מתגרשים? מי ישלם את המשכנתא?

בנק ישראל פרסם השבוע נתונים חדשים על שוק המשכנתאות בישראל. על-פי הפרסום, בחודש יולי האחרון, למעלה מ-8,000 איש לקחו משכנתא, כמעט מחצית מהם יצטרכו לשאת בהחזר חודשי העולה על 40% מהכנסתם החודשית.

כלל-האצבע מורה כי אפילו זוג נשוי הנהנה מהכנסה של שתי משכורות מתקשה לעמוד בהחזר העולה על 30% מסך ההכנסות, אז מה יקרה אם החבילה מתפרקת, והמשכורות כבר אינן נכנסות לקופה משותפת?

ניקח לדוגמה את סיפורם של אבי ומאירה, זוג שכירים, היא מורה והוא מהנדס, שחיו עם שני ילדיהם בדירתם בחולון. על הדירה רבצה משכנתא גבוהה, שתשלומה החודשי בסך 8,000 שקל לחודש ירד לאורך השנים בהוראת קבע מחשבון הבנק המשותף.

כשאבי מאס בחיי הנישואים וביקש להתגרש, מאירה כעסה, ועד מהרה גבה טורא בין השניים, והיחסים האינטימיים התחלפו באיומים וצעקות. אבי חשש שבמסגרת הליכי הגירושים הלוחמניים מאירה תרוקן את חשבון הבנק המשותף, ולכן הורה לבנק שלא לכבד הוראות לחיוב החשבון אלא בקבלת שתי חתימות של שני בני הזוג. כתוצאה, הוראות הקבע בחשבון הוקפאו, וביניהן גם תשלומי המשכנתא.

אבי הבין שאם לא תשולם המשכנתא, הבנק עלול למכור את הדירה במחיר נמוך ממחיר השוק, ולכן פנה למאירה בבקשה לחתום יחדיו על הוראה, שתאפשר להמשיך את תשלום המשכנתא מהחשבון המשותף עד למכירתה. להפתעתו מאירה סרבה, והודיעה לאבי כי על-פי החוק הוא צריך לשאת מעתה בתשלום המשכנתא לבד. האם מאירה צודקת?

מאחר שמדובר בדירה משותפת, ששני הצדדים נהנים בצורה שווה מהשבחתה באמצעות תשלום המשכנתא, ושניהם גם יינזקו בצורה שווה אם תעוקל על-ידי הבנק ותמכר על-ידו, הרי שלכאורה היה זה הוגן לצפות שכל אחד מהצדדים ימשיך לשאת במחצית תשלום המשכנתא.

עם זאת, לצערם של הגברים, באופן מעשי פעמים רבות הבעל מחויב בתשלום העולה על מחצית המשכנתא, כתחליף לחובתו לשלם דמי שכירות דירה עבור האישה והילדים.

כדי להכריע בשאלה מי יישא במשכנתא ובאיזה יחס, בית המשפט יבחן מספר פרמטרים. ראשית יש להכריע בשאלה האמנם הבעל חייב בתשלום מזונות, שאם לא כן, אזי בודאי שלא ניתן לחייבו לשלם מעבר למחצית. ברוב המקרים אישה שעובדת ומשתכרת יפה למחייתה אינה זכאית למזונות מן הבעל, ותשלום דמי שכירות עבור הילדים נמדד בחלק יחסי מתשלום שכר הדירה הכולל, 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים וכולי.

בשלב השני בית המשפט ישאל עצמו מהו היחס בין גובה המשכנתא המשולמת, לדמי השכירות שבהם היה מחויב הבעל במסגרת חיוב מזונות רגיל. כך למשל במקרה של מאירה ואבי, כאשר תשלום המשכנתא עומד על 8,000 שקל לחודש, אך עבור שכירות של דירה דומה באזורם הם היו משלמים 5,000 שקל לחודש בלבד - אבי לא יחויב לשלם את החלק העודף של המשכנתא על פני דמי השכירות, אלא מאירה.

על בית המשפט לבחון גם את היחס בין ההכנסות של בני הזוג ובין ההכנסות לגובה ההחזר, כך שמצד אחד חיוב גבוה מדי לא יצור לחץ כלכלי בלתי הוגן על אחד הצדדים עד לחלוקת הרכוש כולו, ומצד שני לא ייצור אינטרס למי מהצדדים לסכל את מכירת הדירה או לעכבה.

פתרון אפשרי לבעיה מורכבת זאת הוא חיוב הבעל לתקופת ביניים עד למכירת הדירה, בכפוף לשיתוף-פעולה של האישה במכירתה, ולאחר מכן קיזוז תשלומו העודף של הבעל מחלקה של האישה בתמורת הדירה לאחר מכירתה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".