"בישראל קיימת מדיניות של עידוד הבעלות על דיור. אולם, עליות מחירי הדיור מובילות למצב בו משקי בית רבים אינם מסוגלים לרכוש דירה ועולה השאלה בדבר הצורך ברגולציה בשוק השכירות", כך מסכמת שגית אראל, מאגף כלכלה בבנק לאומי, בסקירה החודשית של הבנק.
"מאחר ושוק השכירויות נבנה עם השנים, כמעט ללא פיקוח, היקף הרגולציה שניתן יהיה ליישם בישראל מוגבל", ממשיכה אראל. "יש להדגיש כי הרחבת הרגולציה בשוק השכירות בישראל, כמו גם עידוד הבעלות על דיור, אינה עולה בקנה אחד עם החסמים הקיימים בצד ההיצע בשוק הדיור".
כלומר, "ללא טיפול מלא ויעיל בהגדלת מלאי הדירות להשקעה, דרך יוזמה ציבורית, עם הטבות מתאימות, יישום צעדי רגולציה עלולה להביא לעיוותים שונים בשוק", היא ממשיכה.
"העידוד הממשלתי של בעלות על דיור בישראל בא לידי ביטוי בעיקר בהעמדת משכנתאות מסובסדות", כותבת אראל ומסביר כי "מדיניות זו... התגלתה מאז שנות התשעים במידה רבה כחרב פיפיות, זאת עקב הקשיחות היחסית המאפיינת את היצע הדיור בישראל, אשר הובילה לעליית מחירים".
"העלייה במחירי הדירות גורמת לכך, שהאפשרות של משקי בית מקבוצות הכנסה נמוכות, לרכוש דירה, הולכת וקטנה", היא מסכמת. "הפתרון שניתן למשקי בית אלו על ידי הממשלה, נמצא דווקא בשוק הפרטי, באמצעות סיוע בשכר דירה בשוק החופשי. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר משקי הבית המקבלים סיוע זה ושיעורם עולה על 45% משוק השכירות בישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.