בין אם אתם עונים עליה ב"כן" החלטי, ב"לא" מוחלט או בתשובה מעורפלת, השאלה "האם אתה מאמין באלוהים?" הייתה ונשארה אחת מהמסקרנות בתולדות האנושות. האם לחיות את חיינו ולהקדיש עצמנו לגוף שמימי שאין הוכחה מדעית לקיומו? ואם לא, האם כל הדתות והבסיס להן, הוא חסר משמעות?
בישראל, השאלה הזו (כמו הרבה דברים אחרים), נפיצה עוד יותר. התשובה עליה מגדירה את הישראלים ומחלקת אותם למגזרים השונים באוכלוסיה.
ממחקר מיוחד שנערך עבור מוסף יום כיפור של "גלובס" עולה, כי 77% מהציבור היהודי מאמינים שיש אלוהים ו-42% יבקרו בבית הכנסת במהלך יום כיפור. חצי מיהודים סבורים שיש קשר בין יהדות וישראליות וכ-70% מעידים כי ערכים יהודיים מנחים אותם בהתנהגותם היומיומית. המחקר בוצע על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, בתחילת ספטמבר בקרב 500 נשאלים, גברים ונשים יהודים בגילאי 18 ואילך.
לפי המחקר, רמת הדתיות המשקפת את הציבור היהודי בישראל, נחלקת לשני חצאים שווים כמעט בין חילוניים ובין מסורתיים-חרדיים. 49% מהמשיבים הגדירו עצמם כחילוניים, 32% הגדירו עצמם כמסורתיים, 12% כדתיים ו-7% כחרדים.
מרבית הציבור מסורתי
ד"ר משה הלינגר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור כי מתוך מי שמגדיר את עצמו כחילוני, רק כ-10% הם חילונים מובהקים. "אין הנגדה ברורה בין דתיות לבין חילוניות במציאות, למרות שיש דיכוטומיה כזו מבחינה מושגית. באופן תיאורטי, אדם חילוני, אינו מאמין באלוהים וטקסים דתיים אינם חשובים לו תוך שהוא מדגיש ערכים ליברליים מערביים. כך שאם הוא חוגג את ליל הסדר, הוא עושה זאת מסיבות משפחתיות ותרבותיות, אבל לא מסיבות של מסורת דתית. בפועל, רוב מי שמגדירים את עצמם כחילונים, מאמינים באלוהים וחלקם הגדול מקיים טקסים יהודיים, גם מתוך זיקה למסורת, אפילו אם הם לא מגדירים את עצמם דתיים. ולכן, הקבוצה הכי גדולה מבין היהודים בישראל היא של מסורתיים, שניתן להגדיר אותם כשילוב של דתיות וחילוניות במינונים שונים".
גם הפרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ידידיה שטרן, מסכים עם אמירה זו: "לרוב הציבור היהודי בישראל נטייה גוברת למסורתיות".
- האם הגידול הדמוגרפי של הקהילה הדתית הוא שמוביל לנטייה הגוברת שעליה אתה מדבר?
"לא, מדובר במשהו שהוא מעבר לכך. ב-20 השנה האחרונות הגיעו ארצה מיליון עולים מחבר העמים שכמעט כולם לא היו מוגדרים כמסורתיים ובטח שלא דתיים, ולמרות זאת הציבור היום יותר מסורתי ודתי ממה שהיה בעבר. הסיבה לכך היא שישראל הפכה להיות חלק מהעולם הגלובלי ונוכח הניכור, הציבור מחפש מאפיינים ייחודיים. הליברליות שמעניקה לאדם זכויות מותירה אותו לבד בהוויה האנושית. אנשים שואפים להיות חלק ממסורת, והדת סיפקה את זה מאז ומתמיד".
- מצד שני, היום יש גם בריחה של הציבור ממסורת דתית, למשל עם הרצון לנישואין אזרחיים.
פרופ' שטרן: "היחסים בין חילונים ודתיים נמצאים ברמה גבוהה של חיכוך. הדת, לצערי, היא גורם מפלג ולא מאחד ברמה המוסדית והפוליטית ולא ברמה האישית. ויש פה פרדוקס מרתק. למרות שהיהודים נקשרים למסורת יש רתיעה בצד המוסדי".
ד"ר הלינגר מתייחס למגמה מתחזקת בקרב החילונים, אותה הוא מכנה "שיבה לארון הספרים היהודי". לדבריו, "אם הממסד הרבני הכופה, היה נעלם, ההנחה שלי היא שתופעה זו הייתה מקיפה את רוב החילונים, שהיו מאבדים את הגורם העיקרי לניכור מהדת והוא הסלידה מהכפייה הדתית והעסקונה הדתית".
מדוושים לבית הכנסת ביום כיפור
מהמחקר עולה שיום כיפור מושך 42% מהציבור הישראלי לבקר בבית הכנסת. כרבע מהישראלים (27%) מבקרים בבית הכנסת בראש השנה, כחמישית (19%) מבקרים בבית הכנסת בשבתות, ו-13% הולכים לבית הכנסת מדי יום. 35% מהנשאלים השיבו שלא הולכים כלל לבית הכנסת.
רמת השכר לא משפיעה: שיעור דומה של משיבים, כ-42%, פוקדים את בית הכנסת ביום כיפור, בין אם משכורתם היא מעל הממוצע או מתחת לממוצע.
בפילוח הרגלי הביקור בבית הכנסת לפי רמת הדתיות עולים כמה ממצאים: 28% מהחילונים השיבו כי הם נוהגים ללכת (או למען הדיוק לנסוע באופניים) לבית הכנסת ביום כיפור, 62% השיבו כי אינם נוהגים ללכת לבית הכנסת כלל.
מהסקר עולה עוד כי 77% מהציבור היהודי בישראל מאמין באלוהים. 52% מהציבור המגדיר עצמו כחילוני השיב כי מאמין באלוהים, 41% מהחילונים אינם מאמינים באלוהים והשאר מאמינים בקיומה של ישות אחרת.
"אנחנו יהודים בלאום ולא בדת. אבל בכל זאת שיעור ניכר כן מאמינים באלוהים, ולא מדובר באלוהים סתמי אלא באלוהים שקשור ליהדות", אומר פרופ' שטרן. "ניטשה אמר שהאל מת כבר במאה הקודמת, ואחרי הכול לפי הסקר רק חמישית חושבים כך? זה נתון מפתיע. היו שתי הנחות ברורות לפיהן המדע יהווה תחליף לאמונה והאוניברסאלי יחליף את הגלובלי - בפועל יש תחיה של סוגים של העדפות ייחודיות על בסיס מסורתי, לאומי או דתי".
לשאלה לגבי האמונה לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין תשובות הנשים והגברים בסקר, אולם ככל שעולה רמת ההשכלה פוחתת האמונה: כ-82% מבין בעלי השכלה ברמה עד תיכונית השיבו כי הם מאמינים באלוהים ו-70% מהאקדמאים השיבו כך.
16% מבעלי ההשכלה העד תיכונית השיבו כי אינם מאמינים באלוהים לעומת 27% מבין בעלי ההשכלה האקדמאית. גם למידת ההכנסה יש השפעה על האמונה: 85% מבין אלה המשתכרים מתחת לממוצע השיבו כי הם מאמינים באלוהים, לעומת 65% בלבד בקרב המשתכרים מעל לממוצע. 75% מבין המשתכרים בגובה הקרוב לממוצע השיבו כי הם מאמינים באלוהים.
ד"ר הלינגר מסביר: "היסטורית, אליטות כלכליות-תרבותיות, הן הגורם הפחות שמרני והיותר פתוח לערכים קוסמופוליטיים. למשל ה'מתייוונים' ערב מרד המכבים, באו משורות אלו, כשרוב האנשים הפשוטים, שהיו איכרים, היו דתיים. השכלה היא גורם הפותח את האדם מבחינה תרבותית. היא גם מאפיינת יותר אנשים משכבות סוציו-אקונומיות מובילות, ומציבה את האמונה הדתית כנחלת השכבות העממיות".
זיקה לערכי היהדות בחיי היומיום
על השאלה באיזו מידה ערכים יהודיים כמו 'ואהבת לרעך כמוך' או מצוות חשובות מנחים אותך בחיי היומיום, העידו כשלושה רבעים מהציבור היהודי בישראל (במידה רבה עד רבה מאוד) כי ערכים יהודיים מנחים אותם בהתנהלותם השוטפת. בקרב החרדים שיעור זה עומד על 94% ובקרב הדתיים על כ-90%.
"הרוב הגדול מוצא זהות בין ערכים יהודיים ובין ערכים ראויים", אומר פרופ' שטרן. "הערכים היהודיים גורמים לנו להרגיש בבית. יש אחוזים מסוימים שהניכור שלהם מהיהדות, נובע מהניכור מהמוסדות ומהרצון להיות אוניברסאליים".
"רבים אינם מזהים את ההלכה היהודית עם ההיבטים המוסריים והחברתיים, שהם כה מרכזיים ביהדות, ומזהים אותה בעיקר עם כשרות, הקפדה על אי נסיעה בשבת וכדומה", אומר ד"ר הלינגר. "הבורות והשטחיות היא התשובה לאמירה הזו. זו אותה בורות שגורמת לכולנו לומר את המשפט 'האנס הדתי' אבל לא את המשפט 'אוכל השרימפס הדתי', כשברור שמבחינת ההלכה, הראשון חמור לאין ערוך יותר מהשני. בהפגנות המחאה של השנה שעברה הונף שלט שבו נכתב: "אנחנו רוצים צדק ולא צדקה". מי שנשא את השלט הזה, יכול היה לשאת את השלט: 'אני חסר כל ידע בעולם היהדות'. הרי צדקה באה מ'צדק'. בספר בראשית נאמר כי אברהם אבינו, שמר את דרך ה' שזה "'לעשות צדקה ומשפט'".
יהדות-ישראלית וישראל-יהודית?
לפי המחקר, מחצית מהיהודים סבורים כי הישראליות ויהדות כרוכים זה בזה. השיעור הגבוה של מי שחושב כך נמצא בקרב דתיים ומסורתיים (כ-60% בכל קבוצה). בקרב קבוצת החרדים, נתון מרשים של 48% כורכים את הישראליות והיהדות, 18% הביעו עמדה "פושרת" (בינונית) ו-24% ציינו כי אין קשר בין השניים (במידה מועטה וכלל לא).
ד"ר הלינגר אינו מופתע מהחיוביות שמציג הציבור החרדי: "החרדים אינם ציונים, כלומר, הם לא רואים במדינה את ראשית הגאולה, כמו הציונות הדתית, והם לא רואים בהרצל ובביאליק את גיבורי התרבות שלהם. אבל, הם רוצים שמדינת ישראל תהיה חזקה. השואה מחד, והקמת מדינת ישראל מאידך, ובמיוחד הניצחונות במלחמות, יצרה תחושה ברורה של זהות ישראלית אצל חרדים".
לדברי פרופ' שטרן. "החרדים היום, מעורבים באופן רגשי ולא תועלתני עם המדינה. לא מתגייסים, זה נכון, אבל מזדהים עם התוצאות של הציונות, כלומר מדינת ישראל. פעם, גישה כזו לא הייתה עולה על הדעת. והיום השר אלי ישי שהוא חרדי, יושב בקבינט הביטחוני. הוא חלק מהישראליות לכל דבר ועניין".
"הדור הנוכחי חי לפי זרם הישראליות"
המחקר מעלה תהיות מורכבות לגבי מרקם החיים החילוני-דתי בישראל 2012. הכתב ופרשן חדשות 10 לענייני חרדים, אבישי בן-חיים, אומר בהקשר לממצאים כי, "בולטת העובדה שהזרם המרכזי בארץ היום הוא לא האורתודוקסי, לא הרפורמי, לא החרדי ולא הקונסרבטיבי. הזרם המרכזי הוא מוקד ההזדהות הישראלית-יהודית. כשהרב עובדיה יוסף מבקר בחו"ל ועומדים לברכו ילדים חרדים ומנופפים בדגלי ישראל - אני מבין שהישראליות היא הזרם המנצח".
בן-חיים מדבר על התייצבות של הדור הנוכחי במה שהוא מכנה "זרם הישראליות".
"אנשים נוהגים בהתאם למה שספגו בבית אבא, כך שהדור של ההורים, הוא שעשה את השבירה וברח החוצה. הכוונה היא שהדור הזה נוסע בשבת לא כאקט של מרד נגד הזהות היהודית או כבגידה בקהילה אלא כי זה מה שמקובל, לא אוכלים חזיר אבל גם לא שומרים כשרות באדיקות - כי זה מה שמקובל.
"מי שכן מוציא את עצמו מהכלל הוא מי שהשיב לשאלה בסקר שאינו מאמין באלוהים. הרוב יענו בחיוב גם אם הם לא מאמינים באלוהים, שוב, כי זה מה שמקובל. מי שהשיב אחרת הוא שיוצא נגד המסגרת".
222
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
