא פועל יוצא של אסטרטגיה גלובלית תחרותית, המבוססת על עבודת צוות מוצלחת ולא על מופע קסמים של מאסטרו כזה או אחר, מוכשר ומנוסה ככל שיהיה. ספק גדול אם צמד המנכ"לים החדשים של טבע וכיל ישכילו לשכפל את הצלחת האבות המייסדים של חברות אלו, אבל לטובת הפנסיה של כולנו כדאי לקוות שהם בכל זאת יצליחו בכך.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון