אתם חושבים שמיט רומני "ירה לעצמו ברגל" או משהו כזה? כנראה שכן, מכיוון שהפרשנויות כאן, וגם שם, אומרות לכם את זה. אני מציע לחשוב עוד פעם. האם ההתבטאויות האחרונות של רומני הן מה שרוב הפרשנים חושבים? האמנם "עוד פליטת פה" שלו? או שאולי יש פה תופעה מעניינת? קמפיין שונה ומקורי? תהליך שאפשר להגדירו כ"קמפיין פליטות הפה" - המכוונות??
בשביל להאמין שבאמת מדובר בפליטות לא מכוונות, צריך להאמין גם של רומני אין מושג בדליפות ותקשורת.
הבן אדם מדבר אל כמה עשרות אנשים, אולי מאות, והוא פולט אמירות שלא אמורות להגיע לציבור? הוא הרי צריך להיות אידיוט מוחלט בשביל לא לדעת שכל מילה שלו מודלפת; או מצולמת.
בעיקר בתקופה זו של עידן הפייסבוק ושאר הפייסים? מה, רומני לא נחשף למאות ואלפי הסרטונים שהביאו לציבור כל מיני מצבים מביכים? הוא לא יודע שהיום ל"כל אחד" יש מצלמה ומיקרופון? ושאין שום סיכוי שבקרב עשרות התורמים העשירים אליהם דיבר יש מישהו נטול סמרטפון שיודע להקליט ולצלם?
דליפה מוזמנת?
האם אפשר לשלול את האפשרות שרומני הזמין את ה"דליפה" הזאת, כי מה? האם יש משהו בדברים שפורסמו בחג שרומני לא מאמין בו? צריך לזכור שהוא לא מדבר אל מצביעי ברק אובמה, אלא אל אנשים הנוטים לחשוב פחות או יותר כמוהו.
הוא מדבר גם אל המשוכנעים, כדי לחזק אותם, וגם אל המשוכנעים בפוטנציה, כדי להיפטר מהפוטנציה. יש בארה"ב, וגם כאן, ויכוח נוקב על שאלת ההטבות לאנשים שאינם עובדים. רומני רוצה, ממש משתוקק, שהמצביעים בארה"ב יידעו מה הוא חושב על הסוגיה. ו"פליטת פה" מצולמת יעילה בהרבה מנאומים יבשים, משעממים וצפויים.
לא קורקט ולא פוליטיקלי
לגבי המזרח התיכון: כאם אנחנו נוכחים לדעת שאנשים, במיוחד במערכת בחירות, מבקשים לשמוע לא את האמת, אלא מה שמקובל לומר (פוליטיקלי קורקט בלעז). ומה נחשב ליותר קורקט מאמירה שיש סיכוי לשלום?
בא רומני ואומר: לא רבותי, לדעתי זה פוליטיקלי, אבל לא קורקט. אין סיכוי לשלום. מה יותר הגיוני לאחר עשרות שנים של נסיונות כושלים?
דיפלומטיה של אוננות
עוד אומר רומני שארה"ב והעולם צריכים לעזוב את הסיסמאות ולהיערך למציאות של "אין סיכוי לשלום". אלה דברים חשובים מאין כמותם. הוא מציע לכולם, לנו, לעולם, להפסיק לבזבז את כוחנו וכספנו על חלומות בהקיץ, לעבור מדיפלומטיה של אוננות לדיפלומטיה של מציאות. תהליך כזה יכול להיות מרתק, ולהנפיק תוצאות מפתיעות.
כמו למשל שהצדדים היריבים יבינו שאינם יכולים להמשיך לשבת על הישבן ולחכות שהאומות, המעצמות, יעשו את העבודה. רק במצב כזה אפשר יהיה לבחון האם יש באמת - אבל באמת! - רצון לשלום. ואצל מי. ותגידו מה שאתם רוצים על ה"פליטות" של רומני, בתחום שלנו מדובר במשהו חדש, משב רוח רענן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
