דחייה נוספת של קטסטרופה

יום חמישי היה יום גדול עבור בן ברננקי. מעכשיו, הוא יכול להסתכל על עצמו במראה, ולומר בכנות שהוא צדיק של ממש. מדוע? כי מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. אותם אחרים, ובמקרה זה מריו דרגי האירופי, לא יכול היה להיות מדויק, ומועיל יותר, בתזמון.

מי שקרא את העיתונות הכלכלית ואת דוחות האנליסטים של החודשים האחרונים, לא הופתע כלל מתוכניתו של דרגי. היא הייתה ידועה לפרטיה, כולל ההתנגדויות כלפיה מצד הבנק המרכזי הגרמני. אבל יכולתו לצרף את אנגלה מרקל לצידו (ללא שתיקתה זה לא יכול היה לקרות) והגיבוי מצד טרישה (זוכרים אותו? דרגי ירש אותו בתפקיד), כל אלו אפשרו לו לייצר בסופו של דבר משהו שהשוק אהב באמת. היה לנו עד כה EFSF, ESM, SMP, ו-ECCL, ועכשיו נתברך ב-OMT - Outright Monetary Transactions.

הבה נסקור את עיקרי התוכנית

- למי היא מיועדת?

התוכנית מיועדת למדינות אשר יבקשו, באופן רשמי, סיוע מן האיחוד האירופי. התניה זו הייתה כבר חלק בלתי נפרד מן הסיוע דרך ה-EFSF וה-ESM, כך שעניין זה לא השתנה. כבר אז ראינו כמה ספרד, ואיטליה, מסויגות לבקש רשמית את אותו סיוע, וזאת עקב צעדי הצנע ("הרפורמות המבניות") הבאות עם העזרה, כחבילה.

- איך היא תבוצע?

בניגוד לקניות אג"ח קודמות (SMP), מריו דרגי הבטיח הפעם הרבה יותר שקיפות מבעבר לגבי הנכסים שייקנו. למעשה נאמר שהאג"חים שייקנו, יהיו "שונים למדי" לעומת אלו שבתוכנית הקודמת. הפרשנים מניחים עכשיו שהקניות ייעשו בעיקר סביב מח"מים קצרים (עד 3 שנים).

- האם זו הדפסה?

על פי ה-ECB, לא. מובטח לנו שכל קנייה תעבור סטריליזציה. דהיינו שכל כמות של כסף שבו תבוצע קנייה, תפוצה מייד על ידי מכירה של נכסים אחרים. יש האומרים שכך יכול להיווצר משהו די מעניין: מאזנו של ה-ECB אמנם לא יגדל, אבל ילך, ויתמלא, ב"זבל" קצר מועד, אשר ידרוש בסופו של דבר גלגול הולך ומתייקר עם הזמן. בגדול, זהו כיסוי של גירעונות הטווח הקצר של המדינות המסתבכות, על חשבון חלקו ארוך הטווח של מאזנו של הבנק המרכזי. כל זאת כמובן אם אמנם תתבצע אותה סטריליזציה מושלמת.

- האם יש מגבלות בזמן, בכמות?

לא. זהו תהליך פתוח, לא מוגבל, בזמן או בכמות. ואני שואל? מי ומתי יחליט להפסיקו? ואיך החלטה כזו תשפיע על אותו מימון טווח קצר של ספרד, איטליה, או אולי צרפת?

- מה בנוגע להעדפת ECB במקרה של חדלות פירעון? (כמו שקרה ביוון):

בתוכנית החדשה, ל-ECB אין העדפה על נושים אחרים, והוא אינו מתקדם לראשות התור במקרה של חדלות פירעון על האגרות שהוא יקנה. האם במקרה זה לא מדובר בסכנה מסוימת לאיתנותו של הבנק המרכזי האירופי? נכון ש-17 המדינות תמיד יכולות למלא לו את החסר, אבל זו בדיוק הבעיה, שממנה מנסים להימנע, כי למדינות הגוש אין ממש את הכסף למצב קריטי כזה.

כמו שניתן לראות, תוכניתו של דרגי היא מקיפה. היא פותחת עכשיו תיבת פנדורה לא קטנה של PUT (בתשואה לא מוגדרת) מתחת למימון של הטווח הקצר של המדינות הבעייתיות, וזאת ללא הגבלה בזמן או בכמות. אין גם ביטחון שתוכנית זו תיכנס לפועל בכלל, עקב חוסר רצונן של ספרד, ואיטליה, להיכנס לסד של סיוע רשמי הכרוך ב"טיולי טרויקה" במדריד, או רומה, כפי שאנו ראינו באתונה.

אבל, וזה בינתיים העיקר בעיניהם של דרגי וברננקי: התוכנית נתנה גושפנקא חדשה למערכת הפיננסית (ראו את תעודת הסל XLF למי שאינו מאמין) לתכנן תקופה נוספת של ספקולציה אדירה בנכסי הסיכון. מניות, סחורות, ומטבעות (אנטי-דולריות), כולן נהנות מן ה-PUT, עד להוכחת אי יכולתו לעצור את המשבר.

כנראה שמתקרב תורו של הפד לבצע לנו הצגה דומה בדמות QE (בשם חדש כנראה) במפגשו הקרוב. כנראה גם שברננקי הבין שאין לו מה להפסיד, ובמקרה ומיט רומני ייבחר לנשיאות ארה"ב, הימנעותו מאותה QE לא תשמור לו על המשרה.

ורק נקודה אחרונה לגבי הנעשה על ידי הנגידים: הציבור, כפי שהראיתי במסגרת זו, אינו נמצא ברובו במניות או בנכסי הסיכון. רובו ככולו עדיין שקוע בבונקר האג"חים המדינתיים הבטוחים של ארה"ב, גרמניה, יפן, וכו... כאשר עד לא מזמן השקעה זו הצליחה לעלות במקביל לעלייה במניות.

אם ה"סטריליזציה", והשכנוע של השחקנים הגדולים יהיו משמעותיים, יש כנראה סכנה אמיתית לאותו בונקר. במקרה כזה, עלייה מגמתית בתשואה (ירידה באג"חים) תגמד לחלוטין את משבר הסאב-פריים של 2007-2009. בכול מקרה, אינני רואה איך מעשית דרגי, ברננקי, ודומיהם פותרים את בעיית החוב. זוהי עוד דחייה, אולי מוצלחת יותר.

והנה העדכון הטכני השבועי עבור מדד המניות האמריקאי, S&P500, בעזרת הגרף היומי שלו (על מצבו עד יום שישי האחרון):

 משה שלום סנופי

כפי שכתבתי לעיל, קשה להימנע מן המחשבה, שמה שראינו בשווקים הפיננסיים ביומיים האחרונים של המסחר של השבוע שעבר לא היה מתוזמן היטב בין הנגידים החשובים: בן ברננקי, ומריו דרגי. אחרי האכזבה הקלה, מחוסר מעשיו של נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ראינו פעולה מצד עמיתו האירופי, אשר נתפסה כמהלך "משנה כללי משחק".

מבחינה טכנית גרידא, המדד הצליח לסגור שבועית מעל 1,422 נק', ובכך ביטל את ספרור האליוט אשר ציינתי כסביר ביותר עד כה. שלב C לא החל, אלא נדחה שוב, כאשר כל העת בעיית החוב מחמירה כמובן. אצטרך למצוא ספרור סביר אחר, כאשר התמונה תתבהר יותר. וזה המקום להזכיר שוב: גלי אליוט אינם כלי מסחר אלא כלי רקע בלבד. המגמה, במקרה הנוכחי, העולה, הייתה ונשארה הבסיס שאני חושב שצריך להתבסס לצורך המעשי.

כאמור, המדד הצליח, ביומיים שבין חמישי ושישי, לפרוץ את אזור הדשדוש שבו הוא שהה, לעבור את השיא של 1,427 נק', ולהגיע לגבול העליון של התעלה העולה הגדולה מאוד בכחול (1 סגול).

במצב נורמלי של דברים עלייה כה חזקה, והגעה למאפיין טכני כה בולט, היה מביא למחשבה על תיקון טכני מתקרב, אבל שימו לב שהמדד רחוק מלהיות במצב של קניות יתר, (3 סגול), ושרק עכשיו אנו רואים חזרה של כסף לתוכו, (2 סגול).

הסבירות נוטה עכשיו להפסקה קטנה, בצורה של תיקון בזמן, ולא בעומק, אבל את זה נצטרך לראות לקראת מפגש הפד הקרוב שבו כולם חושבים שבו נתבשר על QE נוסף.

שבוע טוב והשקעות מניבות לכולם.

משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ומרצה במכללת "תבונה פיננסית".

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.