תופסים עצמאות

האם פוליטיקה משפיעה על ניסוח נתוני תעסוקה, עליות מחירים ויצוא? האם שותפיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ממפלגת העצמאות - אהוד ברק-שלום שמחון-אורית נוקד - מדגישים נתונים "בעייתיים" של משרדיהם כדי לבדל את מפלגתם לקראת הבחירות? ומה זה אומר על הסיכויים של בנימין נתניהו לקבל את תמיכת "עצמאות" לתקציב 2013?

אם מסתמכים על הסערות הכלכליות האחרונות מבית שרי עצמאות, ההערכה היא שלמרות הקשר האישי הבולט בין ראש הממשלה לשר הביטחון, למרות העמידה הצמודה בעניין הסכנה האיראנית - ברק מוביל את מפלגתו אל מחוץ לאישור תקציב 2013, במטרה לחזק את מעמדו בסקרים, ולהגיע לבחירות כמפלגת מרכז, ביטחונית-חברתית. לשון מאזניים. אהוד ברק מסתכל אחורה ורואה שם את אריק שרון ועזר ויצמן. היסטוריה.

בליל של מספרים

1. הקיצוצים

סוף יולי. ישיבת ממשלה. ברק נואם מרכזי. מציג "תפיסה מקרו כלכלית אחרת", ומודיע כי הוא ושלושת שרי העצמאות "יתנגדו להצעת האוצר לקצץ בתקציב ולהטיל מסים".

2. עליות המחירים

אמצע אוגוסט. משרד החקלאות, בראשות שרת העצמאות אורית נוקד (קודם בראשות שלום שמחון) מפרסם דוח: צפויות עליות של 6%-17% במחירי מוצרי החלב, ביצים, עוף פטם. החברות הגדולות במשק מודיעות מיידית על עליות מחירים אחרי החגים. נוצרת בהלה ציבורית. בכיר במשרד החקלאות חושף ("גלובס", 20.8) כי המשרד בחן את נתוני המחירים העולמיים והגיע למסקנה כי אין שינוי במחירי החלב, ומחירי ביצים אמורים לרדת מעט. אחרי שקלטה את גודל הפאשלה, אמרה נוקד שכלל לא ידעה ולא אישרה. לדבריה: "הדוח הופץ לקהל הרחב על ידי דוברת המשרד ללא אישור ובחוסר סמכות".

3. נתוני האבטלה

אמצע אוגוסט. שירות התעסוקה, חלק ממשרד התמ"ת בראשות שלום שמחון מהעצמאות, מפרסם נתוני אבטלה שמסעירים את המשק: שיא של שלוש שנים ("גלובס", 21.8) - 16 אלף ישראלים פוטרו מעבודתם בחודש יולי. מספר דורשי העבודה זינק לרמה של כ-211 אלף, לעומת 198 אלף בחודש קודם.

והנה ביום חמישי האחרון, 30.8, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתוני תעסוקה מעודכנים: שיעור הבלתי מועסקים צנח דרמטית: מ-7.1% בחודש יוני ל-6.5% ביולי. כלומר ירידה של 20,300 מובטלים.

4. נתוני היצוא

סוף אוגוסט. מכון היצוא, גם הוא כפוף למשרד התמ"ת, מודיע: ירידה ביצוא לחמישה מתוך עשרת יעדי היצוא המובילים של ישראל. "במחצית השנה הראשונה הסתכם ייצוא הסחורות ללא יהלומים בכ-22.6 מיליארד דולר, ירידה של כ-5% בהשוואה למחצית קודמת ושל כ-4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד...".

ועכשיו לנתוני הלמ"ס בדיוק בעניין היצוא: ביולי עלה ייצוא הסחורות ב-21% לעומת יוני. ברבעון הראשון של 2012 הייתה ירידה של 0.9% במונחים שנתיים ביצוא ללא יהלומים. במחצית השנייה של 2012 עלה היצוא ב-10.3%. נרחיב יותר: במחצית הראשונה של 2012 גדל היצוא ב-6.2% , במונחים שנתיים, ביחס למחצית השנייה של 2011. המחצית הראשונה של 2012 מראה עלייה של 10% ביחס למחצית הראשונה של 2011.

בליל של מספרים, עם זאת חשוב לזכור שאפשר שנבירה במספרים עשויה להראות שהנתונים פחות או יותר תואמים. הבעיה היא בכותרות, בהכוונה, בדגשים. בדרמה.

שרון וויצמן הם המודל

ברק ושות' אופטימיים במיוחד בימים אלה. הסקרים האחרונים ("גלובס", 30.8) מציבים את עצמאות סביב 3-4 מנדטים, אחרי שרק לפני שנה בקושי עברה את אחוז החסימה. במקביל קדימה צונחת ל-4-5 מנדטים. ההערכה היא שקדימה לא תשרוד ועצמאות תהיה מפלגת האמצע הבאה. זה גם מה שאומרים בכירים בעצמאות כשהם פונים בשבועות הללו לח"כים של קדימה, מימין ומשמאל, ומציעים להם לחבור כבר עכשיו לעצמאות ולהתמודד במסגרתה בבחירות הבאות.

אהוד ברק כאמור מעמיק בהיסטוריה. הוא זוכר היטב את ההרפתקאות הפוליטיות של האלופים לשעבר עזר ויצמן ואריאל שרון ומאמין שיוכל לשחזר את ההצלחה. ב-1976 חזר ויצמן לתנועת החרות, ב-1977 מונה לשר ביטחון. כמה שנים אחרי פרש, בשל משבר פוליטי עם התנועה ומנחם בגין שעמד בראשה. ב-1984 הקים ויצמן את תנועת "יחד", רץ לבחירות עם סקרים שואפים לתחתית. בבחירות זכה בשלושה מושבים בכנסת, אבל הפך ללשון מאזניים בין הליכוד לעבודה וכפה ממשלת אחדות לאומית. לימים, 1992 הובילה העבודה, בראשות יצחק רבין, את בחירתו לנשיא המדינה.

שרון לעומתו הצטרף ב-1973 לגח"ל, גוש חרות ליברלים ונבחר לכנסת. שנה אחרי כן התפטר, מונה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה רבין. ב-1977 הקים את "שלומציון", רץ לבחירות וקיבל שני מנדטים. אחרי הבחירות חבר לליכוד, היה שר הביטחון, לימים ראש ממשלה.

ברק נאחז בדוגמאות המוכיחות שמנדטים ספורים אינם מחסום, ודי בהם כדי להוביל למחוזות עליונים. העיקר להגיע לבחירות כשאתה שונה. שונה מנתניהו ושונה משלי יחימוביץ'. ביטחוניסט עם דרך שלישית בכלכלה. ומי יודע לאן תישא אותו אז הרוח...

ממכון היצוא נמסר בתגובה: "מכון היצוא דוחה מכל וכל את הניסיון להציג את נתוניו ככפופים ומושפעים מאג'נדה פוליטית כלשהיא או ממשרד ממשלתי כלשהו. אין לטענה כל בסיס ואחיזה במציאות והיא באה כדי לתמוך בתזה עיתונאית שאין בינה ובין מכון היצוא כל קשר. מכון היצוא הינו גוף עצמאי, המפרסם במשך שנים נתונים וניתוחים כלכליים באופן מקצועי, עצמאי ואובייקטיבי. גם בעבר פרסם המכון נתונים בהתאם להתפתחויות הייצוא בפועל בין אם דובר על ירידה בייצוא ובין אם דובר על עלייה בייצוא. הנתונים והניתוחים מתפרסמים באופן שוטף משמשים כמקור מידע וכלי סיוע בקבלת החלטות הן בקרב גופים בסקטור העסקי וכחומר לדיונים מקצועיים עם גורמים כלכליים בכירים במשק בהם בנק ישראל ומשרד האוצר".