כך תחסכו אלפי שקלים על צעצועים לילדים בחגים הקרובים

השוק מוצף צעצועים, וכשהמגוון אדיר, הפיתוי בהתאם. הורים רבים מרעיפים על ילדיהם עוד ועוד צעצועים תמורת סכומי עתק. על בהלת הקניות המתמדת של ההורים מעיד גם הגידול בכ-4% בהכנסות הענף בשנת 2011, שהסתכמו בכמיליארד שקל.

לדברי גיל אורלי, מנכ"ל יבולים המתמחה באימון כלכלי למשפחות, המשפחה הממוצעת מוציאה כ-3,600 שקל על צעצועים ומשחקים, כולל משחקי מחשב. על תרומתם של המשחקים להתפתחות אין חולק. "בשנת חייו הראשונה, הילד מתוודע לעולם על-ידי הכנסת צעצוע לפה ומתעודד לזחול לקראת צעצוע", מסבירה ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית וראש תחום הטיפול במשחק בבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. "מגיל שנתיים ועד 12 הילדים מדברים עם הצעצועים ומבטאים דרכם את עולמם הרגשי".

אולם, לשפע יש מחיר, ואין כמעט הורה שלא מוצא את עצמו מתוסכל נוכח תלונות ה"משעמם לי" שמשמיע ילדו בתוך חדר עמוס צעצועים. "ילדים המוצפים בצעצועים סובלים מקושי בדחיית סיפוקים", מסבירה קגן. "הורים קוראים לזה 'הילד לא מעריך', אבל בפועל מדובר באובדן משמעות. הילד מאבד עניין מהר".

"לא צריך לקנות כל כך הרבה צעצועים. ילד יכול להסתפק בפחות אם לא נקרא לצעצוע בשם ונקטלג אותו. למשל, אם אני אומרת לילד הנה סירה, אז הוא מבין שהפונקציה המשחקית היא סירה. אבל אם אני לא אומרת לו שזו סירה, הילד יכול לדמיין שהיום זאת חללית ומחר צוללת".

גם פרופ' עמוס רולידר מהמרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה סבור כי ההורים של היום חוטאים בקניית יתר. "ילד עם הרבה צעצועים לא לומד ליהנות. סף ההנאה והסיפוק שלו קצר. מהר מאוד הוא רוצה להחליף ולהתחדש, גם בגלל לחץ חברתי. בהיבט הכלכלי, זו מסחטת כסף". הפתרון נעוץ לדבריו בלימוד הילד להסתפק במועט. "והכי חשוב, לא להתרגש מאמירות 'משמעם לי' או 'לא רוצה'. משעמום קורים דברים נפלאים כמו יצירתיות. תנו לילד פאזל, צבעים, בובות או שלחו אותם לרכב על אופניים בחוץ".

כשהמסך פוגש את המשחק המסורתי

אחד האתגרים שאיתם מתמודדים ההורים הוא לנתק את הילדים מהמסכים בבית - מהטלוויזיה, דרך המחשב ועד הטאבלט, ולהושיב אותם מול משחק. ילדים רבים הולכים ומאבדים מיומנויות חברתיות חיוניות כמו אינטראקציה עם חברים או אפילו יכולת המתנה לתורם, כשהם מכלים את כל זמנם במשחק בסמארטפון.

"על ההורים לקבוע מכסות למשחקי מרקע. החוכמה היא לעמוד בלחץ, ובזה ההורה הישראלי חלש", אומר רולידר. הוא ממליץ לצמצם משמעותית את שעות המסך. "ילדים בגילאי 6-14 מבלים היום 4 שעות מול המחשב או הטלוויזיה. לכן, כל פעילות שמובילה לפעולה ולסגירת מסכים לפחות שעתיים ביום זו ברכה, כמו פעילות משחקית שיש בה מוטיבציה מוטורית וקוגניטיבית ומשתתפים בה יותר מילד אחד, ופעילות המונעת מילדים לאכול בו-זמנית, שזו צרה אחרת של ילדים שאוכלים תוך כדי צפייה/גלישה". גם היצרנים מזהים את החולשה למסכים, ולכן מפתחים משחקים המופעלים האמצעות אפליקציות או מתכתבים עם המסך.

בתערוכות הצעצועים שהתקיימו באחרונה בארץ, בלטו בחדשנותם משחקים שהם שילוב של עולם המשחקים ועולם המחשבים, הסמארטפונים והאייפדים.

האם זה באמת הפתרון? לדברי קגן, למשחקים הללו יתרונות וחסרונות. "ילד במשחק אקטיבי מאמץ יותר את המוח לעומת ילד שצופה באופן פאסיבי בטלוויזיה ו'סובל' מירידה בפעילות המוחית. כשהתכנים של המשחקים אלימים, הילד לומד ומתאמן דרך המשחק להיות אלים יותר. היישום במשחק מסוכן כי הוא מקרב את הילד לאותן פעולות במציאות".

הלגו הוזל מעט

ומה עם המחירים? לפני כשנתיים כתבנו על פערים מקוממים בין מחירי הצעצועים בארץ לעומת המחירים בחו"ל, בעיקר של מותגים בינלאומיים, כאשר אז הצבענו על מספר מותגים בינלאומיים כמו לגו ופליימוביל שעלו בארץ פי ארבעה לעומת חו"ל. השוואה נוכחית מגלה שהפער היום עומד על פי 2-2.5 (ראו טבלה), מה שמעיד על כך שעדיין בארץ מחירי הצעצועים יקרים משמעותית, אלא שכשיש נכונות ואפילו בחוסר ברירה, אפשר לצמצם מרווחים ולהוזיל מחירים.

בכתבה אז הוזכרה ערכת לגו מסדרת מלחמת הכוכבים (דגם 8083) שעלתה 200 שקל בארץ וכ-50 שקל בארה"ב או בבריטניה. אותה ערכה נמכרת היום בכ-145 שקל בישראל וב-60 שקל בארה"ב (15 דולר) - כך שעדיין אנחנו משלמים יותר, אך הפער הצטמצם מפי 4 לפי 2.5. גם פארק השעשועים של פליימוביל שעלה 350-400 שקל, נמכר כיום בכ-320 שקל, וכבאית פליימוביל שלפני שנתיים נמכרה בכ-650 שקל עולה היום כ-600 שקל.

בכל הנוגע לבובות ברבי, בארה"ב אמנם משלמים חצי מחיר מישראל, אבל גם כאן הפערים ביחס למחירים באירופה הצטמצמו: בארץ המחיר לבובה כוכבת קולנוע הוא כ-120 שקל, לעומת כ-100 שקל בצרפת. גם שולחן מגה בלוקס לקטנטנים שעולה בישראל כ-280 שקל עולה בבריטניה ובצרפת 180-190 שקל, פער של כ-50%.

מסתבר שכשיש יבוא מקביל שמערער את מעמד היבואנים - הצרכן מרוויח, ובכל מקרה, מומלץ להיות ערניים למבצעים שיצוצו ממש עוד מעט לקראת החגים.

10 טיפים לקנייה חכמה של צעצועים ומשחקים

1. בלי אלימות:

לא לקנות משחקים המעודדים אלימות, אכזריות, חוסר מוסריות, גזענות וסטריאוטיפים כמו למשל שהרע הוא תמיד שחור ושמן.

2. מותגים רק במידה: ילד יכול לקנות מותג במסגרת דמי כיס. אפשר לקנות מותגים, אבל באופן פרופורציונאלי ומידתי מסך הרכישה. לתת לילד לבחור מותג אחד ולא להיכנע ללחצים לקנות הרבה מותגים. יש לתכנן עם הילד איזה משחקים הוא רוצה במסגרת התקציב שהוקצה, ולשתף גם את הסבא והסבתא שקונים הרבה צעצועים ומשחקים כמתנה.

3. לא לשחקן יחיד: להעדיף משחקים שבהם אפשר לשתף יותר מילד אחד ולהימנע רק ממשחקים המעודדים בדידות.

4. גם להפסיד לומדים: להעדיף משחקים עם מפסיד ומנצח. זאת, כדי ללמד את הילד איך להפסיד בכבוד, להתרומם מהקרשים ולהסיק מסקנות, ומצד שני לנצח בצניעות.

5. גם הגודל קובע: לקנות צעצועים מתאימים לחדר של הילד. לא להפוך את החדר שלו למחסן חונק.

6. לא להיכנע לטרנדים: להתאחד עם הורים אחרים נגד ההתמכרות לטרנדים, וכך למנוע לחץ חברתי.

7. להעדיף מבצעים: כדאי לקנות צעצועים ומשחקים במסגרת מבצעים, ואז לא לתת לילד את כל המשחקים בבת אחד ולהציף אותו אלא בהדרגה.

8. מחיר גבוה לא מבטיח איכות: נכון לבחור לפי פונקציונליות ולא לפי מחיר. לבדוק שהמשחק מזמין, מתאים לגיל וחינוכי. כל זה לא בהכרח רק ביקר ביותר. מותג אינו ערובה לאיכות ולפונקציונליות. אין קשר בין המחיר לבין ההנאה של הילד. גם משחק זול יכול לשמח ילד.

9. לא רק טכנולוגיה: אין מניעה לרכוש משחקים "טכנולוגיים" עם תכנים הולמים, אך אסור להזניח את המשחקים ה"מסורתיים" והפשוטים כמו, בובות, מכוניות ואופניים, המעודדים גם יציאה מהבית.

10. לדעת לסדר נכון: פריסה נכונה של צעצועים וספרים על גבי מדפים חוסכת כסף. כשעורמים צעצועים שוכחים מה יש בתחתית הארגז וקונים עוד ועוד. צעצועים צריכים להיות מונחים בצורה שתקרוץ לילד. כדאי לאוורר משחקים שהילד לא שיחק איתם הרבה זמן, ואם צריך לתקן אותם, ובכך לחסוך קניה של צעצועים חדשים.

הטיפים נאספו מפרופ' עמוס רולידר וגיל אורלי

 המחירים ירדו

 חלק מהמשחקים