ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה בשנת 2011 ב-73.4 מיליארד שקל, גידול ריאלי (בניכוי האינפלציה) של כ-5.8% לעומת 2010 ובהמשך לעלייה של 5.6% בשנת 2009.
לפי הנתונים, מאז שנת 1990 ועד 2001, חלה עלייה ריאלית בהוצאה לחינוך. בשנת 2001, חלה עצירה מוחלטת בהשקעה בחינוך, אולם היא התחדשה בקצב גבוה מאוד ב-2006 ובמיוחד בשנים האחרונות - 2010-2011.
עוד עולה, כי ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה בשנה שעברה ב-3.8%, זאת בהמשך לעלייה של 3.6% ב-2010 ו-0.5% ב-2009. כמו כן, משקל ההוצאה לחינוך כחלק מסך ההוצאה של הממשלה והרשויות המקומיות, גדל בחמש השנים האחרונות מ-14.5% לרמה של 16%.
עלות גבוהה פי 2
כ-80% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך מומנו בשנת 2011 על ידי המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח ממשלתיים) - שיעור גבוה לעומת שנים 2008-2010. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית.
רוב שירותי החינוך (87%), סופקו בשנת 2011 לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים ממשלתיים (מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שרוב מימונם מגיע מהממשלה, כדוגמת: האוניברסיטאות, רשת "אורט", רשת "עמל"). כמו כן, ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שעיקר מימונם ממקורות פרטיים, נאמד ב-4% מההוצאה הלאומית לחינוך. כ-9% משירותי החינוך סופקו על בסיס עסקי (גני ילדים, שיעורים פרטיים, קורסים למבוגרים, ספרי לימוד).
עוד עולה, כי ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך. הנתונים על התפלגות ההוצאה השוטפת לתלמיד לפי דרג חינוך בין השנים 2008 ל-2010, מראים כי עלות לימודיו של סטודנט לחינוך גבוה היא גבוהה פי 2 מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך העל-יסודי, ופי 3 מהעלות לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
