המלחמה כבר פרצה

המלחמות בין משרדי האנרגיה והגנת הסביבה גורמות למשק נזקים במיליארדים. הפתרון היחיד המסתמן, איחוד, זוכה לתמיכת שני השרים, אך מחירו הפוליטי גבוה מדי מבחינת ראש הממשלה ובינתיים הקטטה נמשכת, גם בטור הזה.

במפגש שנערך לאחרונה במסגרת פורום נשים באנרגיה, השמיעה סמדר בת אדם, ראש מטהו של שר האנרגיה ד"ר עוזי לנדאו, הצהרה מעניינת. "משרד האנרגיה עשוי להגיש הצעה לאיחוד בינו לבין משרד הגנת הסביבה", הכריזה והוסיפה כי לא מן הנמנע שהמהלך יבוצע בסיום הקדנציה של לנדאו - והכול במטרה "למנוע חוסר משילות בין המשרדים".

רעיון האיחוד אינו חדש. היוזמה מתגלגלת עוד מתחילת הקדנציה של הממשלה. הרעיון למנות שר-על שיהיה אחראי על שני התחומים מיושם בהצלחה במדינות מתקדמות. לכן, כנראה, השרים תומכים בו. תמימות דעים גם שוררת לגבי הסיכויים לממש אותו: אפס. מכיוון שאת הסיבה לא מוכנים לגלות לנו, נוכל רק לנחש שנתניהו לא מתלהב מהיוזמה. למה? כי בזמן שהוא עסוק בלייצר עוד ועוד משרות שרים מיותרים שאחראים על משרדים חצי פיקטיביים, הדבר האחרון שחסר לו הוא למחוק משרת שר משפיע, כמו שר האנרגיה או השר להגנת הסביבה.

הקמת תחנת הכוח D באשקלון, מתקן קבלה חופי לגז באזור חוף דור ושאיבת הגז מהמאגר של ים תטיס - הן רק דוגמאות לנושאים שסביבם התנהלו בשנתיים האחרונות התכתשויות בין המשרדים. השיא היה סביב הוועדה בינמשרדית לעיצוב משק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, שמשרד הגנת הסביבה התנגד למסקנותיה ואף פרסם התנגדותו לפני פרסום הדוח המלא. צמח הזועם מיהר להאשים את נציגי המשרד בהדלפת ניירות פנימיים.

במשרד האנרגיה טוענים כי המפסיד העיקרי מהמלחמות הוא המשק, שסובל נזקים כבדים מכך שפרויקטים חיוניים בתחום התשתיות מתעכבים. במשרד להגנת הסביבה משיבים כי למרות שהם מסכימים עקרונית לרעיון האיחוד, משרד האנרגיה מנסה באמצעות ההצעה "לחמוק מאחריותו למחדליו באמצעות גלגול אחריות, האשמות שווא והיתממות לפיה כולם אשמים חוץ ממנו". במציאות, מאשימים במשרד להגנת הסביבה, "משרד האנרגיה אינו מקדם תכנון מערכתי כולל בתחומים רבים, לרבות משק האנרגיה, כפי שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה התריעה בעבר". במשרד האנרגיההסתפקו בתשובה כללית: "מומלץ לבדוק את אמיתות טענותיו של משרד הגנת הסביבה, לפני שניתן להם ביטוי ציבורי פומבי. טענותיו אינן ראויות להתייחסות".

 מי אשם במחדלי