הראלי בעיצומו: תיק ההשקעות המומלץ לפי אלטשולר שחם

"במבט ארוך טווח ובראייה גלובלית, עיקר התשואה צפוי לנבוע משוק המניות, ולא משוקי החוב שמאופיינים ברמת תשואות נמוכה באופן היסטורי. מכפילי הרווח שלפיהם נסחרים שוקי ההון בעולם משקפים פער משמעותי בין התשואה שגלומה בהשקעה בשוק המניות, לזו שניתן לקבל באגרות חוב ממשלתיות", כך אומר גיא חיים, מנהל השקעות במחלקה לניהול תיקים מוסדיים באלטשולר שחם.

לדברי חיים, אשר חוזר להתארח השבוע במדור, בניגוד לשווקים בחו"ל, בארץ דווקא חלה עלייה בפרמיית הסיכון בשוק אג"ח הקונצרניות, אולם נוכח ההתפתחויות האחרונות והגידול בכמות הסדרי החוב, היא נראית מוצדקת. בשל כך, הוא אינו רואה סיבה לשנות את האלוקציה בתיק.

37% לשווקים שמעבר לים

חיים ממשיך להקצות נתח משמעותי מהתיק (37%) לשווקים מעבר לים. את הנתח הגדול יותר, 22%, הוא מקצה לאג"ח קונצרניות בחו"ל. "הסקטור המועדף באפיק זה הוא סקטור הבנקאות בארה"ב, בדגש על החוב הבכיר של הבנקים שהם 'גדולים מדי מכדי ליפול'", הוא אומר. חיים ממשיך להמליץ על אג"ח של בנק אוף אמריקה וסיטיגרופ, אשר נסחרות בתשואה של 4.1% ו-3.1%, בהתאמה.

את 15% הנוספים מקצה חיים לטובת מניות בחו"ל. לדבריו, את עיקר ההשקעה בשוק המניות יש לרכז בשווקים המפותחים, בדגש על ארה"ב, גרמניה ואוסטרליה. "מומלץ להיחשף לחו"ל באמצעות חברות גלובליות מערביות שמגדילות את מכירותיהן בסין, אך לא בצורה ישירה על ידי רכישה של חברות סיניות, שבהן רמת השקיפות נמוכה", הוא אומר, וממשיך להמליץ על חברת האנרגיה שברון וחברת התרופות פייזר, שמתחילת יוני, עת התארח במדור, הוסיפו לערכן 13% ו-9.5% בהתאמה.

נתח זהה (15%) מקצה חיים גם לאפיק המנייתי המקומי, וממליץ בשנית על סקטור הבנקים בכלל, והפועלים בפרט: "הסקטור מתומחר בדיסקאונט, בעיקר בשל חששות המשקיעים מהתערבות הרגולציה ומחשיפתם ללווים גדולים".

 גיא חיים

חיים ממשיך להאמין במניותיהן של חברת חיפושי הנפט יואל וחברת הנדל"ן עזריאלי, שמאז שהמליץ עליהן איבדו כ-16% כל אחת. עם זאת הוא מציין כי חשוב להבחין בין החברות בענפים אלה. כך למשל בסקטור הגז מציע חיים להפריד בין חברות שמחזיקות ברישיון לחיפושי נפט שרמת הסיכון בהן גבוהה, לחברות שמחזיקות ברישיונות של מאגרים מוכחים כמו "תמר" ו"לוויתן"; בסקטור הנדל"ן הוא ממליץ להבחין בין חברות בהתאם לפעילותן, ולאחר ביצוע הערכת שווי וניתוח מעמיק. במקביל, ממליץ חיים להקטין חשיפה ליצרניות המזון, ובעיקר לאסם, שלדבריו "עלולה להיפגע מעלייה במחירי התשומות והמשך חדירת המותגים הפרטיים לרשתות השיווק".

43% מהתיק הוא מקצה לאג"ח בישראל, כש-26% מהם לטובת אג"ח קונצרניות, ובהן המלצותיו הקודמות - דסק"ש ד' ואפריקה ישראל כ"ו, שנסחרות בתשואה של 25% ו-17.2%, בהתאמה.

"האג"ח של דסק"ש נסחרות בתשואה גבוהה המשקפת פער תשואה של כ-25% מול המקבילות הממשלתיות", אומר חיים, "כיום, שווי הנכסים בניכוי החוב לבנקים גבוה משווי השוק הסחיר של האג"ח, כך שקיימת כרית ביטחון של נכסים בגובה של 40%-50% לרוכשים אג"ח על פי מחירן הנוכחי. לחברה יתרות מזומן גבוהות שמאפשרות תשלומי חוב עד 2014 ללא מימושים נוספים. על כן עדיפות האג"ח הקצרות שיפרעו תשלומים מהותיים בתקופה.

"לגבי אפריקה, בטווח של שנתיים היא לא תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה, אולם בעתיד יכולת הפירעון שלה תלויה בהשבחת נכסים, הזרמות הון או מימוש ההחזקות בחברות הבנות. בהשקעה באג"ח זו קיים סיכון לא מבוטל, אך השקעה כזו דומה יותר להשקעה במניה מאשר להשקעה בחוב". חיים ממשיך להמליץ גם על אג"ח כור 8 ומכתשים אגן ב', שנסחרות בתשואה של 8% ו-6.9% בהתאמה. מנגד, מאידך הוא מוותר על אג"ח סלקום ד', משום ש"כיום ישנן אלטרנטיבות יותר מעניינות, כמו הוט אג"ח 1, שמספקת תשואה של 7.5%".

 גיא חיים

לאפיק אג"ח הממשלתיות הוא מקצה 17%, וממליץ על הטיה לטובת האפיק הצמוד, תוך הגברת חשיפה לאג"ח קונצרניות שנסחרות במרווחים גבוהים, על חשבון סדרת שחרים הארוכה. לשחרים מקצה כעת חיים 3% מהתיק. לדבריו, הן נסחרות ברמות תשואה נמוכות ועלולות לייצר הפסדי הון במקרה של עליית תשואות. את היתרה (14%) הוא מקצה לטובת אג"ח ממשלתיות צמודות במח"מ ארוך (ממשלתי צמוד 922). את 5% הנותרים בתיק מקצה חיים לטובת מזומן או מק"מ לשנה.

הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך