מה יקרה אם פישר יגביל ההלוואות?

במקום לבלות עם הילדים באוגוסט, מתברר שהמוני בית ישראל הלכו לביקור בבנק למשכנתאות. המע"מ עולה? הבורסה מתייבשת? הלחם, הדלק והדיור מתייקרים? התקציב של המדינה שוב הולך להוצאות ביטחון? במקום לשקוע במרה שחורה ולהבין שהולך להיות פה רע יותר, הישראלים האופטימיים החליטו שזה בדיוק הזמן לקנות דירה.

כמו בטריק של הגינדים, מישהו שכנע אותם שרק עכשיו, רגע לפני שהמע"מ מתייקר, הם יוכלו לחסוך 1% שלם במחיר הדירה. ולעזאזל עם זה שהם יצטרכו איכשהו ומתישהו לשלם את ה-99% הנותרים. ובניגוד לחוק ההשקעות הכי בנאלי ומוכר, שוב אנחנו בורחים ממניות ומאג"ח כשהן נסחרות בשפל, רק כדי לקנות נדל"ן הנמצא במחירי שיא.

על פניו, הקונים צודקים. רכישת דירה עדיין נחשבת הצעד הכי שקול והכי הגיוני: התחלות הבנייה שוב בירידה, הממשלה מוציאה קרקעות בסיטונות בעיקר באזורים חרדיים, ריבית המשכנתאות בשפל היסטורי, ובכל ערב מתחתנים פה עוד כ-100 זוגות ישראליים - מה שאומר שלא צפויות דרמות במשוואות ההיצע (הדליל) והביקוש (הקבוע).

רק שכדאי לזכור שמול השיא שנרשם באוגוסט - 6 מיליארד שקל חוב שנלקחו מהבנקים לטובת רכישת דירה - הישראלים הצליחו להביא כ-4 מיליארד שקל הון עצמי מהבית.

זהו הנתון הכי שברירי במשוואה. כשהמשק שוקע בהאטה, כשהגזירות הכלכליות חותכות מאות שקלים מהנטו בבנק, וכשמאות אלפים לא בטוחים שיהיה להם מקום עבודה גם מחר, היכולת לגרד את אותו הון עצמי, גם אם אצל חלק מהרוכשים הוא עומד על 25%-30% בלבד מהרכישה, אינה מובנת מאליה. וזה עוד לפני שהנגיד פישר סוף סוף יפעיל את האיום שלו, ויגביל טוטאלית את נתח החוב ל-60% מסך הרכישה.

כשדירה בישראל עולה מיליון שקל בממוצע, מספרם של הקונים הרציונליים, המוכרחים להביא לפחות 300-400 אלף שקל מהבית לפני שהם נכנסים לבנק לבקש משכנתא, ילך ויפחת. לפחות כל עוד מחיר הדירה לא יתקרב להון העצמי המכווץ למדי שמחכה להם בבנק.