העולם המודרני הולך ומחסל את השינה. היום מחליפים הריטלין והרד-בול בהדרגה את הקפה, ומאפשרים לסטודנטים, בליינים ועובדי משרד להפחית את כמות שעות השינה הקבועה שלהם. לשוק נכנסות תרופות חדשות, המציעות עוררות דומה בלי לאבד את המיקוד הקוגניטיבי.
כשמסתכלים על עתיד השינה, ההשערה המובילה היא כי יהיה לנו פחות ממנה. טכנולוגיות שונות יעזרו לנו לעקוף את מחסום השינה ולתפקד בלעדיה, כשבמקביל לחצים גוברים מצד חיי היומיום שלנו יגרמו לנו לחתוך פינות בפעילות הכי מיותרת לכאורה, בשינה.
כיוון שהרצון לישון נותר בעינו, אפשרות אחרת היא כי נמשיך לישון, אבל ננצל את השינה למגוון "סידורים" מועילים. כך השינה תהפוך לזמן של לימוד, תקשורת ופנאי.
העתידן המוערך איאן פירסון התבקש ב-2010 לתכנן את "חדר המלון העתידי" עבור אתר travelodge. כיוון שחדר המלון מיועד בעיקר לשינה, תרגם פירסון את המשימה למחקר מקיף וניבוי לגבי עתיד השינה, גרסת 2030.
על-פי פירסון, שנת העתיד תספק עדיין את הצרכים של התרעננות וניתוק מן העולם, אבל גם תספק בידור, אימון וניטור רפואי. בתוך השמיכות והסדינים שלנו ישולבו חומרים מפיצי ריח ומסביבנו תושמע מוזיקה, ואלה ישתנו לאורך הלילה במטרה להשפיע על החלומות שאנחנו חולמים. אולי יתווספו לכך עדשות מגע אשר יקרינו לנו סרט רגע לפני הירדמותנו, והסרט כבר יזרום באופן טבעי לתוך החלומות.
אופציה אחרת שמציע פירסון היא החלום המשותף. על-ידי סנכרון הריחות, הטעמים ונקודות המגע במיטה שלנו יחד עם זו של בני זוגנו, למשל, ניתן יהיה לעורר חלומות דומים. פירסון מאמין כי עצם הציפייה שלנו לחלום משותף עם מישהו, לצד גירויים שאמורים לעודד זאת, תאפשר חלום משותף. אם נבקבק את הריח של בן הזוג שלנו, ונפיץ אותו במהלך השינה, יעלה הסיכוי שבן הזוג יופיע בחלום, הוא אומר.
פירסון מציע גם לימוד במהלך החלום, ושנת העתיד תהיה גם כר נרחב לאבחונים רפואיים, באמצעות מדידה מרחוק של גלי המוח, או באמצעות חיישנים על הסדינים.
איך תיראה הפיג'מה של העתיד? פירסון מאמין כי גם היא תהיה מאובזרת בנקודות מגע שיוכלו ליצור מסאז' עדין במהלך הלילה כדי להוסיף ולהרגיע את הגוף.
חזון שינת העתיד כבר כאן
מה שמעניין בניבוי של פירסון, הוא שעל אף היותו חזון מדע בדיוני ברובו, חלקים ממנו כבר נמצאים עם רגל אחת בעולם הממשי.
קחו, למשל, את נושא הלימוד בזמן השינה. ממש לפני כמה שבועות התרחשה פריצת דרך מדעית בתחום הזה, והיא הגיעה מישראל, ממכון ויצמן. החוקרים פרופ' נועם סובל וענת ארזי הצליחו לבצע התניה בזמן שינה, שהשפיעה על נבדקים גם לאחר שהתעוררו.
ארזי: "בעבר חשבו ששינה היא סוג של 'מוות הפיך', מצב פסיבי, אך היום ברור כי המוח מאוד אקטיבי בזמן שאנחנו ישנים וממשיך לעבד מידע, גם כזה שמגיע מחוץ לנו. כך, למשל, אם ילחשו לנו בעת שאנחנו ישנים את השם שלנו, לעומת שם אחר, גלי המוח שלנו יגיבו אחרת.
"ידוע כי שינה חשובה לעיבוד של זיכרונות, ומחקרים הראו כי אם לומדים בשעות היום בחדר שבו יש ריח מסוים, ואחר כך מציגים לך את אותו הריח בשינה, ביום למחרת נזכור את המידע טוב יותר. אחר כך הראו שזה קורה גם כשמשמיעים מוזיקה דומה בזמן הלימוד ובשינה".
בניסוי של סובל וארזי, הציגו למשתתפים גם ריח חדש וגם מידע חדש בזמן השינה.
החוקרים הציגן צליל ולצדו ריח נעים. במקרה אחר, הציגו צליל ולצדו ריח לא נעים. ארזי: "כשהנבדקים קמו בבוקר, והשמענו להם את הצליל שהוצג עם הדגים הסרוחים, הם עצרו את נשימתם. כשהוצג להם הצליל שהופיע יחד עם ריח נעים של סבון, הם שאפו עמוק. כלומר, הם למדו קשר חדש במהלך השינה, בלי שידעו שהם עושים זאת".
זה עדיין לא כמו ללמוד שפה זרה תוך כדי שינה, אבל זו התחלה. "זה מראה כי הגבול של מה שניתן לעשות כשישנים, עובר במקום מעט שונה ממה שחשבנו", אומרת ארזי. לשיטה זו, שלפיה ניתן ללמד אדם מידע בלי שבכלל יהיה מודע לכך שלמד אותו, יכולות להיות השלכות מגוונות, החל מהעולם הצבאי, ועד עולם שיקויי האהבה.
ארזי לא פוסלת גם את האפשרות של לימוד אמיתי תוך כדי שינה. "נערכו מחקרים שהראו כי אם משמיעים במהלך הלילה קלטות בשפה זרה, לימוד השפה משתפר מעט. אלא שידוע שבמהלך הלילה מתרחשות אצל כולנו יקיצות קצרות, והשאלה הייתה האם הלימוד מתרחש במהלך השינה או ביקיצות שבין לבין".
ומה לגבי שליטה בחלומות? החוקר ד"ר סטפן לה-ברג' מאוניברסיטת סטנפורד טוען כי לא רק שניתן להשפיע על תוכן החלום, אלא גם פיתח מכשיר לכך, ה-Novadreamer. תחילה הוא מאמן את הנבדקים שלו להיות מודעים מאוד לחלומות שלהם, ולאחר מכן מלביש להם משקפיים אשר מזהים מתי הנבדק נמצא במצב של שנת REM, שבה יש סיכוי גבוה יותר לחלום, ומתחילים לזהור בצבעים שונים באופן אשר, לדבריו, אינו מעיר את הנבדק אלא מגרה אותו למצב תודעתי של בין ערות לחלימה. במצב כזה של מודעות וחלימה גם יחד, הנבדק יכול לשלוט בחלומותיו.
להרים מתג, לעצום עיניים
גם יתר הניבויים של פירסון קרובים למדי להווה. כך, למשל, כבר היום המיטה היא מקום אידיאלי לבצע אבחונים רפואיים הדורשים איסוף של נתונים רבים לאורך זמן. לחולים אין סבלנות להיצמד למכשיר לשעות רבות, אבל הם ממילא מבלים שעות רבות במיטה.
חברות כמו ארלי סנס הישראלית, יכולות לאבחן מחלות שונות תוך כדי שינה. החברה הביאה את קונספט "הנסיכה על העדשה" אל העולם המדעי - היא משתילה חיישנים זעירים מתחת למזרן ויכולה למדוד כך במדויק את דפוס התנועה של המטופל. כיום המוצר משמש לאבחון של החמרה קיצונית במצב הנשימה של הפציינט, נפילות מן המיטה ואי-תנועה המסכנת בהיווצרות פצע לחץ. פוטנציאלית, הטכנולוגיה יכולה לאותת על התפתחות התקפי אסטמה או היפוגליקמיה אצל חולי סוכרת בעת השינה, דום נשימה בשינה, הפרעות קצב לב ועוד.
רועי צזנה מהמכון לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב, מסביר כי: "כבר היום ניתן לאבחן באמצעות אלקטרודה קטנה על המצח, את פעילות גלי המוח ולאתר הפרעות שינה או הפרעות קוגניטיביות. בשלב הבא כבר ניפטר מן האלקטרודה".
עם האלקטרודה - ובעתיד, בלעדיה - אין היום בעיה לתזמן יקיצת אדם לשלב שבו הוא ממילא מצוי בשינה שטחית וקל לו יותר להתעורר, או לשלב שבו הוא חולם וכך להגביר את הסיכוי שיזכור את החלומות שלו.
חברת פיליפס כבר פיתחה תאורה מעוררת אשר מתבהרת בהדרגה, בדומה לקצב התבהרות השמים באופן טבעי, וזאת כדי להעניק חוויית התעוררות נעימה יותר.
ומה לגבי גירוי המוח לישון? "ב-DARPA, רשות המחקר והפיתוח של הצבא האמריקני, טוענים כי הם מפתחים מוצר על בסיס גלי אולטרהסאונד, שיכול לגרות את המוח לישון", אומר צזנה. "החייל שמלא אדרנלין ופחד, רק לוחץ על הכפתור ומיד נרדם וישן 6 שעות כמו תינוק".
צזנה לא בטוח שהמכשיר הנוכחי עובד, אך המנגנון נראה לו הגיוני. "אני מכיר טכנולוגיות של גירוי ודיכוי חלקים שונים של המוח באמצעות שדות מגנטיים. בהדגמות של הטכנולוגיות הללו הראו כי ניתן לשבש באמצעותן למישהו את יכולת הדיבור, ומן הצד החיובי הן כנראה גם מועילות לשיכוך כאב. לכן זה נראה סביר שהן יוכלו לעזור לנו ללכת לישון, או להעמיק שינה כשאנחנו כבר ישנים. אם נעמיק את השינה, אולי נעזור בתהליכי גיבוש הזיכרון שמתרחשים בעת השינה. אבל זה עוד רחוק מלהיות מוכח".
לגבי האפשרות של החלפת מספר שעות שינה בכמה דקות של התרעננות, מכשיר המציע לעשות בדיוק את זה משווק בישראל תחת השם "master Mind". המוצר משתמש בשיטות של ביופידבק ורצפים של אורות מהבהבים, כדי לעורר במוח גלים המדמים שינה, באופן יותר אפקטיבי משינה אמיתית.
על-פי הפרסומים, המכשיר מאפשר התרעננות של שעות ספורות במקום שנת לילה שלמה. המכשיר תוכנן על בסיס מחקרים אך לא עבר בעצמו ניסויים מבוקרים להוכחת יעילותו.
"אני משתמש במכשיר כבר שנים להשלמת שעות שינה ורגיעה", אומר ט', "ובשבילי זה עבד מצוין, במסגרת המגבלות. מה שכן, חשוב שהשימוש יהיה מבוקר. אם משתמשים במכשיר כמה פעמים ברצף, קורה שמתרסקים אחר-כך לשלושה ימים וזה לא בריא. בנוסף, כשמתחברים למכשיר צריך להתנתק לגמרי מהסביבה, אם ענית ל-SMS תוך כדי, זה לא עובד. היום אני כבר לא יכול לומר אם המכשיר הוא שמועיל לי או שזוהי ההתנתקות עצמה, שהפכה לפריווילגיה נדירה בחיינו המודרניים".
ומה לגבי העתיד הרחוק יותר של השינה? צזנה מסכם: "אני בטוח שהורים ימשיכו להתלונן שהילדים שלהם לא ישנים מספיק, ויאשימו בכך את הטכנולוגיה המודרנית. איך אני יודע זאת? כי ילדים היום ישנים כ-11 שעות בממוצע עד גיל 13, ומעל גיל 13, הם ישנים כשמונה שעות בלילה. וכמה הם ישנו לפני 100 שנה? בדיוק אותו הדבר.
"אלא שאז התפרסמו מחקרים שהראו כי הטכנולוגיה המודרנית של נורת הליבון וספר הקריאה, גורמים לפגיעה בדפוסי השינה של הילדים. כך היה לכל אורך ההיסטוריה. הילדים ישנו וההורים חששו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
