יותר משליש (כ-35%) מאזרחי הישראלים הבוגרים (בני 20 ומעלה) דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק-הבית, לרבות מזון, חשמל, טלפון ועוד, כאשר כ-11% דיווחו כי ויתרו על אוכל בשנה האחרונה בגלל קשיים כלכליים (כ-16% מהגרים ביישובים במעמד הנמוך לעומת כ-6% מהגרים ביישובים במעמד הגבוה) - כך עולה מדוח פני החברה בישראל, שחלקים נבחרים ממנו נחשפו היום (ד') על-ידי הלמ"ס. הנתונים מתייחסים לשנת 2010, שנה של צמיחה כלכלית מוגברת שהגיע לכ-5%.
שונות גבוהה נמצאת בקרב המשיבים: באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסיה המתגוררת ביישובים של המעמד הנמוך, שיעור המדווחים כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות גבוה מהשיעור הממוצע ועומד על כ-45%, קרי, כמחצית מאותה אוכלוסיה.
בניגוד לחלוקת האוכלוסייה לפי הכנסה נטו לעשירונים, בדוח זה, המעמדות מוגדרים על סמך המדד החברתי-כלכלי שפותח בלמ"ס, המחלק את הרשויות המקומיות לעשרה אשכולות, על פי 14 משתנים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים.
לפי מדדי החברתי-כלכלי של הלמ"ס, כשני שלישים (68%) ממשקי-הבית בישראל גרים ביישובים במעמד חברתי-כלכלי בינוני, חמישית (20%) ממשקי-הבית גרים ביישובים במעמד גבוה, והיתר (12%) גרים ביישובים במעמד נמוך.
המדד החברתי-כלכלי מוגדר ברמת רשות מקומית, לכן כל תושבי הרשות משתייכים למעשה לאותו מעמד חברתי-כלכלי, על אף השונות הקיימת ביניהם ברמת ההכנסה. קרי, יתכן כי ישנם זרחים שמתגוררים בישוב השייך למעמד הגבוה, אך מבחינת הכנסותו, הוא שייך לעשירון נמוך, ולהיפך.
פערים מעמדיים גדולים נמצאו גם בקרב מקור הכנסות: במשקי-בית ביישובים במעמד הנמוך, אחוז ההכנסות מהון, מפנסיה ומקופות גמל מהווה 4% בלבד מכלל ההכנסה, זאת לעומת משקל ההכנסות מקצבאות ומתמיכות, המגיע ל-21% מכלל ההכנסה.
מנגד, במשקי-בית ביישובים במעמד הגבוה, 14% מההכנסות מקורן בהון, בפנסיה ובקופות גמל, ורק 9% מהכנסות מקורן בקצבאות ובתמיכות.
הפערים הללו גורמים לכ-63% מהגרים ביישובים במעמד החברתי-כלכלי הנמוך להיות בסיכון לעוני, כהגדרתו במדינות האיחוד האירופי, לעומת 9% בלבד בקרב הגרים ביישובים במעמד הגבוה.
פערי הכנסה גורמים לשונות גבוהה לגבי תחושת המצב הבריאותי של הציבור: ביישובים במעמד חברתי-כלכלי נמוך, משקל המדווחים על מצב בריאות לא טוב גבוה פי 3-2 לעומת הגרים ביישובים במעמד חברתי-כלכלי גבוה, בכל קבוצות הגיל.
למרות הנתונים הללו, חל שיפור ניכר, בעיקר בקרב המעמד הנמוך, לגבי שביעות רצונם ממצבם הכלכלי: בשנת 2010, 61% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 48% בשנת 2002. לגבי המעמד הנמוך לפי הגדרת הלמ"ס, שיעור זה עמד על כ-59% לעומת 49%.
הסבר אפשרי אחד נובע מפערי הצמיחה הקיצוניים שנרשמו בין השנים 2009 (צמיחה של פחות מ-1% וצמיחה שלילית לנפש) לעומת 2010 (צמיחה של כ-5%).
ויתרו על אוכל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
