* האם אתה יודע שכל חבר נוסף בקבינט הביטחוני זה עוד מדליף פוטנציאלי?
* האם השיקולים שלך להרחבת הקבינט נועדו לחזק את ביטחון ישראל - או את ביטחון הקואליציה?
* האם אתה מבין שהקטנת מספר חברי הקבינט יצמצם את הסיכון בהדלפות?
* האם אתה רוצה להקטין את הקבינט?
* אם לא, האם זה משום שאתה חושש מהשותפות הקואליציוניות?
* האם אתה מאמין שכל האנשים המשתתפים בקבינט מתאימים לדון ולהחליט בענייני הביטחון הרגישים ביותר של המדינה?
* האם אתה מסכים שכל עוד הקבינט גדל ומנופח; וכל עוד יש בו משתתפים שאינם מתאימים - גם אתה "פוגע ביכולת לקיים דיונים חסויים בענייני ביטחון ישראל" (כפי שאתה טוען כלפי המדליף)?
הכר את האישה
עכשיו, לאחר ששמעתם וראיתם את הנאומים, למי הייתם מצביעים - אובמה או רומני? לא, אני לא מתכוון לברק או מיט - אלא למישל ואן. השאלה אינה שייכת לתחום הפיקנטריה. האמריקנים מייחסים חשיבות לנשים שעם מנהיגיהם בבואם להחליט על הצבעתם. הרבה אנשים רואים בנוכחות הנשים בפוליטיקה משהו פריקי, ילדותי אולי. מייחסים זאת גם לתשוקתם של האמריקנים להפוך כל דבר לשואו, בידור.
תפקיד בבית הלבן
אני חושב שקיימת סיבה עמוקה יותר: הרצון לערוך היכרות עם האישה. סיבה אחת לכך היא שיש לה תפקיד בבית הלבן. נשים של נשיאים עוסקות בנושאים לאומיים חשובים, בעיקר חברתיים, ומקדמות חוקים ויוזמות בתחומים אלה. יש להן גם תפקיד טקסי. אישה לא ראויה עלולה להביך את בעלה באירועים כאלה - והמבוכה היא לא רק של הנשיא, אלא גם של הציבור. אנחנו יודעים שנשות נשיאים נשלחו גם לשליחויות דיפלומטיות, שבהן למגע ידה של אישה יכול להיות יתרון על גבר. יש סיבות רבות לזכותו - ולרצונו - של הציבור האמריקני לדעת מי האישה שתהיה, אם בעלה ייבחר, "האישה הראשונה", על כל המשתמע מכך.
אבל יש, להרגשתי, סיבה נוספת: תאמר לי מי אשתך - ואומר לך מי אתה. אני לא רוצה לציין כאן שמות, אבל יחשוב כל אחד לעצמו על נשות ראשי הממשלה השונים. האם האישיות של האישה שיקפה במידה זו או אחרת את אופיו ודרך התנהלותו של הבעל? אם האישה היא נבונה, משכילה, מצניעה לכת - האם זה לא אומר לנו משהו גם על בעלה? ולהיפך - אם האישה היא דומיננטית, צעקנית, בקיצור - קלאפטע, האם... וכו'.
אני מציע, לכן, לא למהר ללגלג על המנהג האמריקני הזה, כפי שעושים רבים. אולי כדאי אפילו לאמץ אותו. כי האישה, בין שיש לה תפקידים רשמיים ובין שלא, משפיעה מאוד על בעלה, גם על עמדותיו ומדיניותו. אם לא בצורה ישירה, אז בוודאי בעקיפין. ליד שולחן האוכל. במיטה. בחופשות. אתם יודעים.
אצלנו נוהגים הפוליטיקאים להישבע בנקיטת חפץ שנשותיהם לא מעורבות, לא מתערבות, לא משפיעות. העיתונות מתנפלת על כל גילוי של אישה מתערבת. במקום להמשיך להעמיד פנים ש"האישה אינה משפיעה", רצוי שנסדיר את הנושא, וגם נדע במי מדובר. כי האישה משפיעה ועוד איך - ותמשיך להשפיע. זו דרכו של עולם ושל גבר באישה.
פגע וברח: להקשיב למאיר שמגר
אני מבקש לצרף כאן את קולי לאלה הדורשים להעניק חומרה מיוחדת לעבירות פגע וברח. בריחה ממקום התאונה אינה מלמדת על כוונה להרוג, הדרושה להוכחת רצח. אבל כן ניתן להסיק ממנה שהייתה כוונה שלא לעזור לנפגעים. זה אמנם לא רצח במובן החוק - אבל זו גם אינה הריגה. לכן, מה שמתבקש הוא יצירת מצב ביניים, ענישה שתהיה יותר מהריגה, ופחות, לא הרבה פחות, מרצח.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, ביקר השבוע שופטים המקלים בדין. הוא אמר ששופט הנוהג כך תורם להגברת הפשיעה והעבריינות. אלה דברים נכונים ונכוחים. אבל עם זאת, השופט זקוק לעזרת המחוקק. ואם המחוקק אינו נותן אותה, הוא אחראי כמו השופט המקל בדין.
matigolan@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.