לפני שנתדרדר למחנק אשראי

"המשק צועד בביטחון לעבר מחנק אשראי", אומר לנו גורם בנקאיבכיר. ואכן, המספרים מדברים בעד עצמם - צמיחת תיק האשראי של הבנקים נמוכה מאוד, וגם היא מונעת מהגאות בשוק המשכנתאות. האשראי המסחרי קפוא, והאשראי העסקי בירידה.

ואולם למרות המספרים, עדיין קשה לומר שמחנק האשראי מורגש במלוא עוצמתו. הסיבה לכך היא ההאטה במשק, שמקטינה את הביקוש לאשראי. "יש האטה בביקוש לאשראי, בעיקר בקרב יצואנים", אמרה ל"גלובס" מנכ"לית הבנק הבינלאומי, סמדר ברבר צדיק, בחודש שעבר.

עם זאת, ככל שהצמיחה במשק תגדל, כך יורגש המחנק והמחסור באשראי. כך לדוגמה, בענף הנדל"ן שנהנה מצמיחה כבר מורגש מחנק האשראי. חברות הנדל"ן לא מצליחות לקבל את מלוא האשראי שהיו רוצות, וגם הוא ניתן בתנאים מחמירים יותר (יותר ביטחונות והון עצמי).

מעגל הקסמים

מה גרם למצב הנוכחי? ראשית יש לזכור ששוררת האטה במשק, רמת הסיכון של הפירמות גדלה, הפסדי האשראי גדלו במחצית החולפת וצפויים עוד לגדול, ועם עליית הסיכון יורדת המוטיבציה של הבנקים לחלק אשראי. ואולם הסיבה המרכזית להיווצרותו של מחנק האשראי היא המחסור בהון של הבנקים. על הבנקים להגיע להלימות הון (יחס בין הון עצמי לאשראי) של 9% עד סוף 2014, ולשם כך עליהם להגדיל את ההון ו/או להקטין את האשראי. "מי שהחליט להפוך את הבנקים ליציבים יותר, החליט שיהיה פחות אשראי במשק", אומר גורם בנקאי בכיר.

דרישות הלימות ההון של בנק ישראל אינן חריגות, ותואמות את המגמה בעולם. ואולם התוצאה שלהן היא שמקדשים את ערך היציבות של הבנקים על חשבון צמיחה של המשק.

למחנק האשראי במשק תורם גם מצבם של המשקיעים המוסדיים, שאחראים למחצית מהאשראי למגזר העסקי. המוסדיים אמנם נזילים ומסוגלים להעמיד אשראי, אך הם קפואים: משותקים מגל הסדרי החוב גרם לאובדן אמון בשוק האג"ח הקונצרניות, ומבועתים מהרגולציה ההולכת וגוברת. על כן במקום להעמיד אשראי, הם מעדיפים להוציא את הכסף לחו"ל ולהשקיע, בין היתר, בנדל"ן.

ואם כל זה לא מספיק, הרי שהמדינה החליטה להגדיל את הגירעון ולממן אותו באמצעות גיוסי חוב, והמשקיעים המוסדיים מעדיפים לרכוש את אותו אג"ח אשר נחשב לבטוח יותר מאג"ח קונצרניות.

כך נוצר מעגל קסמים: הסיכון במשק עלה, הבנקים מעלים את מחיר האשראי, מחירי האשראי הגבוהים מעמיקים את ההאטה. בנק ישראל עסוק ביציבות הבנקים, הממשלה עסוקה במימון הגירעון שלה, והקיפאון בשוק האשראי נמשך.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות? למשקיעים המוסדיים יש ההון הפנוי, ולבנקים יש הידע. שיתוף פעולה בין הצדדים יכול להניע מחדש את האשראי העסקי במשק. כיום ישנו שיתוף פעולה בין משקיעים מוסדיים לבנקים בכל הקשור להלוואות (בעיקר בהלוואות לטווח ארוך, כמו בתחום התשתיות).

יש מקום לעודד את שיתוף הפעולה בין הצדדים. בכיר בשוק ההון מסכם זאת באופטימיות: "הרגולטורים צריכים להתערב, ולהקל על יצירת שיתוף פעולה שכזה. כך ניתן יהיה לפתור את מחנק האשראי בכמה ימים".