דנקנר "הורג" שתי ציפורים

לא נכחיש, כולנו היינו סקפטיים לגבי ההשקעה של אדוארדו אלשטיין בגנדן של נוחי דנקנר. "העסקה לא כלכלית", טענו כאן לפני ימים אחדים. והנה חזר היום (א') דנקנר עם הסכם חתום, שיזרים לקופת גנדן 25 מיליון דולר מיידית, ואולי עוד 75 מיליון דולר בהמשך. העסקה אמנם מעלה סימני שאלה, אבל מה שבטוח הוא שדנקנר עומד בהבטחה שלו לעשות הכול כדי להימנע מהסדר חוב או תספורת באג"ח של חברות הקונצרן.

סימני השאלה בעסקה נוגעים לכמה סוגיות - החל בכך שהעסקה נעשית לפי שווי גבוה מאוד של מיליארד שקל לגנדן, שחובותיה לבנקים עולים ב-100% על שווי השוק של נכסיה (מניות השליטה אי.די.בי); וכלה בכך שאלשטיין, איש עסקים ממולח ועתיר הצלחות, כלל לא ביצע בדיקת נאותות לגנדן, אלא משקיע בהסתמך על מילתו של הרב פינטו.

שאלה גדולה אף יותר היא מדוע מזרים אלשטיין את הכסף לחברה הפרטית גנדן, שבה מחזיק דנקנר ישירות ושכל חובותיה הם לבנקים, ולא ישירות לאי.די.בי אחזקות - חברה ציבורית בעלת חובות עתק למחזיקי האג"ח מהציבור. כמו בהרבה סיטואציות עסקיות סבוכות אחרות, מילת המפתח כאן היא כנראה "הבנקים".

גנדן היא כאמור חברה פרטית ולא ידוע כיצד פרוסות ההלוואות שלה מול המערכת הבנקאית. ברור כי מטרת ההשקעה בגנדן לא הייתה רק כדי לפתור את המכשול הנקודתי של תשלום 35 מיליון שקל למחזיקי אג"ח ב' של החברה הבת אי.די.בי אחזקות, אלא היא באה לשרת גם צרכים של החברה, קרי המשך העמידה בתשלום חובותיה לבנקים.

הזרמת כסף לגנדן עצמה, מאפשרת להשאיר בה כספים לטובת הבנקים, וגם להוריד חלק מהם למטה. אם הייתה ההשקעה מתבצעת באי.די.בי אחזקות, לא ניתן היה להעלות כספים למעלה נוכח מצבה הפיננסי הבעייתי של החברה. כך "הורג" דנקנר שתי ציפורים במכה אחת.

סיבה נוספת להשקעה בגנדן נוגעת למחזיקי האג"ח. הם הרי יטענו שההשקעה בה לא משפרת את מצבם כי הם לא רואים ממנה שקל מעבר לתשלום אג"ח ב'. מצד שני, אם יש משקיע שמוכן לשים כסף בגנדן, ועוד לפי שווי של מיליארד שקל, מה זה אומר על השווי של חברות הבנות שבמורד הפירמידה? לפחות לפי להערכת אלשטיין - כאמור משקיע עתיר הצלחות - הן שוות הרבה יותר משווי השוק שלהן.