לצד הביקורת שאנחנו מטיחים במשרדי הממשלה ומדיניותם המגומגמת בסוגיית מחירי הדיור - בניסיון גם לדאוג לבוחר מחוסר הדירה וגם לא לפגוע במשקיעים, בבנקים ובהכנסות המדינה מנדל"ן - כדאי שלא להתרשם גם מדמעות התנין שמזילים ראשי הרשויות המקומיות בנוגע למצוקת הדיור.
בשבוע שעבר הציג מרכז השלטון המקומי "ממצאים חלקיים של בדיקה מקיפה", ולפיה בנייה של 300 אלף דירות "תקועה" בוועדות התכנון והבנייה המחוזיות בעקבות קשיים וביורוקרטיה שמערימים משרדי הממשלה.
רק שבפועל, מרבית הרשויות לא באמת מעוניינות בעוד זוג צעיר שיבוא לגור אצלן, והן בעיקר נהנות לגלגל את האשמה לפתחה של הממשלה.
במתמטיקה האכזרית של השלטון המקומי, מול ההכנסות המרשימה שצפויה לזרום לקופת העיר ממס הארנונה ומהמיסוי העירוני בדרך לדירה (אגרות והיטלי השבחה), תידרש אותה רשות להוציא סכום גבוה בהרבה עבור כבישים, בתי ספר, מרפאות, גינות, גנים וכיוצ"ב, הנגזרים מהגידול במצבת התושבים בעירם.
לכן, בפ"ת, לדוגמה, נעמדת העירייה על רגליים אחוריות בכדי לעכב ולצמצם את הבנייה המתוכננת למגורים במחנה סירקין. לכן, עיריית ת"א הסכימה לשחרר קרקע ל-2,500 דירות בלב העיר, רק אחרי שנחתם הסכם מול האוצר והמינהל, כך שהכסף ישמש למינהור הרכבת הקלה בציר אבן גבירול.
בצפון מערב העיר, הזדרזה העירייה לאשר לאחרונה תוכנית ל-12 אלף דירות, במקום לחכות למימוש ההבטחה לפינוי שדה דב, צעד שהיה מאפשר בניית 50 אלף דירות.
תנו לראש עיר קניון או מגדל משרדים. משפחות צעירות עם ילדים הן בעיקר מקור להרבה כאבי ראש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.