"תוך שנתיים-שלוש יהיה אפשר לתקשב את כל מערכת החינוך"

שנת הלימודים שנפתחה השבוע הציגה שוב לנגד עינינו את תלמידי ישראל נאלצים להתמודד שנה נוספת עם סחיבת ילקוטים עמוסים בספרים על גבם הצנום. על אף ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות, נראה כי המציאות לא השתנתה הרבה על פני השטח. גם לפני 5, 10 ואפילו 15 שנה, התמונה הייתה דומה.

20 שנה עברו מאז המליצה ועדת הררי בראשותו של פרופ' חיים הררי - לשעבר נשיא מכון ויצמן, על החדרת השימוש במחשבים בכל מוסדות החינוך. אך למרות האפשרויות הדיגיטליות מסביב, מערכת החינוך עדיין לא לחצה על מקש ה-Enter.

במערכת החינוך רואים את התמונה אחרת. ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מסתכל על חצי הכוס המלאה ומדבר על פיילוטים ותוכניות שכבר רצו בפועל בתקופה האחרונה, על אף שהדיבורים רצים כבר שנים אחורה.

- מדברים על מהפכת תקשוב, מחשב לכל ילד ולכל מורה. איך זה שעדיין התלמידים צריכים לסחוב ספרים כבדים מהבית לבית-הספר וחזרה?

"אחרי יותר מ-10 שנים שהנושא הזה לא היה בפוקוס, אי-אפשר בבת-אחת לעשות מהפך של 180 מעלות. בשנתיים האחרונות ניסינו לעשות את המעבר בצורה מסודרת. אלף בתי-ספר יסודיים מהצפון, הדרום ומחוז ירושלים נכנסו לתוכנית תקשוב. כשאנחנו מכניסים בית-ספר לתוכנית, בראש ובראשונה אנחנו רוצים להפוך את הכיתה למתוקשבת. מכניסים חיבור לאינטרנט, מקרן ומחשב נייד למורה, והמורה יכול להעביר שיעורים מתוקשבים.

"כל ניהול הכיתה נעשה בצורה מתוקשבת. ברגע שהמורה גמר את השיעור, שיעורי-הבית והדוגמאות עולות למרחב הכיתתי באתר האינטרנט של בית-הספר. אני חושב שתוך שנתיים-שלוש יהיה אפשר לתקשב את כל המערכת, אבל זה מחייב המשך השגת התקציבים למשרד החינוך".

- מתי התלמידים יוכלו להניח את ספרי הלימוד בצד ולהסתפק במחשב או בטאבלט בילקוט?

"החזון שלנו הוא שבתוך 5 שנים מרבית ספרי הלימוד יהיו דיגיטליים. התלמידים יצרכו אותם באמצעות טאבלט או מחשב נייד ויוכלו גם לכתוב וליהנות מאינטראקציה איתם. כשהמורה ילמד על מערכת ההובלה בגוף האדם, התלמיד יוכל לראות בצורה תלת-ממדית איך משתנה קצב הפעימות כתוצאה ממאמץ ודברים דומים.

"בשנת הלימודים הבאה נצא לפיילוט של ספרי לימוד דיגיטליים בכיתות ה'-ו' בכ-100 בתי-ספר. במקביל, נספק אמצעי קצה שיהיו מחשבים ניידים או טאבלטים. כרגע נצטרך לראות איך נפתור את נושא הקרינה, כי לפטופים אפשר לחבר באופן קווי לאינטרנט לעומת טאבלטים".

- קיימים בכלל במערכת ספרי לימוד דיגיטליים או שגם כאן מדובר בחזון?

"יצאנו במענקי עידוד להוצאות לאור שיש להן ספרי לימוד לכיתות ה'-ו' כדי שיסבו את הספרים למדיה דיגיטלית. כרגע 20 ספרי לימוד נמצאים בתהליכי הסבה, ויש כבר תוכניות לימוד מקוונות.

"במקביל, יצאנו בהנחיה שלא נאשר ספר לימוד חדש במקצועות הליבה שלא יוגש גם בגרסה דיגיטלית. אנחנו מכוונים לספרים דיגיטליים מלאים, שישלבו סרטונים ואינטראקציה עם התלמידים, ולא רק גרסת PDF של הספר הפיזי.

"בסופו של דבר, ההפחתה במשקל הילקוט היא רק אחת מהסיבות לדחיפת ספרי לימוד הדיגיטליים. המשקל של הספר זה לא הכול. היינו יכולים לכאורה לדאוג לכך שיהיה ספר בכיתה וספר תרגול בבית, ואז הילדים לא צריכים לסחוב את הספר הביתה, אבל אנחנו רוצים שהספרים הדיגיטליים יעניקו ערך מוסף".

- במסגרת הפיילוט תממנו את מכשירי הקצה לתלמידים. מה יקרה כשהפיילוט יתרחב לכלל מערכת החינוך?

"הפתרון הוא לא שהמדינה תקנה מחשב נייד או טאבלט לכל תלמיד. אלה עלויות מטורפות. האמצעים האלה משתנים, מתחלפים וצורכים תחזוק שוטף. לאורך זמן, מה שיקרה הוא שתלמידים יגיעו לבית-הספר עם אמצעי קצה, והמערכת תצטרך לממן אותם ל-10%-20% שלא יוכלו לרכוש את זה בעצמם".

- הוצאות הספרים מפחדות מהמעבר לדיגיטל, שמא לא ירכשו את הספרים שלהן כל שנה מחדש?

"המעבר לספרי לימוד דיגיטליים זה אחד הדברים שיכולים לגרום לשוק הספרים להתייעל, אבל לשוק נוח לשמר את המצב הקיים. ההוצאות לאור מכירות את המצב הקיים, והן מפחדות שהן ירוויחו פחות כשהספרים יהיו דיגיטליים - למרות שאני לא חושב שזה יקרה".

- בפרו הגיעו לשיעור של כמחשב אחד לתלמיד, ועדיין התוצאות לא השתפרו. האם הכנסת מחשבים לכיתות בהכרח משפרת את איכות הלמידה?

"יש הרבה מחקרים שנעשו בעניין - חלקם מראים שכן, וחלקם מראים שלא. אני חושב שזה מצב של 'אין ברירה'. אנחנו נמצאים בעולם הזה, ואי-אפשר שלא ללמד במדיה שבה אתה חי ונמצא. בלי המחשבים, הלמידה תהפוך ללא רלבנטית".

 רמת התקשוב