בערים בחו"ל מתכננים רחובות עיליים על גגות; ובישראל?

האילוץ, גורסת האמרה השגורה, הוא אבי ההשראה ומכאן שיוליד גם רעיונות יעילים. יישומו של חוק חינוך חינם החל מגיל שלוש חייב לאחרונה את הרשויות המקומיות להיערך במהירות להרחבת היצע גני הילדים בישובים, ולאתר פתרונות זריזים לקראת פתיחת שנת הלימודים. כך נולד הגן על הגג.

"גילינו שחסרים בעיר 90 גני ילדים", מספרת פנינה קול, אדריכלית העיר חולון. "בחנו את כל החלופות, והיות שהבעיה המרכזית הייתה מחסור בשטח, נדרשנו להחלטה אסטרטגית, מהירה ויצירתית". אחד הפתרונות שהוצעו, ואותו עיריית חולון מיישמת כבר בשנת הלימודים הנוכחית בשכונת פנחס איילון, משלב ניצול השטח, תוך שימוש בגג המבנה. "מדובר בשטח שבו תכננו ממילא קמפוס חדש המשלב בין בית ספר יסודי לארבעה גנים. במסגרת השינוי, פתחנו שני גנים נוספים בקומה השנייה שמעל הארבעה, וניצלנו את מרפסות הגג שלהם, ששטחן 130 מ"ר, כחצר לפעילות".

השכלה גבוהה

ניצול שטחי גגות, בין היתר כגני ילדים, הוא כבר עניין מוכר ברחבי העולם. "העיקרון שתופס היום", מספר בני פרי, אדריכל שהיה מעורב בתכנון הגן הזה, "הוא לנצל כמה שיותר גגות לשימוש ציבורי". כמובן שהקמת גן-הגג החולוני דרש שינויים במבנה: הוספת מעלית, מדרגות רגילות ומדרגות חירום, אך למרות שלכאורה מדובר היה באילוץ, בסופו של דבר קול רואה בו יתרון. "פתרון שכזה מאפשר לנו לשמור על מרחבים פתוחים, ומפנה יותר קרקע לרווחת התושבים", היא מסכמת.

"קיימות בארץ כמה דוגמאות לשימוש ב'חזית החמישית' של מבני חינוך", מספרת האדריכלית תגית כלימור, המתייחסת לגג כאל "חזית חמישית", הקיימת - הלכה למעשה על כל מבנה. היא מביאה כדוגמא את גג הספרייה בקמפוס המרכז האקדמי רופין שתכננה. "גג זה, הבנוי כך שהוא משתלב עם המדשאה, מחזיר את שטח הקרקע שנלקח לצורך המבנה. הוא תוכנן בצורה זו מתוך מטרה לשמור על האופי הכפרי של המתחם". דוגמא אחרת שמביאה כלימור היא מבית ספר ללימודי סביבה בהוד השרון, שבו התלמידים משתמשים בגג באופן שוטף, ומגדלים עליו גידולים חקלאיים מסוגים שונים.

"בהוד השרון זה גם קשור לתפיסת קיימות ולבנייה ירוקה, שכן זה בית ספר שמתמחה בתחום, אבל ניצול הגג לצרכי חקלאות, בין אם זעירה או משמעותית יותר, הוא לא עניין חדש, והוא מקובל בעולם", מבהירה האדריכלית כלימור.

"היתרונות של גגות ירוקים רבים, בתנאי שעושים אותם כמו שצריך, ולא ב'חאפריות' הישראלית. גידולים חקלאיים משמעותיים על הגג, כל עוד הם מלווים בתשתית הולמת, מונעים קרינה אולטרא סגולה. השכבה הירוקה יוצרת בידוד, מצננת, מפחיתה החזר חום מהגג, ובכלל - ככל שיהיו יותר גגות כאלה, זה עשוי לצמצם את אפקט החום בכל שטח העיר", אומרת כלימור. והיא מביאה עוד דוגמא לניצול סביבתי של גג מהעולם: "בסיאטל למשל, יש במרכז העיר ספרייה שהגג שלה מיועד דווקא לקינון ציפורים".

לילות הקיץ החמים

השימוש בגגות עירוניים עדיין לא נפוץ בארץ. הכדאיות ברורה למדי: ככל שהקרקע בערים הגדולות מתייקרת, הגגות הם שטח נגיש, שאינו דורש תשתית חדשה ואפשרויות השימוש בו רבות. אחד הפתרונות המתפתחים היום בעולם להצטופפות הערים הקיימות, הוא תכנון רב-שכבתי של הכרך - סגנון אורבני שבו גגות משמשים כשבילים וכשטחי מעבר, וכן מצבים שבהם הגג של מבנה אחד הוא החצר של המבנה האחר.

אל בנייה עירונית בשכבות הדרך עוד ארוכה, אולם לניצול הגגות השטוחים של בתי מגורים, יש היסטוריה מכובדת, על אחת כמה וכמה באזורנו.

"ניצול שטח הגג נפוץ מאוד", אומרת כלימור. "זה היה קיים בכל המסורות, ובעיקר בבתים הערביים, לפני שהחלו לאמץ מסורות מערביות יותר. הגג שימש לגידול ולעיבוד של תוצרת חקלאית, וכן לבילוי, לאוורור וללינה בלילות הקיץ החמים".

בעצם, פעם ידענו לנצל טוב יותר את הגגות: במקום חצר, כפיסת טבע, או אפילו כחדרי כביסה עירוניים, אך במשך השנים התחלנו להזניח אותם, לצפותם בזפת במקרה הטוב, ולהציב עליהם דודי שמש, צלחות לווין ואנטנות.

האדריכלים מסכימים פה אחד שמדובר בבזבוז נדל"ני ותכנוני משווע. הגג, או כלשונם "החזית החמישית" של הבניין, אמורים להשיב לנו את שטח הקרקע שאותו הבניין תפס. כאן עולה שאלת היוזמה והמדיניות של הרשויות, ועד כמה הן מעודדות ניצול יעיל יותר של מבני המגורים וחזרה לסגנון העבר. המהלך הסביבתי שבפתח להשבתם של דודי השמש, רק מחזק שאלה זו.

לובי בעננים

שימוש מעניין נוסף בגגות מבנים אפשר לראות בכמה מלונות בוטיק קטנים בתל אביב. מלון "שלום" ומלון "מלודי" מרשת "אטלס", שנמצאים בסמיכות זה לזה, צופים לים ויש להם קונספט משותף - לובי חיצוני על הגג. השטח שעל הגג אמנם אינו גדול, כ-150 מטר, אולם הגג המטופח מנסה לפצות על היעדרן של חצר וברכה. במקומן ניתן למצוא על הגג כמה מיטות שיזוף, אפשרות לטיפולי ספא ומבט ישיר וחד לשקיעה. "תפקיד הגג במלונות קטנים שצופים לים הוא משמעותי", אומר מיכאל חי מחברת "ויז'ן הוספיטלטי" האמונה על פיתוח הקונספט המלונאי.

"בסך הכול מזג האוויר מאפשר שהייה על הגג בימי הקיץ, וגם בחורף אין יותר מדי ימים גשומים", הוא מסביר. "היה לנו ברור שחייבים להשתמש בגג, שלא היה מנוצל בשימוש הקודם של המבנה.

"נוסף למתקני שיזוף ושירותי ספא, נמצאות על גג המלונות מערכות שונות כגון משאבות חום ומנועי המזגנים, אולם הם מוסתרים מאחורי ארונות עץ".

מלון בוטיק תל אביבי נוסף שמתפאר בגג אטרקטיבי הוא מלון "בראון", אשר למרות שהוא לא סמוך כמוהם לחוף הים, מתגאה בנוף אורבני, במיטות שיזוף, ובבר תוסס. תוסס עד הגג.

בשם האסתטיקה: אחוזי בנייה בלי חיוב

"הנוף שמצטייר מהחלקים הגבוהים של העיר חיפה, הודות למבנה ההררי, הוא אסטרטגי לתפיסת העיר, ולכן אנחנו נותנים משקל רב לאסתטיקה ולמראה גגות הבתים", מצהיר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, שנושא החזית החמישית של המבנים, כך הוא מדגיש, קרוב מאוד ללבו. "היום, כל בניין שגובהו מעל חמש קומות חייב לעבור אישור עיצובי שלי. אחד הדברים המעניינים שאפשר לראות בחיפה הוא שעם השנים רוב הבתים לא עברו את צמרות העצים. אם עומדים בקומה העשירית של מלון דן כרמל - רואים כיצד הצמרות מכסות את הגגות, וזה מראה מיוחד. לדעתי חיפה היא שהתחילה להסתיר את דודי השמש. הפאנלים עצמם אינם מכוערים - אלא הדוודים, ואחת הדרכים להסתיר אותם היא למקמם מתחת לרעפים".

- אתם מעודדים גגות רעפים?

"אם אפשר וזה נראה טוב יותר, אז למה לא? אנחנו מקבלים ובודקים כל דבר לגופו. היום יש בעיר גגות רעפים לבתים צמודי קרקע וגם לבנייני קומות שנראים טוב יותר הודות לכך".

עיריית חיפה מעודדת בניית גגות משופעים, על ידי כך שהיא מאפשרת תוספת מסוימת באחוזי הבנייה, לחלל עליית גג לדוגמא, ללא חיוב. "את הערך של הנכס מקבלים הדיירים בעיקר הודות לאסתטיקה של הבניין. ובכלל חשוב לנו הערך הארכיטקטוני של העיר, ובתוך כך החזית החמישית היא חלק בלתי נפרד מהבניינים שלנו", מסביר יהב.

להבדיל מיהב, רבים בישראל סולדים מהפופולאריות של הגג המשופע, שנולד כאמצעי למניעת הצטברות נוזלים ושלג והגיע אלינו ממדינות שבהן מזג האוויר השכיח הוא כזה. "זה מתאים יותר למדינות צפוניות קרות ומושלגות", אומרת תגית כלימור, שנוטה להיצמד לגישת הקיימות. "בארץ אעדיף גג שאפשר לנצל אותו כשטח, אבל במציאות הישראלית, כמובן שמוטב גג רעפים נאה, על גג שטוח, לא מנוצל, ואשר סובל מתחזוקה רעה".

דבר הרשות: ארנונה לגגות מניבים

קיימים לא מעט בתים משותפים בערים הגדולות, שגם אם לא ביצעו הסבה רשמית וניצלו את שטחו של הגג, עדיין עושים בהם הדיירים, או חלקם הקטן לפחות, שימוש יומיומי. זו יכולה להיות "פינת זו*לה", ערוגת עגבניות או פינת פיקניק. במרבית המקרים מבקשים הדיירים שלא "לעורר את המתים" ולפרסם את השימוש המקורי שהם עושים בגג, מחשש שהדבר יזמן אליהם את פקחי העירייה שידרשו לחייבם בארנונה.

"בדרך כלל עושים הבחנה בין הגג העליון וגגות ביניים", מרגיע עו"ד יואב ביין, מומחה למיסוי. "הנטייה המקובלת היא שלא לחייב גג עליון, ודווקא כן לחייב גג ביניים. השאלה שצריכה להישאל היא מה היא באמת מידת השימוש בשטח, והאם הוא משמש כמרפסת. כמובן שאם יש תועלת כלכלית מהשימוש בו, גם כאן יש מקום לחיוב. אם בעבר מה שהיה קובע היה רק הייעוד המקורי, היום מה שמכריע הוא השימוש הפונקציונאלי".