קברו את המלצות ירון זליכה

נתחיל מהסוף: טיוטת חוק ההסדרים היא לא יותר מטיוטה. כלומר היא משקפת את המאוויים ואת הרצונות של מנסחיה, אך אין התחייבות שהסעיפים בה אכן יתקבלו בנוסח הסופי.

דוגמה טובה היא הסעיף בטיוטה שעוסק בהצעה למסות את מרכיב הטבת הדלק החופשי בחישוב שווי השימוש ברכב צמוד. סעיף זה פוגע ישירות בכיס ובתלוש של השכבות החזקות, המקושרות והמשפיעות ביותר במשק, והסיכוי שחברי הממשלה והכנסת יאשרו אותו קטן יותר מהסיכוי שיאושר חוק עבדות בכפייה לאמהות חד הוריות. די היה בדליפת הרעיון לתקשורת אתמול כדי לעורר קן צרעות, שכמותו לא ראינו אפילו כשדלפו החלטות כלכליות חברתיות הרבה יותר משמעותיות.

אבל הטיוטה מספקת כמה תובנות מרתקות שמסתתרות בין המילים ומאחוריהן. הרובד המרתק והסמוי מהעין הוא קריאת תגר בוטה של אגף התקציבים באוצר על רשות המסים, שהייתה עד היום הגוף הבלעדי כמעט באוצר, שאחראי על רפורמות המס בתחום הרכב - קופה של כ-30 מיליארד שקל בשנה.

הפרק העוסק ברכב בטיוטת החוק הוא כולו פרי של "קומבינת תן וקח" בין משרד התחבורה לאגף התקציבים תוך כדי עקיפה בוטה של רשות המסים. גם ההצעות כוללות בתוכן לפחות שתיים שרשות המסים מתנגדת להן בתוקף - ההצעה למסות את מרכיב הדלק בשווי השימוש וההצעה לפתוח לרווחה את היבוא האישי ולאפשר יבוא מסחרי של רכב משומש. אנחנו בספק רב אם "הפיכת החצר" של אגף התקציבים תצלח, מכיוון שמעמדה של רשות המסים באוצר חזק מתמיד. כך או כך, ההחלטה בנושא עוברת כיום לשולחנו של שטייניץ.

קבורת חמור

ברובד הגלוי יותר הטיוטה קוברת קבורת חמור את סעיפי הליבה של ועדת זליכה. חלק גדול מההחלטות לגבי שוק הרכב והליסינג, שמופיעות בטיוטה, מבוססות על ההמלצות הסופיות של הצוות הבינמשרדי ליישום הרפורמה בשוק הרכב. הצוות קובע בצורה נחרצת כי לא נמצאו כשלים מהותיים בתחום התחרות ותמחור הרכב בשוק יבוא הרכב ובשוק הליסינג, וכי התגלו אותם "קרטלים" קונספירטיביים, שזיהה ירון זליכה בכל פינה.

לפיכך אין גם אזכור בטיוטת חוק ההסדרים ל"סעיפי הליבה" של ועדת זליכה. אין, למשל, כל המלצה לפרק קבוצות יבוא רכב קיימות ורב מותגיות ואין המלצה לפרק קבוצות יבוא רכב, שכוללות בתוכן אופרציית ליסינג - ולהפך.

אמנם הטיוטה עדיין מציעה לאמץ בחוק כמה מההצעות המשניות של זליכה שטומנות בחובן כמה "עזים", שעתידות להטריד את מנוחת השחקנים הוותיקים בענף. הן משאירות "דלת אחורית", שדרכה יכול כץ להתערב בשוק היבוא, עד לרמת הזיכיון והדגם, ולקבוע מי יוכל לייבא מה. כל מה שיצטרך כדי לקבל החלטה יהיה "להתייעץ" עם הממונה על ההגבלים.

ההצעות גם פותחות דלת ליבוא "מזדמן" של כלי רכב חדשים ומשומשים על ידי מחפשי הזדמנויות נטולי מחויבות, כשחובת האחריות והטיפול תוטל על כתפי היבואנים. הן כוללות הקלות ליבואנים האישיים ומחלקות סוכריות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ליבואני החלפים התחליפיים. שני הגורמים הללו - היבואנים האישיים וסוחרי החלפים - היו אלה שמשרד התחבורה התכוון "לצ'פר" מלכתחילה, ולכן המשרד לא יוצא בידיים ריקות.

אבל בשורה התחתונה, יבואני הרכב וחברות הליסינג יכולים לנשום לרווחה. האיום של ועדת זליכה בנוסח "לפרק לגורמים ולהרכיב מחדש" הוסר, כנראה, סופית מהשוק.