ה"ניו-יורקר": כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני הסורי

מגזין ה"ניו יורקר" מפרסם היום פרטים חדשים על אחד מהמבצעים הנועזים שישראל ביצעה בשנים האחרונות מעבר לקווי האויב: הפגזת הכור הגרעיני הסורי אל-קיבר בספטמבר 2007.

על פי הפרסום במגזין האמריקני, שמרכז כמה מהתחקירים והעדויות שהתפרסמו במהלך החודשים האחרונים על ידי העיתונאי הישראלי-אמריקני דיוויד מקובסקי ששוחח עם בכירים בוושינגטון ובירושלים, הפשיטה נעשתה אחרי שלישראל ולארצות הברית נודע שסוריה חידשה את מאמציה להשיג יכולת גרעינית ב-2006 באזור דיר א-זור בצפון מזרח המדינה.

אנשי המוסד, לפי הפרסום, פשטו לפני התקיפה על ביתו של איבראהים עותמאן בווינה בירת אוסטריה. עותמאן היה ראש הסוכנות הסורית לאנרגיה אטומית ושהה בווינה לרגל כינוס של הנגידים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. על פי הפרסומים, הסוכנים פרצו לביתו והורידו מידע מהמחשב שלו, כולל שלוש תמונות של הכור, ועזבו מבלי להשאיר סימן.

אולמרט התייעץ עם ראשי ממשלה בעבר

בתמונות, כך ב"ניו יורקר", נראה המתחם הסורי הסודי ובו עובדים סורים וצפון-קוריאנים. כך התאמתו בישראל החששות המוקדמים על שיתוף פעולה בין מי שכונה בעבר על ידי הנשיא בוש "ציר הרשע". לחששות האלה הוביל הדמיון בין הכורים הגרעיניים בקוריאה הצפונית לזה שנבנה בסוריה, לא רחוק מגבול עיראק וטורקיה.

על פי הדיווח במגזין, ראש המוסד דאז מאיר דגן נועד עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והציג את רשמיו. הוא המליץ לראש הממשלה "לפעול במהירות" כדי למנוע זיהום רדיואקטיבי שייגרם מהפצצת כור פעיל.

מקובסקי כותב שאולמרט דן על תקיפה עם ראשי ממשלה לשעבר, ביניהם שמעון פרס, אהוד ברק ובנימין נתניהו. הוא גם עדכן את שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דאז אשכנזי.

"ישראל? אלו לא הענקים שגדלנו איתם"

באפריל, על פי מקובסקי, שר הביטחון פרץ עדכן לראשונה בנושא את עמיתו, שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס מממשל בוש. על פי הפרסום, פרץ השתמש בכרטיסיות-עזר כדי לדווח על הזיהוי. גם דגן יצא לעדכן את עמיתיו בוושינגטון על הממצאים.

אבל, על פי הדיווחים, בוושינגטון שעדיין ליקקה את פצעי המלחמות בעירק ובאפגניסטן, לא מיהרו לתקוף או לתמוך בממצאים שהביאו הבכירים בישראל. אנשיו של בוש חשבו שהישראלים הטעו אותם בנוגע לנשק להשמדה ההמונית בעירק ונזהרו בפרטים. "התחושה הייתה שאי אפשר לסמוך על הישראלים, אלו לא הענקים שגדלנו איתם", אמר בכיר ממשל למקובסקי. מזכירת המדינה רייס חששה שתקיפה ישראלית תביא למלחמה נוספת במזרח התיכון.

על פי הפרסום, אולמרט ניסה לעודד את בוש ואת סגנו צ'ייני להתקיף, אבל בוושינגטון לא התלהבו ולא מצאו הצדקה למתקפה. אולמרט טען באזני בכירי הממשל שמתקפה אמריקנית תעביר גם מסר לאירן, אבל בבית הלבן - סירבו. בוש רצה לעבוד במישור הדיפלומטי ולהטיל אולטימטום על ממשל אסד.

בשלב זה החלה ישראל לתכנן מתקפה משלה. המתקפה האווירית הנרחבת כונתה "שקדי שמן", תקיפה אווירה מצומצמת שלבסוף יצאה לפועל כונתה "שקדי רזה".