הפוך, ארבלי, הפוך

א. אני אחד כזה שנוהג לשלם את המסים שלו ומכבד את אנשי השירות הציבורי, אבל השבוע קצת התעצבנתי על אחד מהם. אולי גם קצת התעצבתי. דורון ארבלי שמו של הברנש, והוא נושא בתואר המכובד "מנהל רשות המסים". השבוע התראיין ארבלי בעיתוני הכלכלה כאילו היה מינימום באטמן, וסיפר על האסטרטגיה החדשה של הרשות במלחמה בהון השחור.

ארבלי העריך את היקף הפעילות הכלכלית השחורה במשק ב-40 מיליארד שקל בשנה, ואמר כי 80% מההון השחור נמצאים בתכנוני מס אגרסיביים, ו-20% הנותרים נמצאים בעסקים הקטנים.

אז איפה הקפיץ אותי ארבלי? בדיוק כאן, כשאמר את המשפט הבא: "הבעיה של העלמות המס של העסקים הקטנים - נהגי המוניות, החשמלאים, תשלום עם קבלה או בלי קבלה - היא שהם יוצרים את האווירה הרעה, את הנורמה שהעלמת מס היא לגיטימית".

וכמו שאני ככה עם העיתון, עם הסנדוויץ' חביתת ירק ועם המיץ מנגו, בא לי לצרוח לו: הפוך, ארבלי, הפוך! האם הם, האנשים העובדים - טכנאי המזגנים, מתקן המחשבים, המורה הפרטי לגיטרה, הצבע, המעצבת הפרילנסרית, צלם החתונות, האינסטלטור ורבים ואחרים; אלה שחיים מהיד לפה כעצמאיים קטנים בשוק אכזרי, שמכלים את ימיהם בניסיונות גבייה של כסף שמגיע להם בעוד שהמדינה עושה כל שביכולתה להקשות עליהם עם הכסף שהם חייבים לה - האם הם היוצרים את האווירה הרעה? האם הם - המנקה, השמרטפית, המדביר, בעל הדוכן, הזבן - האם הם היוצרים את הנורמה הפסולה?

האם הם, או אולי חבורה צינית של רואי חשבון ושל עורכי דין שמלהטטים במיליארדי שקלים, מעלים לספרים, מורידים מהמאזנים, מדווחים הפסד כרווח ורווח כהפסד, רושמים חברות באיי הכך וכך וממלאים כספות בשם בעלי חברות ענק? האם הם, או ארגוני פשיעה מתוחכמים שמכבסים ומלבינים כספים? הם, או פוליטיקאים שעושים טובות? פקידים בכירים שפותחים דלתות?

מי נשמע לך, ארבלי, כמו אחד שיוצר יותר אווירה ומשריש נורמה - הטייח או עורך הדין? מעביר הדירה או המנכ"ל? השיפוצניק או הפוליטיקאי?

ב. הדבר המרגיז באמת בכל הסיפור הוא שאנחנו הרי יודעים בדיוק מה יקרה מכל האסטרטגיה החדשה הזאת: אפילו שהעסקים הקטנים ושלל המקצועות הם רק חמישית מההון השחור, הרי נגדם יופנו ארבע חמישיות מהכוח.

ארבלי עצמו רומז לכך: "יצאנו במסע הסברה שאומר, 'אם כולם ישלמו מס כחוק - כולם ישלמו פחות'". והרי ידוע שעבריינים כבדים, כמו גם רואי חשבון תאגידיים, עושים בדיוק מה שאומרים להם תשדירי השירות, מילה במילה.

באשר לגבייה, בין השורות אפשר לקרוא שארבלי ימשיך לחפש את המטבע מתחת לפנס. למזלו, יש המון מטבעות והמון פנסים, ובכלל שעת צהריים והשמש זורחת, מאירה לו. "אחד האמצעים שבהם אנחנו משתמשים", אמר, "הוא החרמת רכב. כל מבצע של רשות המסים מתחיל בהחרמת כלי רכב", והוסיף (אפשר ממש לשמוע את החיוך), "מצאנו שהישראלי קשור מאוד למכונית שלו".

כן, כי אין הרבה דברים קלים יותר מלשים מחסום על כביש וללכוד חייבים, זה כמו ללכת לדוג בבריכת דגים. אבל נגד החתולים השמנים אין לו הרבה מה לעשות: "כדי להתמודד עם תכנוני המס האגרסיביים אנחנו זקוקים לכוח-אדם מקצועי מעולה - רואי חשבון, עורכי דין, כלכלנים", אמר, ספק מתנצל ספק מסביר.

המתכננים האגרסיביים לא ממש אוהבים לוותר על הכסף שלהם, אבל הישראלי שקשור לאוטו שלו יעשה "כל מאמץ לשלם את חובו כדי לקבל את כלי הרכב שלו בחזרה". איתו אין שום בעיה להסתדר, קח לו את מה שיש לו ושלח לו חשבון, הוא ישלם.

בכלל, עושה רושם שהתוכנית החדשה של רשות המסים הולכת חזק על החזקים (האמנתם? תנו לעצמכם נקודה על נאיביות מקסימה של תשרי). היא כוללת חדירה לחשבונות בנק ועיקול כלי רכב של חייבים במקומות ציבוריים, כמו גם קיזוז חובות בזיכויים מהביטוח הלאומי - שזה ממש מעוות: חשבו על אדם נכה שאינו יכול לעבוד, וממילא אינו משלם מס הכנסה; סביר להניח שהוא יצבור חוב די מהר. אז עכשיו, בזכות התוכנית החדשה של רשות המסים, יוכלו לקחת לו גם את הזיכוי מביטוח לאומי. מקסים.

עכשיו אני בטוח שכל העבריינים הגדולים ומתכנני המס האגרסיביים - כולם רועדים מפחדו של ארבלי וממוראה של רשות המסים הישראלית כולה: ייקחו לנו את הזיכוי בביטוח הלאומי. בררר....

ג. ובכלל, אתם יכולים לתאר לעצמכם איזו חגיגה תהיה ברשות המסים אם באמת ייתנו להם לקזז חובות בזיכויים משלל גופים? אף אחד לעולם לא יראה את כספו. תמיד תהיה איזו מקדמה ממקום אחד שיורדת על חשבון מקום אחר, ומתקזזת עם קנס ועם הצמדה על משהו שלעולם לא שמעת עליו ממקור שלישי. זה הולך הרי להיות סיוט קפקאי מהגיהינום.

איך בכלל הם חושבים שהם הולכים לעשות את זה? אין להבין. הרי כיום, בתוך ביטוח לאומי, לדוגמה, מחלקת הגבייה ומחלקת הזיכוי או איך שלא קוראים לזה, לא שמעו מעולם זו על זו, והן מתנהלות בשני יקומים מקבילים ומקסימים שמהם הן שולחות לך מכתבים מוזרים וסותרים בסגנון: אנחנו חייבים לך 234 שקל. אתה חייב לנו 817 שקל. אז עכשיו לזרוק לסלט גם את מע"מ ואת המכס? לא, לא יכול להיות. זה תעלול שטני מדי אפילו בשביל מדינה כמו ישראל, אם אתם שואלים אותי.

ד. אני לא בעד מעלימי מס, ומעצבן אותי עמוק בפנים שהטכנאי לא נותן לי קבלה. אבל מה אפשר להגיד לו? שלם את המסים שלך, זה כדאי? זה לטובת כולנו? הרי הדבר הראשון שהוא יגיד לי, ובצדק, הוא שחוסר הצדק המיסויי בישראל פשוט מרתיח. שלא יכול להיות שככל שאלה עובדים פחות ומרוויחים יותר, כך הם משלמים פחות מס, בעוד שהוא רץ מהבוקר עד הערב כמו משוגע רק בשביל להישאר במקום.

ובנקודה הזאת אני תמיד שואל את עצמי על מה חושבים כל אותם עברייני על רואי חשבון ממולחים, כשהם מעלימים מס?. האם הם אומרים לעצמם, תראה את הספרית הזאת, לא נותנת קבלה על 50 שקל, אם לה מותר, מותר גם לי? שקודם ייקחו את ה-200 שקל שהמנקה הזאת לא דיווחה עכשיו, אחר כך שיבואו אליי עם ה-3 מיליארד שלי?

ה. אז מה חדש בעצם? שום דבר. זה הרי אותו הסיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב בכל מקום, היום בגרסת דורון ארבלי (לא איש רע בשום פנים). אותו חוסר צדק בסיסי באדרת אחרת, אבל מעצבן בכל פעם מחדש. שלא לדבר על החגיגיות המוזרה הזאת ועל הראיונות הנחרצים. מה אתה בא לבשר לנו בפאתוס כזה, אדוני, שהכול ימשיך להיות אותו הדבר גם במשמרת שלך? שהחלוקה בין המשלמים לחוגגים בעינה עומדת? בשביל זה הערת אותנו?

היה זה ודאי יאיר לפיד שאמר כי יש רק שני דברים בטוחים בחיים - מוות ומסים. בואו ננצל את יום הכיפורים הזה כדי להרהר במילות החוכמה הנצחיות הנ"ל. בואו נקרא גם לאחינו בן האדם דורון ארבלי, מנהל רשות המסים, לנהל את חשבון הנפש שלו ולצאת מעברו השני של החג בהכרזה מפוצצת: את שנת תשע"ג אתחיל בלכסח את הגדולים ולנער אותם מכל העלמות המס שלהם! קודם אותם, אחר-כך את הקטנים! בוא נראה אותך.

הרהור

אפילו שהעסקים הקטנים ושלל המקצועות הם רק חמישית מההון השחור, הרי נגדם יופנו ארבע חמישיות מהכוח.