מבחן דרכים: המיני-קופה מבית ב.מ.וו - חבילת חדווה

אתה מהיר מאוד!", היא אמרה לי, ובעיניה ריצד זיק עליז של פליאה. בימים כתיקונם ובמקומות כתיקונם, מילים שכאלה, המשוגרות מפיה של אישה אל בטנו הרכה של זכר, גורמות לו להאדים כסלק, להתכווץ מעוצם הבושה ולחפש לעצמו מקלט בארץ שאין עמה הסכם הסגרה. אני, לעומת-זאת, נמסתי מעוצם הגאווה אל תוך נעליי. האגו שלי תפח לממדים של צפלין, ושניות ארוכות ריחפתי לי בגן-העדן של חולי ההגה לדורותיהם. כי היא אמרה לי שאני מהיר מאוד. כך במפורש. והקולגה מישראל שמע כל מילה.

זה עתה הגחנו - היא ואני והקולגה מישראל - מתוך מכוניות המרוץ. מצחנו נוטף זיעה, עינינו בורקות, ליבנו פועם בסל"ד גבוה. מן המכונית המובילה יצאה קלאודיה הורתגן, אחת מנהגות-המרוץ המפורסמות והנערצות ביותר בגרמניה. היא זו שהובילה אותנו בחצי השעה האחרונה. מאחוריה דהרתי כמיטב יכולתי בשלוש ההקפות האחרונות. מפיה שמעתי את המילים - "אתה מהיר מאוד".

והיא יודעת מה זה "מהיר". מעטים יכולים להתחרות עמה בזמן-הקפה של מסלול הנירבורגרינג. לא פעם ולא פעמיים היא קבעה את זמני ההקפה המהירים ביותר במרוצי סיבולת על המסלול התובעני ההוא. והיא, קלאודיה, אמרה לי שאני מהיר. מהיר מאוד. הייפלא שהמראתי אל הרקיע השביעי?

לא היינו על הנירבורגרינג אלא על הזלצבורגרינג, מסלול מרוצים בפאתי העיר האוסטרית זלצבורג. קטן הרבה יותר, קל הרבה יותר, אך מהנה עד בלי די, ואפילו קצת תובעני. ולכאן הגענו במסגרת אירוע שנתפר סביב המצטרפת האחרונה למשפחת דגמי המיני של ב.מ.וו: המיני קופה.

בקיצור - בולדוג

כמו תאומתה מופשלת הגג, רודסטר, גם הקופה היא מכונית לשני נוסעים בלבד. במוצהר. לא בוצעו בגופה ניסיונות נואלים לדחוס צמד מושבי-גמדים אל השורה השנייה. אך להבדיל מן הרודסטר, וגם מכל שאר דגמי המיני, קופה היא "מכונית שלוש קופסאות". בראשונה בתולדות מיני, יש "קופסה" אחת למנוע, עוד אחת עבור תא הנוסעים, ושלישית - לתא המטען. היתרון בולט בתא המטען. אפשר ממש לשים בו דברים!

עיצובה של הקופה ייחודי. אפילו דורש הסתגלות-מה. מן החזית - היא מיני ככל אחיותיה. מן הצד ומאחור - היא שונה מהן מאוד. יש לה יציבה נמוכה של מתאבקת סומו קטנה, הקרנה כמעט חצופה של אגרסיביות מתריסה, והיא חמודה, כעוסה, רצינית, משעשעת, נרגנת, ידידותית... בקיצור - בולדוג. חיית-מחמד מלאת אופי.

הראשונה בה נהגתי, הייתה השרירית שבחבורה: מיני-קופה JCW, שזה "ג'ון קופר וורקס", על-שם מפעל השיפור של בונה הקופר המיתולוגית הראשונה. 1.6 ליטר טורבו, 211 כ"ס, ידנית. למרות מידת-מה של צפיפות בסביבת הנהג (המרהיבה כשלעצמה), לא קשה למצוא תנוחת נהיגה מוצלחת ולהתחיל ליהנות.

כידוע, המיני לדורותיה היא חבילת-חדווה מוצלחת מאוד, והמיני-JCW לסוגיה היא מכונת FUN כמעט מושלמת. הקופה JCW הצליחה אפילו להעצים עוד קצת את חוויית הנהיגה. שינוי קטן בחלוקת המשקל - קצת יותר מקדימה, קצת פחות מאחורנית - הידק את הגלגלים הקדמיים אל הכביש ושיחרר קמעה את הירכתיים. היא עתה חדה כתער, מדויקת כפרופסור יקה, ויודעת לענטז כרקדנית-הולה מהוואי. צהלתי כסוס שיכור בעודי דוהר עמה במעלה האלפים, בואכה אוסטריה.

גם בגרסאות המתונות יותר נהגתי: קופר - 122 כ"ס, וקופר-S עם 184 כ"ס. מטבע הדברים - כמה יותר סוסים ככה יותר כיף, אך גם בגרסה ה"חלשה" אין מצוקת כוח מעיקה. והקופר-S כבר מעניקה חוויית נהיגה מעולה ממש. לישראל, כך אומרים תגענה השתיים הללו, אך לא ה-JCW.

למרבה הצהלה, מיני קופר-S "רגילה" בגרסת "ג'ון קופר וורקס" מיובאת גם מיובאת, ובמחיר נמוך להפתיע (יחסית לישראל, יחסית למחיר הקודם, יחסית למיני...). ולו הייתי זוכה פתאום בלוטו-טוטו-פייס-פוקר-בלאק-ג'ק - זו הייתה המכונית שהייתי קונה עוד באותו יום.

נטולת בורגניות

כחלוף כמה מאות ק"מ, הגענו אל מסלול המרוצים. כמה תרגולים שגרתיים, ובא תורו של הצימוק האמיתי: מכוניות מיני-צ'אלנג', הישר מסדרת המרוצים בשם זה, עירומות מכל אביזר מיותר, מצוידות בכלוב-בטיחות, מעוטרות בכל צבעי המלחמה ונועלות צמיגי "סליקס" דביקים. בהן נתרוצץ על המסלול, צמודים כמיטב יכולתנו לטמבון האחורי של המיני-צ'אלנג' בו נוהגת קלאודיה הורתגן.

חליפת מרוצים, מסיכת-פנים חסינת אש, קסדה, ויאללה - למסלול. צריכים היינו לסיים כעבור תשע הקפות, אך קלאודיה - לאחר שגילתה שאנחנו יודעים פחות או יותר מה אנחנו עושים - המשיכה ומשכה אותנו לעוד חצי-תריסר הקפות. חצי-שעה תמימה של שיכרון חושים מוחלט. חצי-שעה של ריכוז טוטאלי. חצי-שעה של התפעמות מן המכונית, מצמיגי ה"סליקס" שאחיזתם לא-תיאמן ממש, מן ההתנהגות המופתית, המרגשת, המענגת של המיני הזאת, מן האדרנלין שמילא כל נקבובית.

ואז עצרנו, וניגבנו את הזיעה, וזרחנו כירח במילואו, וקלאודיה אמרה לי את מה שאמרה... ואני חשתי כי הגעתי לפסגת חיי. רק קבלת פרס נובל יכולה, אולי, להעיב על הרגע השמימי הזה.

מזלצבורג למינכן שוב נהגתי ב-JCW. משעשע מאוד לדהור עם מיני-קופה בדרכים. היא פשוט מגנט אדיר של תשומת-לב, עיניים ותגובות. איש לא נשאר אדיש. וכשהיא עוקפת על האוטובאן כמעט את כל מי שמתחשק לה, במהירות של 240 קמ"ש-ומעלה ובספוילר זקור בגאווה (הספוילר הזה מגיח מנרתיקו מעל 80 קמ"ש) - היא פשוט משפרת את מצב הרוח על כל סביבותיה. כיף. שוב כיף. עוד כיף.

לזכותה ייאמר שאין בה אפילו טיפה אחת של שימושיות "בורגנית". רק מכמנים ענקיים של חן ונוכחות. כי היא מה שהיא, והיא נועדה למי שרוצה בדיוק את מה שהיא, אבל ממש לא בא לו להסביר לאיש למה. אני, לפחות, מבין אותו.

הכותב היה אורח ב.מ.וו בגרמניה

 מיני קופה

חלק מהמתחרות

פיאט 500 אבארט

החל מ-157 אלף שקל מוצעת מכונית קטנה ומפולפלת זו, עם שלדה ספורטיבית שמכוילת לשעשועי כביש. מנוע 1.4 הטורבו שלה מייצר 135 כ"ס ומשקלה הקליל מאפשר לה להאיץ 4-5 נוסעים ל-100 ב-7.7 שניות. גרסת הקבריו עולה 180 אלף שקל.

אאודי A1

135 אלף שקל הוא המחיר לגרסת 3 הדלתות, שיכולה לאכלס 4 נוסעים. בארץ היא מצוידת במנוע 1.4 ליטר בהספק 122 כ"ס שמאיץ אותה ל-100 ב-8.9 שניות בדרך ל-203 קמ"ש. אאודי מתכננת להביא גם את גרסת S הספורטיבית עם 185 כ"ס, אולם מחירה טרם ידוע.

מיני רודסטר

במחיר שמתחיל ב-173 אלף שקל מציעה מיני בארץ את גרסת רודסטר של קופה. המרחב הפנימי זהה כמעט, אבל תא המטען קטן יותר משמעותית כשהגג בפתוח. הביצועים דומים מאוד, למעט מהירות מרבית נמוכה במעט.