בג"ץ דחה את עתירת שחר גרינשפן נגד הסדר הטיעון המקל לדורס

בג"ץ דחה היום (ד') את עתירתה של שחר גרינשפן נגד מרק פטריק, שדרס אותה והותיר אותה נכה, ונענש בעקבות כך ב-600 שעות עבודות שירות ו-1,000 שקל קנס (שחולק ל-4 תשלומים).

משפחתה של גרינשפן קבלה על כך שהסדר הטיעון עם פטריק נחתם מאחורי גבה וללא ידיעתה ועתרה לבג"ץ - אולם העתירה נדחתה מטעמים של שמירה על "עקרונות יסוד במערכת המשפט".

"ליבנו עם הנערה הצעירה שחייה וחיי בני משפחתה השתנו באחת", כותב נשיא העליון אשר גרוניס. "יחד עם זאת, קבלת העתירה תוביל לפגיעה קשה בעקרונות יסוד לפיהם פועלת המערכת המשפטית בישראל".

לדבריו, "אין בשורת הצעדים שננקטו לאחר מתן פסק הדין כדי לרפא את כאבה של משפחת גרינשפן. יחד עם זאת, יש בכך כדי להציב תמרור אזהרה בפני כל הצדדים המעורבים בהליך הפלילי, שיעמידם על ההכרח בבחינה קפדנית של הסדרי טיעון, שהפכו מוסד מרכזי בשיטתנו. גם אם אין בכך די, אנו מקווים שמשפחתה של שחר תמצא בכל אלה מקור, ולוּ מסוים, לנחמה".

בני משפחתה של שחר התייצבו לדיון משפטי ב-6 במארס 2011, אולם כשהגיעו לבית המשפט הסתבר להם כי שעת הדיון הוקדמה, ובשעה שהגיעו לבית המשפט - הדיון כבר הסתיים. הם ניסו לברר את תוצאות הדיון, ולאחר מספר בירורים הועבר אליהם עותק מפרוטוקול הדיון ומגזר הדין. הם גילו כי הנהג הורשע, וכי גזר דינו ניתן על בסיס הסדר טיעון.

הסדר הטיעון הושג, כך הסתבר להם, עוד לפני הדיון הראשון בתיק, ומבלי שעמדתם בעניין תישמע. זאת, למרות פניותיהם הרבות למשטרה ולתביעה לשם קבלת עדכונים אודות כתב האישום והטיפול המשפטי בתיק.

יצוין כי הסדר הטיעון נערך על-ידי התביעה המשטרתית (אגף התנועה) ולא על-ידי פרקליטות המדינה.

נציגי המדינה טענו במסגרת העתירה לבג"ץ כי "בעקבות המקרה הנוכחי הופקו לקחים, רועננו נהלים, נערכו ימי עיון לתובעי תעבורה, ושונו חלק מן ההנחיות לטיפול בתיקי תאונות בהם נגרמה חבלת גוף קשה".

הנהג פטריק טען כי מאז התאונה חייו הידרדרו; משפחתו, ילדיו ונכדיו ניתקו עימו קשר; והוא חדל לעבוד כנהג הסעות עצמאי. כתוצאה מכך, לטענתו, הוא שקע בחובות גדולים ושרוי בדיכאון עמוק.

הנהג הדורס ציין עוד כי הוא ביצע את העונש שנגזר עליו, ולכן קיום דיון מחודש בעניינו, וגזירת דינו פעם נוספת, יהוו עינוי דין ופגיעה משמעותית בזכויותיו.

בהחלטת בג"ץ נכתב כי "אין מי שיחלוק על כך שנסיבות המקרה שלפנינו מצערות ביותר. פרקליטות המדינה מודה כי הטיפול בעניין היה שגוי ומוטעה. נראה כי כולם מסכימים שהעונש שנגזר על הנהג בעקבות הסדר הטיעון היה עונש קל, שאינו הולם את חומרת המעשה ואת התוצאה הקשה שנגרמה לשחר. פרקליטות המדינה מסכימה כי עמדתם של בני המשפחה צריכה הייתה להישמע לאורך ההליך, ובפרט טרם החתימה על הסדר הטיעון, הגם שחוק זכויות נפגעי עבירה אינו חל במישרין במקרה שלפנינו".

יחד עם זאת, בג"ץ החליט כי "הקריאה לפתוח מחדש את ההליך הפלילי לאחר שהסתיים ופסק הדין הפך חלוט פוגעת בעיקרון סופיות הדיון. זהו אחד העקרונות היסודיים של משפטנו". לפי שופטי בג"ץ, מקרים של משפט חוזר הם "יוצאי דופן" ו"מצריכים נסיבות ייחודיות".

אגב, פטריק הביע הסכמה שרישיונו יישלל לצמיתות ולא ל-6 שנים, אך בג"ץ קבע כי "על מנת שנכונות זו תעוגן כדין, על התביעה ובא-כוח הנהג להגיש לבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה בקשה מוסכמת לתיקון פסק הדין".

"פרשה פורצת דרך"

עו"ד ענת קאופמן, המייצגת את משפחת גרינשפן, מסרה בתגובה: "במסגרת העתירה שהגשנו בפרשת גרינשפן, נדרש בג"ץ לתת החלטה תקדימית ואמיצה. בג"ץ נדרש לקבוע כי האינטרס הציבורי וזכויותיו של נפגע העבירה חשובות לא פחות מזכויותיו הדיוניות של הנאשם, וכי ערך קדושת החיים הוא ערך עליון במעלה העדיף על פני עקרונות אחרים.

"כמו כן, נדרש בג"ץ לקבוע כי רשות מינהלית אינה יכולה לפעול ככל העולה על רוחה ובניגוד לנהליה, וכי במקרה שרשות מנהלית כגון הפרקליטות טועה באופן כה מהותי ו/או פועלת משיקולים זרים, החלטתה נתונה לביקורת שיפוטית של בג"ץ, וכי ביקורת שיפוטית זו קיימת גם על החלטות בתי המשפט בערכאות השונות.

"למצער, בית המשפט העליון לא הרים את הכפפה ודבק בטענות הפרוצדורליות. יחד עם זאת, אנו בטוחים שפרשה זו היא פורצת דרך, וכי המאבק המשפטי והמאבק המשפחתי במקרה זה חשובים ביותר, הפכו את פני המשפט ויהוו אבן-דרך בעתיד, וכבר ראינו ניצנים של השינוי שחולל המאבק, אם זה על-ידי חידוד ורענון הנהלים בפרקליטות ובתביעה המשטרתית, אם זה על-ידי הצעת החוק העומדת על הפרק, ואם זה במודעות הציבורית והמודעות בקרב הגורמים הרלבנטיים.

"אנו נמשיך להיאבק בנושא בכל שאר התיקים המטופלים על-ידי משרדנו, והמלאכה במאבק עוד מרובה".