גירושי המיליארדר הסודי

לפני החג התפרסם פסק דין בתביעה לביטול הסכם ממון שהגישה פלונית כנגד פלוני. פסק הדין אינו חושף את שמם של פלונית ופלוני, מכיוון שעל-פי חוק בתי המשפט, כל התביעות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה נדונות בדלתיים סגורות תוך איסור פרסום פרטים מזהים, אך עיון בפסק הדין לגופו חושף שפע של מידע.

מקריאת פסק הדין ניתן ללמוד כי הבעל לשעבר הוא בן לאחת מהמשפחות העשירות בארץ, וכי האישה לשעבר הייתה אשתו השלישית, אותה הכיר הבעל בעת שחי בחו"ל עם אשתו השנייה ושני ילדיהם.

בשנת 2002 הצדדים חתמו על הסכם ממון, לאחר שניהלו משא-ומתן באמצעות עורכי הדין מנדלסון והדר, ותוך מעורבות של עורך הדין רם כספי, ומקץ 6 שנות נישואים, שבהן נולדו להם שני ילדים משותפים, התגרשו.

כשנה לאחר הגירושים האישה עתרה לבית המשפט לביטול הסכם הממון, באמצעות עורך הדין יוסי שגב, שאך לאחרונה התראיין בכלי התקשורת והזכיר לקוחות מפורסמים אותם הוא מייצג. התנחשו מי הם צדדים?

לא ניחשתם? אז אולי נסו חידה מתחום הספורט. פסק דין נוסף הקרוי פלונית נגד פלוני, אשר ניתן לפני 3 חודשים, עוסק בתביעתה של בת זוגו לשעבר של כדורגלן מפורסם להכיר בה כידועה בציבור שלו ולהעניק לה זכויות ברכושו.

הכדורגלן אמנם מכונה פלוני, אך בגוף פסק הדין שהותר לפרסום נמסרים עליו הפרטים הבאים: הוא יליד 1985, ובגיל 15 כבר שיחק בנבחרת ישראל הצעירה. בקיץ 2005 בהיותו בן 20 עבר לשחק בקבוצת כדורגל נודעת, שבה הוא משחק גם היום, ובשנת 2007 עבר לשחק בקבוצה בחו"ל למשך שנה. בשנת 2009 השחקן הציע לבת זוגו דאז להינשא לו (נושא שזכה לסיקור נרחב במדורי הרכילות), ובשנת 2010 זכה לתואר הכדורגלן המצטיין של העונה, תואר שהופך את זיהויו למעשה לחד ערכי.

בעידן שבו שפע של מידע זמין מגיע לידי כל אחד, בתוך שניות מרגע ההקלדה, איסור גורף על פרסום שמות מזכיר את ניסיונו הפתטי של בית המלוכה האנגלי למנוע פרסומם של תמונות עירום של בני משפחת המלוכה.

המציאות מוכיחה כי אין שחר גם לנימוק שעמד לכאורה מאחורי החוק המטיל איסור פרסום על פסקי דין פרי-עטו של בית המשפט לענייני משפחה, על-פיו פסקי דין כאלה עוסקים בעניינים אינטימיים ומביכים עבור הצדדים ופוגעים בפרטיותם.

האמת היא שמרבית פסקי הדין דנים בנושאים משמימים למדי, כמו אופן מכירת הדירה המשותפת וגובה המזונות שהאב נדרש לשלם עבור החוג שבו משתתף הילד. הפרטים הפיקנטיים יותר העוסקים ביחסי הצדדים, לרבות יחסי אישות, נידונים בדרך-כלל בבית הדין הרבני, ולא בבית המשפט האזרחי העוסק בעיקר בנושאים הממוניים.

הטלת איסור פרסום על-פי בית המשפט בו נידון התיק, במקום להתייחס לנושא הספציפי שבו הוא דן, מביא למצבים אבסורדיים שבהם תיק המתנהל בבית המשפט השלום, בין שכנים שרבים איפה תעבור הגדר, יפורסם עם פרטיהם המלאים - אך אם שכנים אלה הם קרובי משפחה, והתיק נדון בבית המשפט לענייני משפחה, פרטיהם יעטו חיסיון.

דוגמא לאבסורד זה ניתן לראות גם בפרשת המיליארדר ואשתו השלישית, שבמסגרת תביעתה כנגד הבעל נזקקה לצו המופנה כלפי צד שלישי, ולשם כך פנתה לבית המשפט השלום, אשר פרסם את החלטתו בעניינה תוך פרסום פרטיהם המלאים של הצדדים.

לעומת זאת, פסקי דין בתביעות נזיקין הנידונים בבתי משפט השלום ובית המשפט המחוזיים עוסקים פעמים רבות בעניינים אינטימיים ביותר של בריאות וגוף, אך מתפרסמים בחשיפת פרטיהם המלאים של התובעים, תוך פגיעה קיצונית בפרטיותם.

בשנת 2002 חבר הכנסת דאז אופיר פינס הגיש הצעת חוק לביטול האיסור הגורף על פרסום פרטים אישיים בבית המשפט לענייני משפחה, אך בפועל לא נעשה דבר.

הגיעה העת לשנות את החוק ולהעביר את שיקול-הדעת לבית המשפט שדן בתיק, עד כמה ואיך לחשוף את פרטי הצדדים. לפסקי דין שעוסקים בעניינם של קטינים מן הראוי לתת חיסיון גם אם אינם נידונים בבית המשפט לענייני משפחה, ומצד שני, לא כל פרסום של סכסוך בתוך המשפחה מהווה פגיעה בפרטיות.

כך למשל, ייתכן כי פסק הדין העוסק בתביעת רכוש של אשת המיליארדר אינו מצדיק איסור פרסום של פרטיהם, אך אם היתה מתנהלת ביניהם תביעת משמורת על ילדיהם הקטינים, היה מקום לטשטש את הפרטים.

במקרה כזה אין להסתפק כמובן במחיקה מכנית של השמות בלבד, ויש להסתיר גם פרטים חושפניים אחרים, שלמעשה אינם רלוונטיים לפסק הדין גופו, כמו למשל עובדת היותה של האם אשתו השלישית של האב.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית דיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".