בושה: הילד שלי לא בשפיץ

שלום, שמי ליאת, ואני אמא לשלושה. קשה לי, אני מתביישת: שניים מילדי לומדים במערכת החינוך בתל אביב, העיר שלא נכנסה לרשימת עשרת הישובים המובילים בזכאות לבגרות, ונושאת את הנתון המביש של בקושי 74% זכאים.

טוב, נו, 73.68%. רחוק מדי מה-86.2% של היישוב שוהם שזוכה באליפות בפעם השלישית ברציפות.

הנה הורדתי את זה מהלב קבל עם ועדה. הילדים שלי לא בשפיץ. הם קצת מתחתיו.

זה ריטואל: כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים נערך גמר ריאליטי בחסות משרד החינוך שאינו רחוק בסגנונו מהקרב ב"הישרדות סלבס": מצעד פילוח הזכאים לבגרות לפי מקום המגורים.

התקשורת מפרסמת את הנתונים בטבלאות בולטות, אלפי הורים מזיעים באישונים ממוקדים על הרשימה כדי לגלות איפה היישוב שלהם ממוקם על מפת הזכאות ודירוג החינוך המופרך.

ובכן, אני מבקשת להרהר שנית ולערער על מידת המשקל של הזכאות לבגרות כפרמטר לחינוך. כבר מזמן שאינה פרמטר בלבדי, אולי בעצם מעולם לא היתה, וגם משקלה החינוכי הוא דבר שאפשר להטיל בו ספק גדול.

אם זכאות לבגרות היתה מדד לחינוך, אז איך זה שבעיר שלי, ת"א, זאת שזכתה בתואר הזכאית ביותר מבין הערים הגדולות, התנפלו 30 נערים ונערות על זוג בגילם שיצא לבלות בדיזינגוף סנטר? אה, כנראה החבר'ה האלה נשרו מהתיכון. הסבר הגיוני.

כשאני חושבת על זה, לא נראה לי ששלושת המתבגרים בני ה-13 מבת עין שחשודים בזריקת בקבוקי תבערה לעבר מונית פלסטינית, וגרמו לפציעתם של שלושה מבוגרים ושני ילדים, נשרו מבית הספר. מאוד יכול להיות שהם עוד יוציאו תעודת בגרות סבירה לגמרי.

ומה עם חבורת בני ה-14 שהסתובבו בכיכר החתולות בירושלים, פגשו נער ערבי, הרביצו לו מכות רצח עד שהתמוטט חסר דופק ואושפז במצב קשה בבית החולים? אה, ירושלים, פחות מ -50% זכאים לבגרות. עכשיו הכל ברור.

לא ערכים, לא עסקים, לא אקדמיה

לא המצאתי שום דבר. יאיר לפיד אומר את זה באופן ברור מאוד בקמפיין שלו, שצריך לבטל את בחינות הבגרות, למעט שלוש: במתמטיקה, באנגלית ובהבנת הנקרא. כשהילדים ירצו ללכת לאוניברסיטה, הם יעשו בחינות כניסה כמו בכל העולם. יצליחו, יתקבלו, לא יצליחו, ילכו ללמוד והפעם ברצינות.

הרי בחינות הבגרות, שמשרד החינוך מקדש, אינן מפתח בלעדי להצלחה בחיים. לפיד עצמו הוא ההוכחה שגם בלי בגרות אפשר להצליח מקצועית, ולכל הידוע כעת - גם פוליטית.

לא מעט אנשי עסקים מוצלחים לא סיימו תיכון, והרבה אנשים בעלי בגרות מצויינת יסיימו את חייהם עם משכורת ממוצעת וקריירה מקרטעת. יש גם דוגמאות לא מעטות לפרופסורים שסיימו את בית הספר בקושי ובלי בגרות והפכו לחוקרים מבריקים. אלברט איינשטיין לא יחיד במינו במובן זה.

צריך להוריד את הבגרות ממעמדה הגבוה והקדוש, כי היא לא מחנכת את הילדים להיות בני אדם. דחיסת חומר והקאתו למחברת הבחינה אינה מפיקה אנשים ערכיים, סבלניים וסובלניים לאחרים.

אם במקום מצעד הזכאים לבגרות יפרסם משרד החינוך את מצעד בתי הספר שתלמידיהם מתנדבים לפעולות ולארגונים חברתיים, אולי גם משהו בערכים הציבוריים שלנו ישתנה. כרגע, בסגידה לציוני הבגרות אנחנו דוחפים את ילדינו להיות אנשים תחרותיים, אבל ספק אם זה דוחף אותם להיות אנשים טובים יותר, לעצמם ולזולתם.