אדן: "אם המפעל הבא של אינטל לא יהיה כאן - חבל גדול"

אפל הודיעה לפני יומיים כי הגרסה החדשה של הסמארטפון שלה - iPhone 5 - זוכה להצלחה חסרת תקדים. 2 מיליון יחידות נמכרו בתוך 24 שעות מאז הושק המכשיר. מדובר בעדות לכך שהביקוש למכשיר החדש גבוה מתמיד, מה שבא לידי ביטוי חד משמעי במניית החברה שממשיכה לדהור כלפי מעלה.

במקביל, מעידים הממצאים של חברות המחקר הטכנולוגיות, שקצב הגידול של מכירות ה-PC ירד לכיוון האפס, ברבעון השני של השנה לעומת אשתקד. הדיסוננס הזה, בין התורים המתארכים ליד חנויות אפל, מול הירידה בביקושים למחשוב האישי המסורתי, גורם כנראה לימים לא קלים בענקית השבבים אינטל. לא מדובר רק בכניסה של שחקנים חדשים לעולם שבו שלטה אינטל עד כה: הטלפון והטאבלט שנחשבים לתחליפים של המחשוב האישי הנייד, אלא שינוי משמעותי בגישה לשוק המטרה העיקרי שאליו פונה אינטל - המחשב האישי.

- מולי אדן, סגן נשיא בכיר ונשיא אינטל ישראל, האם נכנסנו לעידן ה-Post PC?

"זו התנסחות שיווקית מאוד מוצלחת", מתייחס אדן, "אבל אני לא חושב שיזכרו את התקופה הזו כ-Post PC. המחשב האישי יעבור הרבה מאוד שינויים בזמן הקרוב. בעוד כמה שנים תסתכלו על ה-PC ותראה שהוא שונה. זה לא יהיה אותו הדבר אבל בעצם זה סביב אותו הבסיס. אנחנו נראה את המחשב האישי בצורה שונה, נתקשר איתו בצורה שונה והוא יהיה בהרבה מאוד מקומות. הוא ימשיך, אבל בצורה שונה מכפי שאנחנו מכירים אותו".

לאדן קל לדבר במונחים של שיווק. במשך 30 השנה האחרונות, בהן הוא מועסק באינטל, הוא הפך לאחד מאנשי השיווק הבולטים בתחום המחשוב האישי, כאשר בתפקידו האחרון ניהל את חטיבת המחשוב האישי בחברה (PCG) שאחראית על כ-70% מהכנסות החברה. הוא מכיר לעומק את מכונת השיווק של אפל, ולמרות שהדבקות במחשב האישי נראה כחוסר הכרה במציאות המתרגשת מעל החברה - שעד כה כמעט ולא הייתה קיימת בעולם התקני המחשוב החדשים - קשה להתווכח עם אדן על המציאות שהוא רואה.

לפי אדן, השינוי יגיע בעקבות התלהבות מהמחשב האישי שתגיע מהמאפיינים חדשים, כגון יכולות זיהוי קול והבעות פנים, שינוי בצורה ובגודל, ודגש על אפליקציות הרבה יותר תובעניות מכפי שהמשתמשים מכירים היום. "בשנים הקרובות יהיו הרבה שינויי צורה של המחשבים, מבחינת העיצוב, ומבחינת התקשורת של המשתמש וה-PC", אומר אדן.

מכונת משקאות עם מעבד

איך ייראו המעבדים של אינטל בעתיד? דוגמא לכך ניתן היה לקבל בכנס ה-IDF, שנערך לפני שבוע, שבו אינטל הציגה מכונת משקאות שמבוססת על מעבד מתקדם ומתפקדת למעשה כמחשב אישי.

השינוי המוחלט, לדברי אדן, יתרחש כאשר יימצאו דרכים זולות ומשתלמות להכניס הקרנה אל תוך המשקפיים, הפעלה קולית והפעלה באמצעות מחוות עם הידיים למחשב, ואלו כמובן ידרשו יכולות עיבוד שאינטל תדע לספק טוב מכולם. "אני עדיין מאמין שכשאתה רוצה מכונית טובה אתה צריך מנוע, בלי מנוע טוב המכונית לא תיסע. מה שאנחנו צריכים לעשות זה להוכיח שיש תוכנות שצריכות את כוח הסוס הזה. הביצועים הם נדרשים, אבל לאפליקציות שבהם צריך ביצועים. אפליקציה אחת איטית מדי הופכת את השימוש לחוויה נוראית".

אדן נכנס לתפקיד החדש, כנשיא אינטל ישראל, בחודש מרץ האחרון. מדובר באחד התפקידים המשמעותיים ביותר בהיי-טק הישראלי בפרט ובמשק הישראלי בכלל. כמי שמרכז את הפעילות של אינטל בישראל הוא אחראי על כ-8,000 עובדים בפעילות הפיתוח והייצור, ייצוא של 2.2 מיליארד דולר (אשתקד), עלויות תפעוליות של מיליארדי דולרים בשנה, ונושא על גבו גם השפעה מורלית אדירה על תעשיית ההיי-טק המקומית בכלל.

- יש בעיה בהיי-טק הישראלי?

"אחרי תשע שנים בארה"ב, אני רוצה עוד קצת לראות לפני שאני עונה על זה. מה מטריד אותי? אני רואה אנשים בארץ שהם שאננים, וזה אסון טבע. אם מזלזלים בהודו וסין זו סכנה. דבר נוסף שמטריד אותי, זה שלפני 15 שנה כשדיברו על סטארט-אפ ישראלי זה היה בבירור המצאה ישראלית. היום העולם הוא שטוח, ולישראל אולי יש יתרון אבל יש גם אופציות אחרות לבחור. לישראל יש המון אפשרויות אבל אסור להיות שאננים, כי זה סכנת נפשות.

"דבר נוסף שאני לומד אותו, וכמה שאני לומד אותו אני נבהל יותר, זה שלא מעריכים מספיק את הזריקה החד פעמית שקיבלנו מהעלייה הרוסית. הגיל הממוצע של מורי הפיסיקה היום הוא גבוה מאוד. אם אין לנו את הדור החדש של המורים שהולכים ללמד, אנחנו באסון. הרי אני מקבל מהנדסים מהטכניון. יש לנו את זה אבל השאלה אם אנחנו זורעים היום את מה שנקצור בעוד 15-20 שנה? התחושה שלי היא שהשאננות שלנו גורמת לזה שאנחנו לא עושים מספיק".

אינטל ישראל הפכה במשך השנים לאחד המפעלים המבוססים והמרשימים בעולם ולמפעל המוביל בישראל. והנה, המפעל החדש שעל הקמתו בישרה החברה לפני מספר חודשים, שאמור לייצר שבבים בטכנולוגיה המתקדמת של 14 ננומטר, יקום באירלנד, ש"ניצחה" בתחרות את ישראל על המיקום של ההשקעה. מאינטל ישראל, לא התקבלה עד כה תגובה ברורה עד כמה הבחירה של ההנהלה פוגעת בפעילות המקומית.

"בוא נראה את חצי הכוס המלאה", אומר אדן, "רק עכשיו עברנו בקריית גת שדרוג לטכנולוגיה של 22 ננומטר, זה המפעל המתקדם ביותר שיש לאינטל ואנחנו מייצרים את השבבים המתקדמים ביותר. לא בכל מדינה עושים שדרוגים למפעלים לטכנולוגיה הכי חדשה, ככה שהעולם לא מתמוטט. אבל ללא ספק, לאינטל יש מספר מפעלים סביב העולם.

"כאשר אינטל חושבת על השקעה מחוץ לארה"ב, מסתכלים על התמונה הכוללת, כולל היכולות של המפעל, כוח האדם, וגם על תמריצים.

"אם לא קיבלנו את המפעל של ה-14 ננומטר, אז בסדר, התקבלה החלטה. אבל אם לא נקבל את המפעל הבא, של ה-10 ננומטר, באמצעות שדרוג או מפעל חדש - וזה חשוב להבין שחברות היום מאוד זהירות בהשקעות כי השוק נראה בצורה שונה - אז יהיה חבל. אנחנו עובדים עם הממשלה לראות מה ניתן לעשות כדי שנהיה אטרקטיביים לקראת הטכנולוגיה הבאה".

- זה יהיה רק חבל?

"זה יהיה חבל גדול. בוא נגיד ככה: תעשיית המיקרו אלקטרוניקה בישראל היא חשובה, הייצוא של אינטל ישראל הוא משמעותי, כמות העובדים באינטל ישראל זה נתון מאוד משמעותי. התחלנו עם התעשייה הזו ואנחנו רוצים להמשיך אותה, ואנחנו עובדים עם הממשלה כדי להבטיח שנהיה יותר תחרותיים לקראת הבחירה הבאה (שתהיה כבר ב-2013 - ש.ש, צ.ה)".

חלק לגיטימי מהמשא ומתן

- על-פי הפרסומים הממשלה דרשה כתנאי לקבלת המענק לפיתוח, פעילות של אינטל בבית שאן. איך אינטל התייחסה לזה?

"אני לא יודע בדיוק, אבל כחלק מהמו"מ זה לגיטימי. אם מדברים על מפעל, המקום היחיד שלדעתי יהיה בו מפעל זה בקרית גת. לא הגיוני לעשות משהו מחוץ לשם, בגלל ההשקעות הנדרשות. אבל אפשר לעשות דברים אחרים במקומות אחרים ולגיטימי לדרוש את זה. אסור לשכוח שאנחנו מבקשים את זה כחלק מחבילה כוללת שצריכה להיות מספיק אטרקטיבית".

"מנכ"ל אינטל? זה לא רלוונטי"

אינטל, שנסחרת לפי שווי של כ-116 מיליארד דולר, תעבור בשנתיים הקרובות תהליך שבסיומו ייבחר מנכ"ל חדש לחברה.

אחד המועמדים הבולטים לתפקיד הוא הישראלי דדי פרלמוטר, שמכהן כמנהל המוצרים בחברה, ועשוי לרשת את פול אוטליני המנכ"ל הנוכחי. אדן התקדם לאורך הקריירה צעד לאחר פרלמוטר, והשאלה המתבקשת לגביו היא מה הלאה? האם יש סיכוי לראות גם אותו מתמודד יום אחד על תפקיד מנכ"ל החברה.

"אני לא חושב שהייתי אי פעם במסלול ל-CEO", הוא מגיב, "אני לא חושב שזה רלוונטי לגבי ואני גאה במה שעשיתי בחטיבת המחשוב האישי. הנסיעה שלי לארה"ב הייתה לשבעה חודשים אבל המציאות גרמה לי לחזור אחרי תשע שנים. תמיד ידעתי שבסופו של דבר אחזור לארץ ואצא לפנסיה".