איזה שבוע בשנה מתאפיין בעליות חדות ובאיזה יש נפילות?

שני חוקרים ישראלים, ד"ר תמיר לוי ופרופ' יוסי יגיל, בדקו מדדים שונים בעולם עשרות שנים לאחור, ומצאו כי באופן עקבי השבוע ה-43 בשנה מתאפיין בירידות בשיעור החד ביותר, ואילו השבוע שאחריו מתאפיין בעליות החדות ביותר ■ האם ניתן לתרגם זאת להשקעה מרוויחה?

במשך שנים על גבי שנים משקיעים ברחבי העולם תרים אחר אסטרטגיות השקעה במטרה להכות את השוק. כידוע, בעולם ההשקעות קיימים אינספור מיתוסים, אך מעטים מהם עומדים בהצלחה במבחנים אמפיריים, ולאורך זמן. אולם ממחקר מדעי שערכו שני מומחים ישראלים עולה תיאוריית השקעה חדשנית, אשר לפיה די בנטרול השקעה בשבוע ספציפי אחד בשנה כדי להניב תשואה עודפת.

"בשוק ההון יש לא מעט אנומליות שנחקרות לאורך השנים, והחלטנו שהגיע הזמן להתמקד באנומליה שטרם התייחסו אליה בספרות המקצועית", מספר ד"ר תמיר לוי, מרצה בבית הספר למנהל עסקים במכללת נתניה.

לוי חבר לפרופסור יוסי יגיל, ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה, והשניים החליטו להתמקד בבחינת האפקט המכונה "The Week of the Year" (רש"ת: WOY), אשר לפיו כאשר פורטים שנה אחת לשבועות, מתגלה שונות סטטיסטית מובהקת בתשואות מדדי המניות.

"ביצענו מחקרים שונים, והבחנו שבין שבוע לשבוע קיימת שונות בתשואות המדדים. לכן, החלטנו לבחון האם קיים דפוס, כלומר תופעה שחוזרת על עצמה בכל שנה", אומר לוי. ממחקרם של יגיל ולוי עולה, כי בכל 53 שבועות מתרחשת תופעה עקבית: בהשוואה ליתר 51 השבועות, השבוע ה-43 (22 עד 28 באוקטובר) מתאפיין בירידות בשיעור החד ביותר, ואילו השבוע ה-44 (29 באוקטובר עד 4 בנובמבר) מתאפיין בעליות בשיעור החד ביותר.

תמיר מספר, שהטריגר למחקר התעורר אחרי שהשניים בחנו את אפקט May to October (רש"ת: MTO) המכונה גם "אסטרטגיית מאי". אסטרטגיה ותיקה זו גורסת, כי התקופה שבין החודשים מאי-אוקטובר נוטה להיות קשה יחסית בשוק המניות.

פי 10 מהתשואה בשבועות אחרים

במחקרם, כאמור, יגיל ולוי המירו שנה קלנדרית לשבועות. לאחר מכן הם בחרו מדדי מניות מובילים ברחבי 20 מדינות שונות מחמש יבשות. המדדים נבדקו לאורך טווחי זמן שונים שנעים בין 11 שנה (מצרים) ועד 59 שנה (ארה"ב). לאחר שאספו את הנתונים, החליטו יגיל ולוי לבדוק את התיאוריה בטווח ארוך של עשור (2001-2010) ובטווח קצר בן שנתיים בלבד (2009-2010).

הממצאים שעלו במחקרם של השניים חד משמעיים ומובהקים: ב-17 מתוך 20 המדינות נמצא כי מתוך 53 השבועות בשנה, התשואות במהלך השבועיים המדוברים אכן יוצאות דופן לרוב.

בכל המדדים שנבדקו נמצא, כי התשואה הממוצעת בשבוע ה-43 הייתה שלילית, ונעה בין (3.7%-)-(0.1%-). בשבוע זה, התשואה הממוצעת בכל המדינות עמדה על (1.3%-), בעוד התשואה הממוצעת ביתר השבועות עמדה על 0.2%.

מנגד, התשואה הממוצעת בשבוע ה-44 הייתה חיובית, ונעה בטווח של 0.6%-3.6%. עוד נמצא כי בשבוע זה, התשואה הממוצעת בכל המדינות עמדה על כ-2.3%, יותר מפי 10 מהתשואה הממוצעת בשבועות האחרים (כאמור 0.2%).

המגמה ניכרת גם בבחינת טווחי התשואה המינימליים והמקסימליים ב-20 המדינות שנבדקו. טווחים אלה נעים מ-(17.3%-) עד 4.8% במהלך השבוע ב-43, וכן מ-(4.3%-) ועד 19% במהלך השבוע ה-44.

תופס במקרי קיצון, בדר"כ

יגיל ולוי לא הסתפקו באימות התיאוריה שלהם, והחליטו לתרגם אותה לאסטרטגיית השקעה. "אחרי שבחנו את הממצאים, הגענו למסקנה שהדרך הטובה ביותר לנצל את אפקט ה-WOY די פשוטה: פוזיציית לונג על המדד עד השבוע ה-42, פוזיציית שורט בשבוע ה-43, ושוב פוזיציית לונג מהשבוע ה-44 ועד לפדיון בסוף השנה", מסביר לוי.

גם הפעם הם החילו את האסטרטגיה על המדדים לתקופה של שנתיים ושל עשר שנים. "בדקנו את האסטרטגיה בין היתר על נתוני ת"א 25 במהלך 2009-2010, ועשינו השוואה בין תשואת האסטרטגיה לבין התשואה שהניבה קנייה והחזקה מלאה של המדד לאורך התקופה", מציין לוי, "וגילינו שהאסטרטגיה הניבה תשואה עודפת של 6%".

בדומה, האסטרטגיה הניבה תשואה עודפת גם במהלך תקופה של 10 שנים. כך למשל, השקעה במדד ההנג סנג ההונג קונגי הניבה במהלך 2001-2010 תשואה של 386%, בעוד שימוש באסטרטגיה הוביל לזינוק של התשואה ל-694%. למעשה, נמצא כי השקעה בכל המדדים שנבדקו בתקופה זו באמצעות האסטרטגיה הניבה תשואה ממוצעת גבוהה משמעותית - 114.8% מול תשואה של 55.2% בלבד באמצעות אסטרטגיית קנייה והחזקה עד לפדיון.

שני החוקרים משערים, כי מגמת הירידות בשבוע 43 והעליות בשבוע העוקב אינה נובעת ממקריות סטטיסטית, אלא היא תוצר של "אפקט תחילת החורף" (התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר נמוכה יחסית בהשוואה לשאר חודשי השנה). "אמנם בדקנו את התיאוריה גם בתנאים מחמירים, ונמצא שהיא עובדת גם במקרי קיצון, כמו המשבר ב-2008, אבל להערכתנו בשל ההתפתחויות ביוון, שנת 2011 לא בהכרח עומדת בה בהצלחה", אומר לוי ומעריך, עם זאת, כי השלכות המשבר כבר באו לידי ביטוי בשוק, ולכן אין סיבה שב-2012 התיאוריה לא תבוא לידי ביטוי שוב.

לסיכום, נדגיש שוב כי אסטרטגיית הקנייה והמכירה של יגיל ולוי אמנם מתיימרת להבטיח למשקיעים לרכב על המגמה, אולם לא כל המדדים שנבדקו עמדו בה בהצלחה. כדאי לזכור, כי בכל מחקר יש עיוותים וסטיות - ובהשקעות אלו עלולים להיות מתורגמים להפסדים.

לוח שנה
 לוח שנה