חבר מועצת חוף הכרמל ירצה עבודות שירות בגין עבירות בנייה

חבר המועצה האזורית חוף הכרמל, יגאל אוליאל, נידון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, בגין הפעלת חברה למכירת רהיטים ללא היתר על קרקע חקלאית, תוך שימוש חורג בסטייה מתוכנית ועבירת שימוש חורג בקרקע חקלאית - כך לפי גזר הדין שניתן היום (ב') בבית משפט השלום בחיפה, שקבע גם כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון.

‏אוליאל, המכהן אף כחבר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה במועצה האזורית חוף הכרמל, הוא בעליה ומנהליה של חברת גלי רהיט, חברה למכירת רהיטים, שפעלה במספר מבנים שממוקמים על קרקע חקלאית בצמוד לביתו במושב מגדים שבחוף הכרמל. שטחם של המבנים יותר מ-3,000 מ"ר.

‏לאחר ניהול הוכחות, הורשעו אוליאל והחברה שבבעלותו בעבירות הכוללות אי-קיום צו בית משפט לפי חוק התכנון והבנייה, שימוש במקרקעין בלא היתר, שימוש חורג בסטייה מתוכנית במקרקעין ואיסור שימוש חורג בקרקע חקלאית.

‏במקור, נגזר דינם של אוליאל וחברת גלי רהיט בבית משפט השלום בחיפה בנובמבר 2004, במסגרת הליך מקורי בגין שימוש חורג בקרקע ושימוש חורג בקרקע חקלאית.

בעקבות זאת הורה בית המשפט בזמנו כי השימוש הבלתי חקלאי במבנים יופסק עד יוני 2005 במסגרת צו הפסקת שימוש, וכי המבנים ייהרסו עד דצמבר 2006, במסגרת צו הריסה.

‏בהליך מקורי זה ערערו הצדדים על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי האריך את מועד כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש, ונקבע כי השימוש יופסק עד דצמבר 2005.

‏בהליך הנוכחי, שהתקיים בפני השופט יחיאל ליפשיץ, לא היתה מחלוקת כי אוליאל לא מילא אחר ההחלטות שהתקבלו במסגרת ההליך המקורי ובמסגרת הליך הערעור. אולם, אוליאל טען כי עומדת לו הגנה מן הצדק בשל הבטחות והתחייבויות שונות שניתנו לו על-ידי גורמים מינהליים שונים, שאיפשרו לו, לטענתו, להמשיך לנהל את העסק ולא להרוס את המבנים.

אוליאל ציין כי כזכור, השימוש הבלתי חקלאי במבנים הותר לאחר הארכה בבית המשפט המחוזי עד דצמבר 2005, וצו ההריסה היה צריך להתבצע עד דצמבר 2006, וכך נוצר פער של שנה בין צו הפסקת השימוש לבין צו ההריסה.

‏אוליאל הפנה לתכתובת שהתנהלה בין ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, לבין הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים דאז, יגאל שחר. מהעדויות שנשמעו בבית המשפט בעניין עלה כי סלע ושחר נתנו לאוליאל "אישור" לאיחוד המועדים, כלומר, שמועד סיום השימוש ומועד ההריסה יהיו עד דצמבר 2006.

‏בנוסף התייחס אוליאל בבית המשפט לארכות שונות למשך שנה וחצי שקיבל החל מפברואר 2007 מראש ענף הפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, רון ניסטל.

‏כן טען אוליאל כי החל מיולי 2009 ועד הגשת כתב האישום בספטמבר 2009, הוא הגיע לסיכום מתואם עם כרמל סלע ועם הממונה הנוכחי על מחוז חיפה במשרד הפנים, יוסף משלב, לפיו אם יפעל להכשרת חלק מהמבנים הצמודים לביתו ויפעל לפירוק יתר המבנים, לא יוגשו נגדו הליכים משפטיים.

‏אוליאל הצביע על מכתב שעליו הוא וסלע חתמו, והשופט ליפשיץ ציין כי יוסף משלב חזר בו מסיכום זה, בעוד שלא היה זה מסמכותו לתת סיכום כזה.

בשלב הכרעת הדין דחה ליפשיץ את טענת אוליאל, לפיה יש לבטל את כתב האישום בטענה להגנה מן הצדק, היות ש"מדובר בהתנהלות של מי ששם לו למטרה אחת בלבד, והיא דחיית הקץ, תוך פיזור הבטחות חסרות בסיס, מתוך ציפייה ותקווה, ככל הנראה, כי 'מחר יהיה בסדר'".

המדינה, בטיעוניה לעונש, עמדה על חומרת מעשיו של אוליאל, לא רק בשל היקף ההפרה, אלא ובעיקר בשל משך ההפרה.

המדינה ציינה כי מדובר במספר מבנים בהיקף של יותר מ-3,000 מ"ר, אותם המשיך אוליאל להפעיל למשך כ-6 שנים. עוד טענה המדינה כי יש כאן פגיעה בערך המוגן של שמירת קרקע חקלאית והסדרת השימוש החוקי בה, וכי בעצם השימוש בקרקע חקלאית למטרות שאינן חקלאיות נוצרה גם תחרות שאינה הוגנת, היות שעסקים נדרשים לעשות שימוש בקרקע שהשימוש בה יקר בהרבה.

‏השופט ליפשיץ דן בסוגיית הקלון בתיק זה, וקבע כי טוב היה עושה אוליאל אם היה מתפטר מחברותו במועצה האזורית.

כן קבע השופט כי "העובדה שהנאשם מכהן גם בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה מחד, ומפר ברגל גסה את הוראות החוק מנגד, מחדדת את הרציונל הטמון בהוראות החוק - מדוע ראוי שמי שהורשע בעבירות שיש עמן קלון לא ימשיך לכהן כנבחר ציבור".

‏נקבע כי אוליאל ירצה מאסר למשך 6 חודשים שירוצה עבודות שירות בסניף אגודת חב"ד בחיפה. כן הוטל עליו מאסר על-תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים החל מנובמבר 2012, בתנאי שלא יעבור שוב על העבירות בהן הורשע בקשר למבנים, ומאסר על-תנאי של 4 חודשים למשך שנתיים מיום גזר הדין, בתנאי שלא יעבור על העבירות בהן הורשע שלא בהקשר למבנים.

‏כן הוטל על אוליאל קנס בסך 300 אלף שקל או 6 חודשים מאסר תמורתו, ועל חברת גלי רהיט הוטל קנס בסך 10,000 שקל.

‏השופט ליפשיץ אסר על השימוש הלא חקלאי במבנים ובקרקע וציווה על הריסת המבנים הלא חוקיים.

‏ממשרד המשפטים נמסר כי "מדובר בהחלטה חשובה ביותר, שקובעת כי אי-קיום צווי הריסה והפסקת שימוש על-ידי נבחר ציבור, המשמש כחבר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, היא בבחינת עבירה שיש עמה קלון. משמעות ההחלטה היא שהנאשם פסול מלכהן כחבר מועצה.

‏"גזר הדין מבטא את ההכרה שעבירות תכנון ובנייה, ובמיוחד עבירות של אי-קיום צווי בית משפט, הן עבירות חמורות, שנזקן רב, לא רק במישור התכנוני המיידי, אלא גם במישור שמירת שלטון החוק, ויש בהן לעתים גם פגם מוסרי של ממש. על נבחר ציבור, הממלא תפקיד בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שבין תפקידיה גם אחריות על אכיפת חוק התכנון והבנייה, לשמש דוגמא, אות ומופת לציבור.

‏‏"משכך, יצא המסר, ויידעו הציבור ונבחריו שמי שחטא בעבירות תכנון ובנייה, ובמיוחד בעבירה בשל אי-קיום צווי בית משפט, אינו כשיר לשמש כנבחר ציבור".