לריצ'רד קריין, מנהל השקעות בכיר בפירמת ניהול ההשקעות האמריקנית ברוקפילד, יש דרך ייחודית לתאר משבר: "דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: אתם יושבים להנאתכם בבית, ופתאום פיל קורס דרך התקרה ונוחת לכם בסלון. ובכן, זה משהו שמאפיין כמעט כל מיתון - תעשייה שלמה קורסת, אבל מפאת הגודל שלה קשה להתעלם ממנה. אנחנו קוראים לזה 'סינדרום הפיל החולה שבחדר'".
לאורך 30 שנות הפעילות שלו בשוק ההון נחתו בסלון של קריין, אשר מתמחה בהשקעה ב"אג"ח זבל" (High Yield), לא מעט פילים. אך עדיין, למרות ניסיונו העשיר, הוא מוצא את ההתפתחויות האחרונות בכלכלה הגלובלית כמטרידות במיוחד: "אנחנו מאוד מודאגים מהמצב הכלכלי והפוליטי באירופה - הוא לא קורס אבל גם לא משתפר. ליוון יש יותר מדי חוב, היא כמו משפחה שלוותה יותר מדי אשראי ולא יכולה לעמוד בתשלומים. גם היא וגם ספרד נזקקות לסיוע כלכלי מדי פעם, וסביר להניח שזה יימשך כך. מנגד, איטליה יכולה לשלם את חובותיה, כך שאני מאמין שבסופו של דבר רק יוון תזדקק לחילוץ מלא".
- אז אולי יוון צריכה לפרוש מגוש האירו?
"גוש האירו ישרוד אם יוון תצא ממנו, אבל זה לא אומר שאם זה יקרה זאת לא תהיה בעיה גדולה. לאירופה יש קלף ג'וקר שנקרא 'האיחוד האירופי'; מדי פעם שולפים אותו ודואגים שהאירו ימשיך להתקיים. אבל המצב הכלכלי באירופה קשה מאוד כשלעצמו. הייתי אומר שאירופה במיתון".
"כסף בבנק זה ביטחון"
ברוקפילד, אשר מנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר - מהם 1.1 מיליארד דולר באג"ח ב"תשואת זבל" - מתמחה בארבעה סקטורים עיקריים: נדל"ן, אנרגיה מתחדשת, תעשייה וקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי). החברה פועלת ברחבי העולם, לרבות אירופה. "אם האיחוד האירופי היה יציב, אפשר היה לבחון אג"ח בתשואה גבוהה, ולהגיד שהן השקעה טובה. אבל חוסר הוודאות הפוליטית משנה את התמונה", אומר קריין, "מכיוון שמרבית המדינות ביבשת מצויות במיתון, הצוות שלנו מכווץ את ההשקעות במדינות הליבה, כמו גרמניה, איטליה וצרפת. ביוון וספרד כבר אין לנו החזקות".
- ציינת שאירופה במיתון. מה לגבי ארה"ב?
"ארה"ב במצב נוראי. הכלכלה במצב רע - אנחנו מתמודדים עם גירעון ענק, ואם יתממש 'הצוק הפיסקלי' (רצף העלאות המסים והקיצוצים התקציביים, שאמור להיכנס לתוקף לקראת סוף שנת 2012, ג' ק' ול' א'), יהיה מיתון. הבעיה היא שהפוליטיקאים יתעסקו בנושא רק אחרי הבחירות בנובמבר, מה שאומר שיהיו להם רק 6 שבועות לטפל בזה. זה יהיה חייב לקרות".
קריין מציין כי הבעיה המרכזית בארה"ב היא קצב הצמיחה האיטי, הנובע מהמשבר שפקד את שוק הדיור האמריקני. "בדרך-כלל כשיוצאים ממיתון חלה עליית מחירים - אנשים קונים בתים ומוצרים נוספים שנלווים לתהליך, וזה המנוע לצמיחה. כרגע המנוע הזה חסר. למרבה האירוניה, זו כלכלה רעה עבור אנשים שמחפשים עבודה, אבל כלכלה טובה למשקיעי האג"ח שלנו".
- האם הפתרון טמון בהזרמת כספים נוספת לשוק?
"כשהפד (הבנק המרכזי של ארה"ב, ג' ק' ול' א') דוחף כסף מהדלת, הוא לא תמיד הולך לכלכלה הריאלית ומגדיל את הצמיחה. לפעמים הכסף הזה עובר לשוק הפיננסי. כשהוא מגיע לשם, המשקיעים רוצים להשקיע או במשהו שיעלה במהירות, כמו זהב, או בנכס שמניב תשואה גבוהה - כדי שיוכלו לצאת אם שישנו את דעתם.
"לכן, כשהפד מבצע הקלה כמותית, לרוב זה מיטיב עם 'אג"ח זבל', כי הן מושכות משקיעים. כלכלה איטית טובה לתאגידים שהנפיקו אג"ח כאלה, בגלל שהכלכלה צומחת מספיק מהר כדי שהרווחים של החברות יעלו, אבל צומחת מספיק לאט כדי שהחברות לא יצטרכו לבזבז כסף כדי להתרחב. הרעיון הוא להשקיע בחברות שמסוגלות לשמור על הכסף שלהן, משום שעבור משקיעי האג"ח, כסף בבנק זה ביטחון".
"לזהות מהמורות אשראי"
"ישראל מייצגת הרבה מהסקטורים שבהם אנחנו מתמחים", מסביר קריין, שמבקר בארץ לסבב פגישות עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים. "מצאנו שבקרב הלקוחות המוסדיים, בעיקר מנהלי קרנות הפנסיה, יש ביקושים גבוהים לניהול השקעות בתחומים האלה, כחלק מהרחבת החשיפה בתיק לשווקים בחו"ל וגיוון תיקי ההשקעות. אנחנו לא מתעסקים בשבבים וטכנולוגיה, אלא מתמקדים בנכסים ריאליים שמייצרים למשקיעים תזרים מזומנים".
- איך אתם בוחרים את ההשקעות שלכם?
"נקודת הפתיחה כוללת 1,600 חברות בדירוג השקעה נמוך, אשר מהן אנחנו בוחרים את אלה שסחירות מספיק, כדי שאם טעינו - נוכל להתחרט. לאחר מכן אנחנו בוחנים את נתוני המקרו, ובודקים אם החברה תואמת את יחס הסיכון-סיכוי שהצבנו. כיום אנחנו שואפים להשקיע באג"ח שנסחרות בתשואה גבוהה יחסית לסקטור, כי האשראי בשוק נזיל ביותר. זה משאיר אותנו עם בערך 400 חברות. לאחר מכן אנחנו מבצעים אנליזה מקיפה לכל חברה, בודקים את השווי שלה ביחס למתחרות, האם תזרים המזומנים יציב וכדומה, ולפי זה מחליטים".
קרן האג"ח ב"תשואת זבל" של ברוקפילד, אשר משקיעה באג"ח בדירוג השקעה BBB בצפון אמריקה, הניבה מאז הושקה, באוקטובר 2006, עד מאי האחרון, תשואה של 8.7%. זאת תוך שהיא עוקפת את קרן ה-High Yield הנחשבת של בנק אוף אמריקה מריל לינץ', שהשיגה באותה התקופה תשואה של 7.6% בלבד. מנגד, משקיעים אשר היו בוחרים להשקיע ב-S&P 500, היו זוכים לתשואה של 2% בלבד.
קריין מציין, כי בברוקפילד מעדיפים את האג"ח של יצרניות הרכב יגואר ופורד, הודות לפעילותן המפוזרת ברחבי העולם; חברת ניהול בתי החולים HCA, שלאורך השנים מנהלת בהצלחה חוב גדול; וחברת שירותי הארכיב Iron Mountain, שבמשך תקופה ארוכה שומרת על יחס של מינוף-השקעה מוצלח, ונחשבת להשקעה בטוחה וטובה.
- יש סקטורים שאתה מעדיף להימנע מהם?
"בהחלט. עסקי המסעדנות, למשל. אלה עסקים שדורשים הרבה מזומנים. לא מספיק שהמסעדה רווחית, כי אם הם הכסף הזה לא יושקע בה בחזרה בקביעות, היא תיראה מיושנת ואנשים יפסיקו לפקוד אותה. גם סקטור הטכנולוגיה לא מומלץ. קחו לדוגמה את קודאק, שפשטה את הרגל. האג"ח של החברה נסחרו בתשואות גבוהות במשך שנים, ומבחינה פיננסית היא נראתה בסדר. אבל המצב שלה הידרדר במהירות והיא הסתבכה בחובות.
"בשורה התחתונה, אנחנו נמנעים מהשקעה בחברות שלא יכולות לשמור מזומנים, ונאלצות להשקיע את הרווחים בעצמן כדי לשרוד", מסכם קריין.
במקביל, הוא ממליץ למחזיקי האג"ח לתת את הדעת לקובננטים השונים, שמעניקים לבנקים עדיפות: "המשקיעים חייבים לזהות את מהמורות האשראי הללו, שמונעות מחברה לשלם את חובותיה, בדיוק כמו שקורה עכשיו למשקיעי האג"ח של אי.די.בי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.