ההאטה מגיעה אל דוחות הבנקים. רווחי חמשת הבנקים הגדולים ירדו במחצית הראשונה של השנה בכ-20%, לרמה של 3.22 מיליארד שקל. לירידה הובילו בעיקר עלייה בהיקף הפסדי האשראי, וכן שחיקה בהכנסות מעמלות, אשר נובעת ברובה מהירידה בהיקף הפעילות בשוק ההון, המתבטאת בירידה במחזורי המסחר.
עוד בלט במחצית החולפת קיפאון, באשראי העסקי ברוב הבנקים. לעומת זאת האשראי הקמעונאי, ובראשו האשראי למשכנתאות, רשם צמיחה נאה והוא מהווה כיום את מנוע הצמיחה באשראי ברוב הבנקים.
את הרווח הגבוה ביותר הציג בנק הפועלים, בניהול ציון קינן - 1.27 מיליארד שקל במחצית, אך עם זאת מדובר בשחיקה של 21% לעומת התקופה המקבילה. התשואה על ההון הגבוהה ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים שייכת למזרחי-טפחות, בניהולו של אלי יונס. הבנק רשם צמיחה של 11.4% ברווחים במחצית הראשונה של השנה, ותשואה על ההון של 14.3%. למעשה, רק בנק הפועלים ומזרחי-טפחות הצליחו להציג תשואה דו ספרתית על ההון. בקרב רוב הבנקים מעריכים כי בהמשך השנה הם יציגו ירידה נוספת ברווחים, על רקע הצפי להחרפה בהאטה הכלכלית.
בנק לאומי: מחיקות באשראי ובהשקעה בפרטנר
את התשואה הנמוכה על ההון הציג בנק לאומי - עם שיעור של 6% בלבד במחצית, וזאת על רקע דוח חלש של הבנק לרבעון השני.
מחיקות אשראי גבוהות, הפרשה בגין ירידת מניית פרטנר בה הוא מחזיק ובגין פנסיית העובדים - כל אלו שחקו את רווחי בנק לאומי ברבעון. הבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, רשם צניחה של 50.4% ברווח הנקי ברבעון השני, ל-280 מיליון שקל, מה שהוביל לכך שהתשואה על ההון שלו עמדה ברבעון על 4.7% בלבד. בסיכום המחצית הראשונה של השנה הרוויח הבנק 711 מיליון שקל, ירידה של 36.4% לעומת המחצית המקבילה אשתקד.
"הפעילות הכלכלית במשק היא ברמה נמוכה יותר, רמת הסיכון במשק עלתה, ומרגישים את המצב אצל לקוחות", אמר ראש החטיבה העסקית בלאומי, קובי הבר. "יחד עם זאת, צריך להסתכל על הדברים בפרופורציה הנכונה - לא נראה שאנחנו לקראת מיתון", הדגיש.
כאמור, על דוח לאומי העיבו מחיקות אשראי כבדות. ברבעון השני רשם הבנק הפסדי אשראי גבוהים בהיקף של 333 מיליון שקל, לעומת 73 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. מחיקות אלו מהוות 0.56% מתיק האשראי של הבנק. בסיכום המחצית עמדו הפסדי האשראי של הבנק על 558 מיליון שקל, וזאת לעומת הכנסות אשראי של 29 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
שיעור הפסדי האשראי של הבנק במחצית היה 0.46%. היקף ההפרשה הפרטנית עמד על 321 מיליון שקל, כ-0.26% מתוך תיק האשראי, ואילו ההפרשה הקבוצתית הגיעה ל-237 מיליון שקל, 0.2% מהתיק. נציין, כי בעוד שבהפרשות הפרטניות (הפרשות לפי לקוחות ספציפיים) נרשמה יציבות בהיקפן לעומת רבעון קודם, הרי שהקפיצה ניכרה בהפרשות הקבוצתיות, מה שמשקף הערכה בבנק לאומי כי ישנה הרעה במצב המשק, ולא הרעה עם לקוחות ספציפיים. "ההפרשה הקבוצתית מבוצעת על פי מתודולוגיה ברורה, כאשר הגידול בהפרשה הקבוצתית הוא ברובו פועל יוצא של ההרעה במצב המשק", מסביר הבר.
אם בוחנים את הפסדי האשראי לפי ענפים, הרי שעיקר ההפסדים נרשמו בתחום השירותים הפיננסיים הכולל גם את קבוצות ההחזקה. במחצית הראשונה השנה הסתכמו הפסדי האשראי בקבוצה זו ב-470 מיליון שקל, לעומת 39 מיליון שקל בלבד במחצית המקבילה. ענף נוסף שבלט לשלילה הוא התעשייה, שם נרשמו הפסדי אשראי של 137 מיליון שקל, לעומת הכנסות אשראי של 128 מיליון שקל במחצית המקבילה. דווקא בענף הבינוי והנדל"ן נרשמה במחצית הכנסת אשראי של 89 מיליון שקל, לעומת הפסדי אשראי של 128 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד.
לא רק הפסדי אשראי הכבידו על דוח בנק לאומי. כאמור, צניחת מניות חברת התקשורת פרטנר בכ-40% ברבעון השני, גרמה לבנק להפריש 101 מיליון שקל, כשלאומי משערך את שווי מניות פרטנר שבידיו ב-121 מיליון שקל, לעומת 261 מיליון שקל בסוף 2011. וכאילו כל זה לא מספיק, נאלץ הבנק לבצע ברבעון השני השלמת הפרשות לפיצויים ופנסיה בהיקף של 174 מיליון שקל. 25 מיליון שקל מסכום זה נבעו מטיוטת נייר עמדה שפרסם אגף שוק ההון במשרד האוצר, הכוללת עדכון לוחות התמותה בקרנות הפנסיה.
יחד עם זאת, בניגוד לבנקים אחרים בלאומי לא נרשמה שחיקה בהכנסות מעמלות. אלו עמדו ברבעון על 1.02 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל, ואולם בסיכום המחצית הסתכמו ההכנסות מעמלות ב-2.04 מיליארד שקל, שחיקה של 3% לעומת המחצית המקבילה.
רווחי המימון של הבנק רשמו צמיחה ברבעון, של כ-8% מרבעון מקביל ל-1.92 מיליארד שקל, וזאת על אף שחיקה קלה בהכנסות הריבית. התרחבות המרווח בין הכנסות הריבית להוצאות בגינה, הביאה לגידול ברווחי המימון. "המרווח המימוני גדל בשל כמה גורמים, כשהמרכזי ביניהם הוא העלייה ברמת הסיכון במשק, שמביאה לגידול במרווחים", אמר הבר.
היקף האשראי לציבור הסתכם בסוף יוני ב-241 מיליארד שקל, קיפאון מתחילת השנה ועלייה של 5.7% מיוני 2011. יחד עם זאת, אם בוחנים את התפלגות סוג האשראי, מגלים כי בעוד שתחום הקמעונאות והמשכנתאות נמצא בצמיחה, הרי שהאשראי העסקי של הבנק במגמת ירידה. מתחילת השנה ירד האשראי העסקי ב-3.6% ואילו האשראי המסחרי נשחק ב-1.4%.
הבר מסביר כי "הקיפאון באשראי העסקי נובע מהירידה בפעילות במשק, שמשפיעה על הביקוש לאשראי. בנוסף, אין ספק כי בעתיד, כתוצאה מיישום הוראות באזל 3, היקף הגידול של האשראי במערכת הבנקאית יהיה מוגבל".
ההון העצמי של הבנק עלה ב-3.8% מתחילת השנה לרמה של 24.3 מיליארד שקל, והלימות הון-הליבה עמד בסוף יוני על 8.4%. לאומי יצטרך להגיע ליחס של 9% עד סוף שנת 2014, ושנתיים לאחר מכן יצטרך לעלות לרמה של 10%.
בנק לאומי ממשיך להקטין חשיפה למדינות ה-PIIGS (יוון, איטליה, אירלנד ופורטוגל), ובמהלך הרבעון השני זו קטנה ב-278 מיליון שקל, כשהיקף החשיפה כיום עומד על 638 מיליון שקל. לבנק אין אג"ח מדינה במדינות אלה, ומרבית החשיפה היא לאג"ח של בנקים באותן המדינות.
בנק הפועלים: עלייה ברווחי המימון
בבנק הפועלים כאמור, היה המצב ברבעון השני טוב יותר. הוא אמנם רשם ירידה ברווחים, אבל בהיקף נמוך יותר, ואלו הסתכמו ב-607 מיליון שקל, ירידה של כ-8% לעומת הרבעון המקביל.
התשואה על ההון הייתה 10.2%, והלימות ההון של הפועלים עמדה נכון לסוף הרבעון על 8.3%, לעומת 7.9% בסוף שנת 2011.
בדומה לבנק לאומי, גם בפועלים נרשמה עלייה ברווחי המימון. הרווח המימוני ברבעון הגיע ל-2.15 מיליארד שקל, עלייה של כ-3.5% לעומת הרבעון המקביל.
הוצאות האשראי של הבנק גדלו, אך לא בחדות. הפסדי האשראי ברבעון השני היו 344 מיליון שקל, עלייה של כ-5% לעומת הרבעון המקביל.
שיעור ההפרשה של הבנק עמד ברבעון השני על 0.55%, לעומת 0.49% ברבעון הקודם. עיקר העלייה נבעה מהפרשות על בסיס פרטני (זאת בעוד שבלאומי הגידול בהפרשות היה על בסיס קבוצתי).
בנק הפועלים רשם שחיקה קלה של כ-2% בהכנסות מעמלות, וזו נבעה בעיקר משחיקה בעמלות ניירות ערך, על רקע הירידה במחזורי המסחר בבורסה. ההכנסות מפעולות בני"ע עמדו על 230 מיליון שקל, ירידה של קרוב ל-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
סך האשראי לציבור של בנק הפועלים עמד על 248.6 מיליארד שקל, צמיחה זניחה של 0.9% מתחילת השנה. אם בוחנים את התפלגות תיק האשראי, הרי שעיקר הגידול הוא במגזר הקמעונאות, שם צמח האשראי ב-2.2% במחצית (בעיקר בזכות הגידול במשכנתאות). לעומת זאת, באשראי העסקי (אשראי לחברות גדולות) נרשמה ירידה של 1.2% בהיקף.
דבר האנליסטים: "מניית לאומי אינה 'מציאה' גם במכפיל הנוכחי"
אחרי תוצאות הרבעון השני שהבנקים פרסמו היום, חלק מהאנליסטים בשוק מזהים הזדמנות במניותיהם, מי יותר ומי פחות. בלידר שוקי הון ציינו על בסיס הרווחיות ארוכת הטווח שהם צופים לבנקים, כי "ההשקעה בהם צפויה להניב תשואה שנתית של 15% ויותר, ולאור זאת אנו ממשיכים להמליץ על הבנקים ב'קנייה'".
לדברי סמנכ"ל המחקר בלידר, אלון גלזר, "חשוב לזכור כי אנחנו בעיצומה של תקופה לא קלה בכלכלה העולמית ובמשק בישראלי, שכבר מביאה לפגיעה בתוצאות. הריבית הנמוכה פוגעת ברווחי המימון, העמלות נפגעו בשל ההאטה בפעילות המשק ובשל והפגיעה בשוק ההון, ובנוסף אנו רואים גידול בהפרשות".
עם זאת, גלזר ציין כי "הבנקים מצליחים להשיג תשואה שבין 8%-10% (ויותר מכך במזרחי והפועלים). אנו מניחים כי נראה ירידה מסוימת בתוצאות הרבעונים הקרובים, אך הן לא יהיו חלשות בהרבה. סביר שנמשיך לראות עלייה בהפרשות, אם כי לא דרמטית, ובסך הכול בהשוואה לחששות הגדולים של השוק, הבנקים חוזרים ומראים לנו בדוחות שנכון לעכשיו תיק האשראי שלהם במצב טוב בהרבה משהיה במשברים האחרונים".
בהתייחס לתשואה על ההון, בלידר ציינו כי מי שהפתיע לטובה היו הבנק הבינלאומי ודיסקונט, ומנגד הפתיע לרעה בנק לאומי, כשגם הפועלים איכזב מעט.
בפסגות ציינו היום כי "בשונה מהבנקים הבינוניים, הגדולים, ולאומי בפרט, כבר מרגישים את הצרות של הסקטור העסקי, כשלאומי כבר דיווח על עלייה חדה בהפרשות". טרנס קליגמן מפסגות סבור כי מניית לאומי "אינה 'מציאה' אפילו במכפיל ההון הנוכחי", וכי "כבר רבעון שני ברצף שהבנק מציג תשואה על ההון הנמוכה במערכת. להערכתנו מדובר שם בבעיות מבניות שאין להן פתרון קסם".
תוצאות הבנקים
תוצאות בנק הפועלים
תוצאות לאומי
כתבות
ני"ע
