הערכה: בן-צבי לא יחסל את המהדורה המודפסת ב"מעריב"

1. נוחי דנקנר לא שש במיוחד לפתוח במשא-ומתן עם שלמה בן-צבי. לפני כחודש בערך פנה מו"ל "מקור ראשון" לקבוצת אי.די.בי והציע לקנות את "מעריב".

זו אגב, נודע, לא הייתה האפשרות היחידה שבן-צבי בחן. ערוץ 10, גוף תקשורת אחר במשבר, היה אלטרנטיבה נוספת להשקעה בעיניו, והוא גישש גם אצל בעלי המניות שם. אך "מעריב ", שבן-צבי חשק בו עוד בימים שנשלט על-ידי עופר נמרודי והכשרת היישוב, היה בעדיפות ראשונה.

גורמים בסביבתו של בן-צבי אומרים כי כבר אז הייתה באמתחתו תוכנית אסטרטגית מלאה באשר לעתידו של "מעריב". ובכל זאת, למרות התגובה הפושרת של דנקנר, פנייתו של בן-צבי, שפורסמה בראשונה ב"גלובס", לא נדחתה על הסף. בכירים בקבוצה החלו בפגישות, ובן-צבי עצמו אף ביקר בבית "מעריב".

לפני שבוע, כשפקדה סערה את קבוצת אי.די.בי כולה, דנקנר עצמו, שחש את החבל מתהדק סביב האימפריה שלו, נכנס אל עובי הקורה, לקח חלק פעיל בדיונים ואף "הראה התלהבות", אומרים גורמים.

השבוע נסגרה העסקה באופן עקרוני, חתימה צפויה להיות עד לראש השנה, ואם הכול יתקדם כמתוכנן, והליך בדיקת הנאותות יגיע לכדי מיצוי סופי, עד סוף החודש-תחילת אוקטובר יעבור העיתון "מעריב" ידיים בפעם השלישית בשנתיים האחרונות.

שלמה בן-צבי, האיש שמנהל את "מקור ראשון" בשנים האחרונות, מאמין כי הוא מחזיק ביכולות הניהוליות להמשיך ולקיים את העיתון בעתיד.

את שלמה בן-צבי מייצגים בעסקה עורכי הדין דוני טולידאנו וליאור אורן ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות'. את אי.די.בי מייצגת בעסקה עו"ד שרית לויתן ממשרד גרוס קליינהנדלר ושות'.

2. לא הירש מדיה, הקבוצה המחזיקה היום "במקור ראשון", תחזיק את "מעריב". תהיה זו קבוצה חדשה לחלוטין, שתהיה בנויה מבן-צבי עצמו ומבני משפחתו. ככל הנראה מדובר בחמו קונרד מוריס, מעשירי בריטניה, ובגיסו דוד מוריס, אשר מחזיקים בחלקים גם ב"מקור ראשון".

המוריסים עומדים במידה רבה מאחורי חוסנו של בן-צבי, שאמור להשקיע 85 מיליון שקל ברכישה - לא הכול במזומן, אלא בחלקים, על פני תקופה.

החברה החדשה שתוקם - שעצם הקמתה ממחישה כי לא צפוי איחוד לפי שעה עם "מקור ראשון" - תרכוש רק חלק מהנכסים הנוכחיים של מעריב. כלומר, את המותגים "מעריב", nrg, את הוצאת הספרים, את הפיתוחים הדיגיטלייים ובהם אפליקציית האייפד שזה עתה הושקה, ואת הציוד של המערכת על מחשביה וכסאותיה.

בית הדפוס והחובות יישארו לטיפולה של אי.די.בי, שכבר הציעה את פעילות ההדפסה של לוין אפשטיין למכירה ב-72 מיליון שקל לפחות.

כיום מדפיס העיתון "מקור ראשון" בבית הדפוס של עיתון "הארץ" (המדפיס גם את "ישראל היום"), ועל-פי ההערכה, לשם גם תעבור פעילות ההדפסה של "מעריב". זאת תשובה למי שתהה מה עומד מאחורי שינוי הגישה המערכתי של "הארץ-דה מרקר" כלפי העיתון הגוסס.

3. השאלה האמיתית, עם זאת, היא שאלת העובדים. בן-צבי התחייב לקלוט כ-400 עובדים של "מעריב", מרביתם עובדי מערכת.

ל"גלובס" נודע כי מדובר בהסכמה שלא היה קל להגיע אליה. קבוצת אי.די.בי התעקשה כי התחייבות לקליטת העובדים תיכנס אל תוך ההסכם, אך בן-צבי סירב במשך כמה דיונים לכמות הגבוהה של העובדים. הוא רצה הרבה פחות.

עם זאת, לא נכללת התחייבות למשך הזמן של הקליטה, ולמעשה, עקרונית יכול המו"ל החדש להיפרד ממרביתם רגע אחד אחרי העברת הבעלות.

לעיתון "מקור ראשון" עצמו יש כיום 400 עובדים משלו, ובכללם גם עובדי ההפצה והמינהלות. במערכת עצמה יש לא יותר מ-200 עובדים, ותפוצת העיתון לא עולה על 24 אלף עותקים במהלך השבוע.

4. ומי האיש שייכנס לעסק כה בעייתי, עד שאפילו אחד האנשים המשמעותיים במשק הישראלי, נוחי דנקנר, על כל הונו, לא הצליח להציל?

בן-צבי מאמין שהוא יוכל לעשות זאת. ההתנהלות שלו, אומרים גורמים בסביבתו, לא תהיה מונעת ממניעים פוליטיים כלל, שכן האוריינטציה הימנית-דתית שלו ידועה - אלא ממניעים עסקיים רציונליים לחלוטין. "לא פילנתרופיה, השקעה", אמר מישהו.

רק באחרונה הגיש בן-צבי תצהיר לבית המשפט במסגרת תביעה הדדית שהוא מנהל מול שלדון אדלסון, שותפו לשעבר בחינמון הרכבת הראשון "ישראלי", האב הרוחני של "ישראל היום", שם הוא מאשים אותו כי הובל על-ידי מניעים אידיאולוגיים ולא הגיוניים עסקית.

באותה הרפתקה בן-צבי כבר פלירטט עם "מעריב", כשביקש לשפוך את תכניו אל העיתון החינמי, ולמעשה ניסיונו של בן-צבי בתקשורת הישראלית לא תמיד האיר לו פנים. הוא הקים את ערוץ הכבלים לקהל הדתי-לאומי "תכלת", שכשל לאחר השקעה של מיליוני שקלים וירד מהמסך.

בהמשך נכנס בן-צבי, יחד עם רון לאודר, כשותף בערוץ 10, תוך הצהרה כי בכוונתו להשפיע על הערוץ ערכית. אולם גם זה נגמר מהר מאוד, לאחר שבן-צבי הבין כי אין שם אופק כלכלי וגם לא ממש הרבה יכולת השפעה בגלל המגבלות הרגולטוריות.

ב-2003 קנה בן-צבי את "מקור ראשון", העיתון הלאומי, ובהמשך גם קנה את "הצופה", אך מיזג אותו אל תוך "מקור ראשון" והפסיק את הדפסתו העצמאית. בגורל דומה פגש גם מגזין המתנחלים "נקודה", שנרכש על-ידי בן-צבי.

איש העסקים המתגורר באפרת זכה גם במכרז על ערוץ המורשת הייעודי, אולם החליט בסופו של דבר לא לקחת את הרישיון. למכרז השני לערוץ, שנסגר בימים אלה, הוא בחר לא לגשת כלל, לאחר שהגיע למסקנה כי הוא לא כלכלי.

"ישראלי", שהוקם ב-2006 לאחר זכייה במכרז, היה אמור להיות בשורה לתקשורת הישראלית, אולם גם הוא כשל לאחר השותפות עם אדלסון. העיתון נסגר בייסורים ב-2008, כש"ישראל היום" החל במלחמה חסרת תקדים נגדו מבחוץ.

5. מאז ששלמה בן-צבי מחזיק ב"מקור ראשון", הוא הפך סולידי הרבה יותר בהתנהלותו העסקית ופחות לוקח סיכונים. העיתון עבר שינוי משמעותי ביותר במבנה שלו, בצורתו ובאופיו. הוא עלה באופן משמעותי בסקרי ה-TGI, הפך איכותי יותר ומוערך, וכיום הוא זוכה להערכה כקצה השני והראוי של עיתון "הארץ". באותה מידה הוא גם הלך והתחזק ולבש אוריינטציה יהודית יותר, שלא בהכרח אפיינה אותו תמיד.

בן-צבי עצמו משמש כיום כעורכו הראשי של העיתון, ואחד האתגרים הראשיים שנטל על עצמו היה מעבר לעידן הדיגיטלי. העיתון שוקד על אתר אינטרנט חדשני, עם פעילות אינטרנט עשירה הכוללת גם וידיאו, ועל אפליקציות סלולר וטאבלט שונות. נראה כי דווקא שם הוא יפגוש בעיתון "מעריב".

6. שלמה בן-צבי לא רוצה לסגור את "מעריב". הוא לא רוצה לחסל את הפרינט ולא את המותג. יותר מגורם אחד אישר כי העיתון היומי ועיתון סוף השבוע ימשיכו להתקיים במתכונתם הנוכחית, כך על-פי תוכניתו של בן-צבי, למשך תקופה בלתי מבוטלת.

בינתיים, ימשיך להשקיע בן-צבי בפיתוח האלטרנטיבות הדיגיטליות של היום שלמחרת, כפי שתכנן דנקנר, וכפי שתכנן זקי רכיב לפניו. זו התוכנית כרגע - השאלה היא איך תיראה התוכנית ברגע ש"מעריב" כבר יהיה בידיו.