"גם אני הייתי שמח לדעת מתי נתחיל להרוויח מבטר פלייס"

קבוצת החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, רשמה רווח של 83 מיליון דולר ברבעון השני של 2012. מדובר בירידה של 28% לעומת הרבעון המקביל, שנרשמה למרות מעבר לרווח תפעולי בחברת הספנות צים. מתחילת השנה עמד הרווח של החברה לישראל על מיליון דולר בלבד, לעומת רווח של 55 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2011.

עיקר ההפסד בחברה לישראל הוא ההימור העצום שלה על שוק הרכב באמצעות שני מיזמים פורצי דרך: בטר פלייס (תשתית לרכב חשמלי) וקורוס (ייצור רכב בסין). בשני המיזמים אמנם נרשמה התפתחות משמעותית ברבעון - הרכב החשמלי של בטר פלייס השלים נסיעה לאורך 1,150 ק"מ במשך 16 שעות רצופות, ואילו קורוס קיבל מימון של 470 מיליון דולר מקונסורציום בנקים סיניים - ואולם שני המיזמים הללו עדיין מפסידים כסף גדול. קורוס טרם התחיל בפעילות מסחרית, ואילו בטר פלייס רק סיים את שלב התשתית והטכנולוגיה.

בטר פלייס חייבת מימון נוסף

מדוחות החברה לישראל עולה כי ברבעון השני הפסידה בטר פלייס, שמוביל היזם שי אגסי, סכום של 64 מיליון דולר ו-132 מיליון דולר מתחילת השנה (חלקה של החברה לישראל בהפסד הרבעוני עמד על 15 מיליון דולר).

סך ההפסד של בטר פלייס מאז הקמתה מצטבר לסכום אדיר של 490 מיליון דולר, כאשר חלקה של החברה לישראל הוא כשליש (מחזיקה ב-32% מהמיזם), כלומר כ-160 מיליון דולר. בקופתה של בטר פלייס היו בסוף הרבעון מזומנים בשווי של 73 מיליון דולר, ולאחר תאריך המאזן קיבלה החברה קו אשראי של 40 מיליון אירו נוספים מבנק ההשקעות של האיחוד האירופי - (European Investment Bank) EIB. כלומר סך הכול יש לבטר פלייס כעת כ-120 מיליון דולר.

קצב שריפת המזומנים הנוכחי של בטר פלייס עומד על כ-50 מיליון דולר ברבעון, כך שללא קבלת מימון נוסף הכספים שבקופתה יספיקו לפחות משנה. בטר פלייס סיימה באחרונה את שלב הפיתוח וההשקעה בתשתית, ולכן סעיפים אלה צפויים להצטמצם. אולם גם השלב הבא - תמיכה בלקוחות ורכישת סוללות הטעינה - הוא צרכן מזומנים.

"אף אחד מהמשקיעים שלנו הוא לא כיס קטן", אמר היום אגסי לגבי צורכי המימון העתידיים של בטר פלייס, "התחזית שלנו תמיד הייתה שנעבור לרווח אופרטיבי כשנגיע לנתח שוק של 0.5%-1% - כלומר 22 אלף מכוניות".

בטר פלייס נמצאת כיום בשלב השיווק לציבור. אגסי מודע לאתגרים בשלב זה ועל כך אמר כי "בסוף הלקוח רוצה לדעת אם הוא מקבל מכונית נוחה יותר או פחות". לשאלה זו ענה משה קפלינסקי, מנכ"ל בטר פלייס, שסיפק נתונים לפיהם הלקוח הממוצע של החברה (שטוען את רכבו בבית ובמקום העבודה), עוצר רק פעם אחת ב-870 ק"מ להחלפת סוללה. בתוך קבוצה זו יש נהגים שעוצרים רק פעם ב-1,000 ק"מ. אם לקוח ממוצע נוסע כ-25 אלף ק"מ בשנה, הרי שמדובר בשתי החלפות סוללה בחודש בלבד. "אין היום רכב בישראל שנוסע כל כך הרבה ועוצר רק פעם בשבועיים למלא דלק", ציין אגסי.

לבטר פלייס יש כיום 55 תחנות טעינה בעולם, 38 מתוכן בישראל. יש לה מעל 500 לקוחות (מכוניות על הכביש) שנסעו מרחק כולל של 3 מיליון ק"מ. עד סוף החודש הנוכחי שני שלישים מהתחנות יהיו פתוחות לציבור, ואולם השליש הנוסף יהיה לגיבוי ולא ישפרו משמעותית את הפריסה.

גם ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, התייחס לסוגיית המעבר לרווח. "גם אני הייתי שמח לדעת מתי נתחיל להרוויח מבטר פלייס", אמר, "בקרוב נראה ירידה ברמת ההשקעות, בעיקר בישראל. כבר הצלחנו להוכיח שהמודל שבנינו מבחינה טכנולוגית ותשתיתית קיים ועובד. גם לפני שהיה אפשר לדבר בטלפון הסלולרי הראשון היה צריך תשתית. כעת אנו עוברים לשלב שהוא אחד הנעלמים הגדולים במיזם, והוא טעמי הלקוח - עד כמה המוצר יהיה אהוב על הקהל".

גם בזן וטאואר רשמו הפסדים

קורוס הפסידה ברבעון 13 מיליון דולר, ו-32 מיליון דולר מתחילת השנה. ההפסד התפעולי שלה עמד ברבעון על 15.3 מיליון דולר, ו-35 מיליון דולר בהתאמה. פעילותה השוטפת יצרה תזרים שלילי של 47 מיליון דולר מתחילת השנה.

ההפסד המצטבר של קורוס מאז הקמתה ב-2007 הוא כ-240 מיליון דולר. חלקה בהפסד של החברה לישראל, המחזיקה ב-50% מהמיזם, עומד על מחצית. לקורוס היו בסוף הרבעון מזומנים בשווי 172 מיליון דולר, אך היא קיבלה מימון גדול להקמת מפעל בסין, שבו ייוצרו 150 אלף מכוניות בשנה. זו ההלוואה השנייה שנוטלת קורוס מתוך תוכנית לגיוס של כ-1.5 מיליארד דולר.

בפורטפוליו של החברה לישראל שתי חברות נוספות שתרמו הפסדים - בז"ן וטאואר. בז"ן הפסידה כ-100 מיליון דולר ברבעון עקב מרווחי זיקוק גבוהים, חולשה במגזר הפטרוכימיה וירידה חדה במחיר הנפט ברבעון השני. חלקה של החברה לישראל בהפסד עמד ברבעון על 39 מיליון דולר, לעומת רווח של 18 מיליון דולר ברבעון המקביל. טאואר הפסידה ברבעון השני 6 מיליון דולר, 2 מיליון דולר מתוכם היה חלקה של החברה לישראל .

מי שהביאה את החברה לישראל לסיים את הרבעון ברווח הייתה, כרגיל, יצרנית הדשנים שבשליטתה כיל, שסיימה את הרבעון עם רווח של 407 מיליון דולר. חלקה של החברה לישראל בו היה 214 מיליון דולר מתוכם.

גם איי.סי.פאואר, זרוע פעילות האנרגיה שכוללת את יצרנית החשמל אינקיה בדרום אמריקה ואת OPC המקומית, שמקימה תחנת כוח במישור רותם, הרוויחה ברבעון 13 מיליון דולר - עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל. רווחיה מתחילת השנה עלו ב-8%, ועמדו על 28 מיליון דולר. החברה לישראל מסבירה בדוחות כי רווחי איי.סי.פאואר נבעו מכמה גורמים: עלייה במחירי החשמל שמכרה החברה הבת בפרו, ואיחוד עם תוצאות החברה הבת בצ'ילה.

צים על הגל: רווח גולמי ותפעולי ברבעון

לאחר כמה שנים של התדרדרות במצבה העסקי של צים, בדומה לרוב החברות בענף הספנות, תוצאות הרבעון השני של 2012 מרמזות על תחילתו של שיפור. לאחר הפסד של 163 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, ו-395 מיליון דולר ב-2011 כולה, צים הצליחה להציג ברבעון רווח גולמי ותפעולי ותזרים חיובי מפעילות שוטפת.

צים רשמה גידול של 5% בהכנסותיה, ל-1.05 מיליארד דולר, ובמקביל הקטינה מעט את ההוצאות התפעוליות. לאור זאת, היא מציגה רווח גולמי של 32 מיליון דולר, לעומת הפסד גולמי של 31 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לאחר הוצאות הנהלה וכלליות, נותר הרווח התפעולי על 1 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר ברבעון המקביל. בשורה התחתונה רשמה צים הפסד של 47 מיליון דולר ברבעון, ו-210 מיליון דולר מתחילת השנה.

לשיפור בתוצאות אחראים שני גורמים עיקריים - עליית דמי ההובלה בענף ומהלכי התייעלות פנימיים שביצעה החברה. במהלך הרבעון גם נרשמה ירידה במחירי הדלק, אולם היא לא באה עדיין לידי ביטוי בתוצאות. צים רשמה ברבעון עלייה של 6% בהיקף המכולות שהובלו, ועלייה דומה במחיר ההובלה לרמה של 1,314 דולר למכולה.

מחירי ההובלה בענף סבלו משפל עקב מדיניות שהוביל מנכ"ל מארסק, ענקית הספנות הדנית. מאז פיטוריו לפני מספר חודשים, חזרו המחירים בענף לרמה סבירה שמאפשרת לחברות להרוויח. "ניכר כי החברות המובילות בענף הספנות הקווית חזרו להתמקד בשיפור הרווחיות שלהן", כתבה היום החברה לישראל, בעלת השליטה בצים, בדוחותיה.

לצד האופטימיות, ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, עדיין מוטרד מנושא פיצול צים לשתי חברות - ישראלית ובינלאומית, לנוכח מגבלות מדיניות-פוליטיות החלות עליה כחברה ישראלית. "כל הענף נמצא בתהליכי קונסולידציה. השחקנים משתמשים בקווים ותשתיות משותפים, ורק לצים יש נכות ביכולתה לנהוג כך", ציין גלעד. "בפועל, 85% מהפעילות של צים כלל לא פוקדת נמלים ישראליים. אם לא נקבל היתר, ניאלץ להפעיל את צים במתכונת אחרת, כולל העתקת המרכז שלה מחיפה לחו"ל".

 תרומת החברות