מדינת ישראל מוקירה, פעם בשנה, את האנשים שאחראים לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך. מדובר בפיתוחים שנולדו כדי לענות על צרכים בהולים ונקודתיים שהגדירו יחידות מבצעיות של צה"ל ומערכת הביטחון. את סיפורם המלא והמרתק של הפיתוחים האלה, ובעיקר השימושים שנעשו בהם - אפשר רק לדמיין או לנחש.
המלאכה הסיזיפית הזו מתקיימת בדרך כלל במחשכים, הרחק מכותרות העיתונים, בלי קסטנייטות ומטחים של סוכריות טופי. אתמול אחר הצהריים, בפעם ה-55, העניק נשיא המדינהשמעון פרס את פרס ביטחון ישראל היוקרתי ל-23 זוכים ולזוכה אחת שהובילו את המלאכה. למעשה, גם אחרי שהחתנים והכלה לחצו יד לרמטכ"ל, לשר הביטחון, לנשיא ולעוד כמה אנשים חשובים - עדיין לא ממש ברור מה בדיוק הם עשו.
ועדת הפרס, שבראשה האלוף (במיל') דני יתום, בחנה 14 בקשות לקבלת הפרס ובחרה בשלושה צוותים. הראשון הוא צוות של אגף המודיעין בצה"ל וזכאותו לפרס נומקה בכך שהוא "פיתח ויישם יכולות חדשות, יחידות מסוגן, שמהוות הישג טכנולוגי ומודיעיני. פרויקט זה הוא פרי מאמציהם של רבים ולאורך תקופה ארוכה והשימוש המבצעי ביכולת זו מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת".
את הפרס השני קיבל צוות של משרד ראש הממשלה ושל התעשייה האווירית, שהוביל פיתוח של כלים טכנולוגיים ומבצעיים לביצוע של משימה שהוגדרה בידי ועדת הפרס "קשה ומורכבת": "הגשמתה דרשה מחד יכולת חשיבה מקורית ויצירתית מרשימה ביותר, ומאידך תעוזה וכושר ביצוע חסר תקדים".
הצוות הבולט ביותר שזכה בפרס היוקרתי, הוא זה שהוביל את פיתוח המערכת ליירוט רקטות 'כיפת ברזל'. הבחירה בצוות הזה, שמורכב מנציגי מפא"ת (מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון; חברת רפאל; חברת אלתא; אמפרסט מערכות וחיל האוויר - הייתה צפויה, טבעית ומתבקשת.
ברחבי הארץ כבר פרוסות ארבע סוללות יירוט מבצעיות של המערכת המתקדמת, ובכל סבב לחימה מול עזה בשנה האחרונה, היא הוכיחה שהיא שווה את המחיר - ושצריך להצטייד בכיפות ברזל נוספות. ועדת פרס ביטחון ישראל הגדירה את המערכת כ"בעלת חשיבות חסרת תקדים".
"רוב ההישגים - חסויים"
סביר שגם נשיא המדינה, שמעון פרס שאירח במשכנו את צמרת מערכת הביטחון שבאה להצדיע לזוכים בפרס, היה רוצה לספר לאומה אודות המוחות המבריקים שהמציאו, סמוי מכל עין, מערכות מרתקות. הוא מצא את עצמו משבח בעיקר את מה שמותר וגלוי, כמו את הצוות שפיתח את כיפת ברזל: "רוב ההישגים המצוינים שזיכו אתכם בפרס השנה - חסויים. אבל לפחות אחד מהם, שהתגלה, מעיד על רבים שעוד חבויים: ישראל היא הראשונה בעולם שפיתחה את כיפת ברזל. בתוך פרק זמן קצר ובעזרת החלטה נכונה, ביצוע חריף ונמרץ, היא הושלמה והפכה למבצעית".
מותר להניח שחרף פריסתה במתכונת מצומצמת באזור הדרום, כיפת ברזל כבר הצילה חיים של רבים וסביר שרבים יותר חבים לה את שלמות גופם ורכושם. היה קשה מאד להגזים בשבחים שהוענקו אתמול בבית הנשיא לצוות שהוביל את פיתוחה ושר הביטחון, אהוד ברק נשמע מצדו נחרץ כשקרא להפוך את מערכת היירוט הרב שכבתית ובכללה גם את כיפת ברזל לפרויקט לאומי מוביל ו"יש להקצות לכך את כל המשאבים הנדרשים".
זו בשורה טובה למדי, אחרי שבמסגרת הקרבות הממושכים של השנה האחרונה, בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון בעניין תקציב הביטחון, היו כאלה שכבר גייסו למערכה המתוקשרת את האיום שכיפת ברזל תשלם את המחיר.
עד כה זכו בפרס היוקרתי 929 חתנים וכלות ובעבר התייצבו במשכן הנשיא בירושלים מי שהובילו פיתוח של מערכות שהפכו לאמצעי חובה בשדה המערכה, ומוכרת לכל מי שעלה בעשורים האחרונים על מדי ב'. מדובר בין השאר בתת מקלע עוזי; רובה הגליל; מטוס הכפיר; טנק מרכבה סימן 3; הטיל פופאי, טילי האוויר אוויר שפריר ופיתון והטיל נגד טילים חץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.