מה הוא קופץ?

הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), שלח לפני כחודשיים ליועץ המשפטי חוות דעת, שלפיה יש להעמיד לדין פלילי את הצמד אשכנזי-וינר בגין פרשת הרפז. מה גרם לתת-אלוף דני עפרוני לעשות זאת? או במילים אחרות, מה הוא קופץ? מילא, אם הפרשה לא היתה מטופלת, אבל לא הרבה פרשיות זוכות לטיפול כל כך רצוף ויסודי, גם על ידי מבקר המדינה וגם על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אז מה הסיפור שלך, תת-אלוף דני עפרוני?

אנשי אשכנזי, כצפוי, מבקשים לשכנע אותנו שעפרוני "מלקק" לאהוד ברק, הלוחם נגד הרמטכ"ל לשעבר, כדי לזכות בקידום לדרגת אלוף. אפילו אם יש בזה ממש כלשהו, זה לא בהכרח אומר שעפרוני אינו מאמין בחוות הדעת ששיגר לוינשטיין. אחרי הכול, גם לינדשטראוס המליץ על חקירה פלילית.

מבקש להפגין נוכחות

לעומת זאת, כן מדובר בחוות דעת נטולת צורך, הצדקה והיגיון. המעשה של הפצ"ר רק מבלבל ומסבך את המצב. פתאום הוא דוחף לתוך החקירה של המבקר והיועץ אלמנט חדש. הסוסים דוהרים ופתאום מישהו משליך על דרכם חפץ לא מזוהה. כולם חייבים לעצור: מה זה? ממה זה עשוי? איך אוכלים את האלמנט החדש זה? בקיצור, במקום להתקדם, מתעכבים.

לי נראה כי עפרוני עשה זאת כדי להפגין נוכחות. מסתובבת לה במדינה פרשה שכולה ביטחונית וצבאית - וגם משפטית. והוא, הפצ"ר, המשפטן הביטחוני הבכיר, לא קיים ולא מוזכר. כאילו הושיבו אותו בפינה.

אז הוא החליט כנראה לצאת מהפינה ולהודיע: "רבותיי, גם אני קיים", ובאמצעות חוות הדעת קפץ עפרוני הישר אל קדמת הבמה. אין כבר רק צמד, יש שלישייה: וינשטיין, לינדשטראוס - וגם עפרוני. וזה הצליח. מתי אי פעם כתבו את השם עפרוני כל כך הרבה פעמים כמו ביומיים האחרונים?

משתלב באווירת התככים

שלא תהיה טעות: אני חושב שבמחנה אשכנזי בהחלט נעשו מעשים לא ראויים. אם הם יותר מכך - את זה יקבעו הגורמים המוסמכים. הביקורת שלי על הפצ"ר אינה קשורה בתוכן חוות הדעת, אלא בעצם כתיבתה ושיגורה. זה מעשה מיותר המלמד שהפצ"ר משתלב יפה מאוד באווירת הבלגן והתככים של מערכת הביטחון - וזו אינה חזות נאה בכלל, ולמשפטן בפרט.

אין חקירה אחרי היועמ"ש

בין ההדלפות והלחישות סביב הפצ"ר שוכנת לה אמירה שאם היועמ"ש יחליט נגד חקירה פלילית, הרי שלפצ"ר יש את הזכות לערוך אותה, לפחות נגד וינר.

את התינוק הזה, אם אכן הוא נולד, יש להרוג כאן ומיד. קודם כל זה יותר מדי דומה למעין איום, לאמור: "וינשטיין, אם אתה לא תורה על חקירה וכו'...". שנית, מצבו המשפטי של איש צבא לא צריך להיות נחות מזה של אזרח שלגביו המילה של היועמ"ש היא הקובעת. המחשבה של ערכאה מעין שיפוטית נוספת לאנשי צבא - היא פסולה ומקוממת.