ניתוח "גלובס": האם נתניהו ייאבק על התקציב או יילך לבחירות?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להחליט בשבועיים הקרובים אם לכנס את הממשלה ולהעביר את תקציב המדינה רווי הגזירות לשנת 2013, או להקדים את הבחירות.

בימים הקרובים צפוי ראש הממשלה להיפגש עם ראשי ש"ס וישראל ביתנו ולבדוק את ההיתכנות הפוליטית להעברת התקציב בהסכמה קואליציונית רחבה כדי לקבל החלטה. בפגישות עם ראשי המפלגות יבהיר להן נתניהו כי הן יידרשו לתמוך בתקציב לכל אורך הדרך - בממשלה ובכנסת - חרף העובדה שהוא כולל גזירות קשות שיפגעו גם באוכלוסיות שאותן הם מייצגים. הסיעות יידרשו להחליט אם מדובר בקיצוצים שהן יכולות לחיות איתם או שיעדיפו את אופציית הקדמת הבחירות.

בכירים במערכת הפוליטית מעריכים כי ההחלטה תתקבל בשבועיים הקרובים, לכל המאוחר עד ערב ראש השנה. אם נתניהו ילמד מהשיחות עם ראשי המפלגות כי אין לו הסכמה רחבה וכי לא יזכה לרוב בכנסת, יעדיף ראש הממשלה כלל לא לכנס את הממשלה לדיון בתקציב ולפזר את הכנסת באמצע חודש אוקטובר, כך שהבחירות יתקיימו בתחילת חודש פברואר 2013.

מנגד, אם יצליח נתניהו להגיע להבנה עם יו"ר ש"ס, אלי ישי, ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כי מפלגותיהן יתמכו בתקציב גם בכנסת ללא כל מאבקים, יביא נתניהו את התקציב לאישור הממשלה ולאחר מכן לכנסת. הבחירות במקרה כזה יתקיימו במועדן, אוקטובר 2013.

מתקשה לסמוך על ליברמן

כרגע כלל לא ברור מה רוצה נתניהו עצמו. משיחות שהוא מקיים עם גורמים שונים בימים האחרונים עולה כי הוא עצמו טרם קיבל החלטה. לפי שעה אין הכרעה בנושא והיא תלויה בישראל ביתנו ובש"ס. לדברי גורמים במערכת הפוליטית, אם ראש הממשלה יחליט שהוא רוצה להעביר את התקציב ולא להקדים את הבחירות, ניתן יהיה להגיע להסכמה עם שתי הסיעות, אולם חוסר האמון בין נתניהו לליברמן יקשה על ראש הממשלה לסמוך על כל הבטחה של ליברמן.

בסביבתו של נתניהו אמנם מאמינים כי לליברמן, כמו גם ליו"ר העצמאות, אהוד ברק, אין כל אינטרס להקדים את הבחירות, וסבורים כי גם לברק וגם לליברמן יש יותר מה להפסיד מהקדמתן מאשר להרוויח, אולם חוששים בכל זאת מהתנהלות לא צפויה שלהם. בימים האחרונים עוקבים בדאגה בלשכת ראש הממשלה ובאוצר אחר מהלכים שמובילים ליברמן וברק, שמהם ניתן ללמוד כי ייתכן שהשניים מביאים בחשבון אפשרות של הקדמת הבחירות.

ברקע השיחות שיקיים נתניהו עם המפלגות עומדים שיקולים נוספים. מאחר שהוחלט לדחות את ההצבעה על התקציב בממשלה לאחרי החגים, אם יחליט נתניהו להביא את התקציב לדיון בממשלה, יהיה זה במקביל לכינוסה של הכנסת, שתסיים בינתיים את הפגרה ותחזור לפעילות לאחר סוכות. באוצר ובסביבתו של נתניהו חוששים שרעשי הרקע שיגיעו מהכנסת יפגעו ביכולת של השרים להצביע בעד תקציב קשה ורווי גזירות כלכליות.

גם העובדה שהתיקים נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, נסגרים בזה אחר זה, לא נעלמת מעיניו של ראש הממשלה, ויש מי שחוששים בסביבתו של נתניהו כי הוא עוד עלול להפתיע ולשוב להתמודד בבחירות הקרובות. אף שתרחיש כזה נראה רחוק ולא הגיוני, יש מי שלוחשים על אוזנו של רה"מ שייטב לו להקדים את הבחירות.

הדיון שהתקיים אמש בלשכת ראש הממשלה בהשתתפות שר האוצר היה פוליטי בעיקרו. בחלקו הראשון כמעט ולא הוזכרו מספרים. במרכז השולחן עמדה סוגיית ההיתכנות הפוליטית להעברת התקציב. גורמים שנכחו אמש בדיון העריכו כי לא ניתן יהיה להגיע להסכמה עם השותפות הקואליציוניות והבחירות יוקדמו. "מהתמונה שהתגלתה בדיון עולה כי ללא מחויבות עמוקה של השותפות לא תהיה אפשרות להעביר תקציב, וכרגע נראה שהן לא בשלות לכך. גודל התמונה שהתגלתה במספרים הוא מפחיד ולכן האפשרות להעביר את התקציב כרגע ב-90% לא קיימת, אלא אם יהיה שינוי בתפיסת העולם של השותפות הקואליציוניות".

על הכוונת: פגיעה בקצבאות הילדים; תקציב הביטחון לא צפוי להיפגע

בכירי משרד האוצר הציגו אתמול (ב') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את היקף הקיצוץ הנדרש על מנת לעמוד בכלל ההוצאה (המסגרת התקציבית) בתקציב 2013. כמו כן, הם החלו להציג לנתניהו את הרכב הקיצוצים הפנימיים האפשריים לפי נושא. מדובר בפעם הראשונה שמתקיים דיון מסוג זה מול נתניהו עצמו, שכולל מספרים וחלופות. ביום ראשון התקיים דיון ההכנה במשרדו של מנכ''ל ראש הממשלה, הראל לוקר, עם יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, ובכירים באוצר, שארך כמה שעות.

ל"גלובס" נודע כי האוצר מבקש לבצע התאמות בתקציב 2013 (קיצוץ) בסך כ-12 מיליארד שקל, והמטרה האמיתית היא להגיע אחרי מו"מ לקיצוץ של 9 מיליארד שקל. לפי העמדה המעודכנת של בנק ישראל, שנחשפה ב"גלובס", נדרש קיצוץ בסך של 11 מיליארד שקל. "זה המשחק הידוע של האוצר. אין הפתעות. בכל זאת יידרשו צעדים כואבים", אמר אחד מהגורמים המעורב בשיחות.

כפי שנחשף ב"גלובס", המדיניות הכלכלית המתגבשת באוצר זה יותר מחודשיים שמה כיעד מרכזי שמירה על הצמיחה והתעסוקה, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות, ולפיכך, מטרת בכירי האוצר היא למנוע קיצוץ בחינוך, בתשתיות ובתעסוקה, דבר שנראה כעת בלתי אפשרי. יתרה מזו, גורמים באוצר מסרו ל"גלובס" כי לא יהיה מנוס מלעכב פרויקטים. "יהיו תוספות לתשתיות, אבל יהיו פחות תוספות מהמתוכנן", מסר בכיר באוצר.

שלושת מוקדי הקיצוצים המועדפים נותרו תקציב הביטחון (העומד על כ-60 מיליארד שקל), תקציב הביטוח הלאומי (העומד על כ-75 מיליארד שקל) ותקציב השכר וההטבות לעובדי המגזר הציבורי (הנאמד בכ-100 מיליארד שקל).

בעקבות הכישלון ההתחלתי שספג האוצר במערכה הראשונה מול אהוד ברק, קיצוץ בביטחון נראה לא ריאלי והוויכוח יעמוד על היקף התוספת שיקבלו. החלופה לקיצוצים בשכר ובהטבות, כגון דמי הבראה או דחיית תוספות שכר שהוסכמו, צפויה לעורר מלחמת חורמה עם עופר עיני, יו''ר ההסתדרות, שכבר מסוכסך קשות עם שר האוצר, יובל שטייניץ.

השנה חייבים האוצר וההסתדרות לחתום על הסכם קיבוצי חדש למשק. כמו כן, עוד השנה צפוי נציב שירות המדינה, משה דיין, לשגר את הרפורמה המקיפה בשירות הציבורי, הכוללת שכר דיפרנציאלי, רוטציה ושינוי דרמטיים לגבי הארכת חוזים אישיים.

המקור האחרון הוא הביטוח הלאומי, המורכב בעיקר מקצבאות. נתניהו כבר רמז כי הוא לא יפגע באוכלוסיית הקשישים. לפיכך, מה שעומד על הכוונת הן קצבאות הילדים, דבר שיגרום לעימות חזיתי עם המפלגות החרדיות שבקואליציה (ש''ס ויהדות התורה).

ברק תומך בהגדלת הגירעון

בכירי האוצר הציגו בפני ראש הממשלה ובכירי משרדו, בהם לוקר ויוג'ין קנדל, את רשימת החלופות השונות שמציירת הרכבים שונים של קיצוצים. אחת החלופות היא קיצוץ ללא פגיעה בביטחון, חלופה שכרוכה בפגיעה קשה בשירותים האזרחיים ובקצבאות. יתרה מזו, ראש הממשלה הטיל וטו על קיצוץ בתקציב המיועד לחוק חינוך לגיל הרך, המלצת הדגל של ועדת טרכטנברג שהוא עצמו הקים, שעולה לקופת המדינה יותר מ-2 מיליארד שקל. ייתכן כי זו הסיבה שלראשונה מאז הקמת ממשלה, ישב בדיון גם זאב אלקין, יו''ר הקואליציה, וזאת כדי להתחיל לבחון את הישימות הפוליטית של ביצוע הקיצוץ.

"לא יהיה קיצוץ של 15 מיליארד שקל אבל חייב היות קיצוץ של 8-9 מיליארד. אני לא רואה איך הקואליציה הנוכחית מצליחה להעביר את זה", מסר אחד מהמעורבים בדיונים. לפיכך, מתחזקת ההסתברות כי לא יהיה מנוס מהליכה לבחירות. הנחת הבחירות התחזקה מאוד לאחרונה ,לנוכח העובדה כי ישנו פיגור חסר תקדים בלו''ז של גיבוש התקציב.

לממשלה הזו עומדות בעצם שלוש חלופות: המדוברות יותר הן להעביר את הקיצוץ הנדרש כדי לעמוד בכלל הפיסקאלי - או ללכת לבחירות. אלא שבעצם ישנה חלופה נוספת: לגשת לכנסת ולבקש להגדיל את מסגרת ההוצאה, כלומר להגדיל את התקציב מעבר ל-2.8% שנקבע הכלל הפיסקאלי ובכך לפרוץ את המסגרת התקציבית. בכך, יכשיר נתניהו חלק מה-15 מיליארד שקל שהקצה ללא כיסוי תקציבי. כל הגורמים המעורבים בגיבוש התקציב מסרבים להתייחס לחלופה זו ואף טוענים כי היא "איננה על הפרק". מי שתומך באופן נלהב בחלופה הזו הוא שר הביטחון אהוד ברק, שטען כי ישראל צריכה להגדיל את הגירעון לכ-8% תמ''ג ב-2013, לנוכח ריבוי האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים. חלופה זו עלולה להביא את המשק הישראלי למשבר פיננסי.

 קיצוץ