השופטת אלשיך דחתה את בקשת קמן להקפאת הליכים

8 שנים לאחר שרוני אלרואי פרש מקבוצת דלק של חותנו, יצחק תשובה, לטובת הקמת חברת השקעות משלו, קמן אחזקות , עומדת חברה זו על סף פירוק. זאת, לאחר שצברה בשנים האחרונות הפסדים כבדים שהובילו לגירעון של 225 מיליון שקל בהונה העצמי ולהערת "עסק חי".

דעה / שי שלו: יום הכיפור של אלרואי

סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת ורדה אלשיך, החליטה היום (ב') לדחות את בקשת הקפאת ההליכים שהגישה קמן, אך ציינה כי אין בהחלטה כדי למנוע משא-ומתן נוסף בין הצדדים. על מנת לסייע למשא-ומתן כזה, היא הותירה את הצו הזמני המונע נקיטת הליכים כנגד החברה למשך 7 ימים נוספים.

משמעות ההחלטה היא שכעת יש לאלרואי ימים ספורים לנסות ולהגיע להסכמות עם הנושים בחברות המטה של קמן, להם חייבת הקבוצה במצטבר כ-725 מיליון שקל, ולהציג מתווה להסדר שיהיה מקובל על כלל הנושים של חברת ההחזקות. אם לא יגיע למתווה מוסכם, יוכלו נושי החברה לממש את הבטוחות שבידיהם, מה שבפועל יביא לפירוק החברה מנכסיה (למרות שעדיין לא הוגשה בקשה רשמית לפירוקה).

אמש (א') הגישה קמן בקשה מעודכנת להקפאת הליכים, בה הציגה מתווה חדש להסדר חוב בחברה שבראש הפירמידה - קמן אחזקות. אלרואי הציע הסדר מחודש לבנקים, במסגרתו יזרים ממקורותיו האישיים 45 מיליון שקל, וביקש הקפאת הליכים לתקופה של 45 יום, במהלכם ינסה לגבש על בסיס ההזרמה הסדר בין כלל הנושים.

"הסדר לא ישנה לחברות שלמטה"

הבקשה הוגשה לאחר שחלק מהנושים כבר החלו לבצע ניסיונות דה-פקטו לגביית חובות החברה כלפיהם. בין היתר, בנק דיסקונט קיזז 7.5 מיליון שקל מחשבונה של קמן אחזקות כנגד חוב החברה כלפיו, ואילו בנק לאומי, אשר 80% ממניות חברת-הבת קמן מים משועבדות לו, החל בהליכים למימוש השיעבוד.

לבקשת הקפאת ההליכים התנגדו כמעט כל הנושים, ובעיקר הנושה המרכזי של הקבוצה, בנק דיסקונט, לו חייבות חברות הקבוצה כ-325 מיליון שקל, וכן מחזיקי האג"ח של קמן אחזקות. היחיד שלא התנגד היה בנק מזרחי-טפחות, שהינו נושה קטן יחסית.

עו"ד וינשטוק, שייצג את דיסקונט בטיעון היום, הסביר את התנגדות הבנק למתווה שהציע אלרואי, בכך ש"הסדר בחברה למעלה לא ישנה מאומה לגבי החברות למטה".

עוד לדבריו, גם תרומת הבעלים היא לא כפי שנטען. "בפועל לא ניתנים באמת 45 מיליון שקל נטו, אלא ברוטו, כאשר כל נושה מובטח אמור לתת לבעל השליטה את שווי הבטוחה שבידיו. אם מחסירים את שווי הנכסים האלה מהזרמת הבעלים, אנו מוצאים שיש מיליונים בודדים של תרומה מצדו".

וינשטוק העלה טענה נוספת, על כך שאחד התנאים להסדר הוא ויתור על תביעות כנגד בעל השליטה אלרואי. "אני תוהה האם כל ההסדר הזה לא נועד בעצם לאפשר לבעל השליטה לחמוק מתביעות עתידיות של נושים שונים, שבלעדי ההסדר יוכלו לתבוע אותו. מאחר שהוא מביא מיליונים בודדים, ייתכן שזה כדאי לו".

בנק לאומי, באמצעות עו"ד רייף, הסביר את התנגדותו בכך שבהצעה אין תוחלת. "כל רכושה של החברה משועבד בשיעבודים ספציפיים לבנקים השונים, ולכן אין בעצם שום תועלת, ואין משמעות להקפאה. הדרך הנכונה, אם וככל שניתן להגיע להסדר, היא במשא-ומתן ישיר בין בעל השליטה לבין כל אחד מהנושים".

גם מחזיקי האג"ח כאמור התנגדו להקפאה. עו"ד קליר המייצג את המחזיקים ציין כי "בעל השליטה התחייב בהסדר אחר לתרומה גדולה יותר, ועתה הוא לא מתחייב לדבר".

"אין 'קדושה' במבנה ההחזקות"

השופטת אלשיך התייחסה בהחלטתה לטענות שהעלו עורכי הדין וכתבה כי "לאחר ששמעתי את הצדדים, קשה לחלוק על הטיעון לפיו ספק גדול אם אותם 45 מיליון שקל בתנאים שהוצעו יכולים להיחשב כתרומת בעלים כלל ועיקר, ובוודאי שלא בסך המתקרב ל-45 מיליון שקל באמת ובתמים".

לדבריה, כדי שתינתן הקפאה לחברת ההחזקות, ראוי שיתקיים לפחות אחד משני הקריטריונים הבאים: "עילה מיוחדת המצדיקה את שימור פירמידת השליטה וההחזקה כפי שהיא, ולא אך ורק בשל נוחות בעל השליטה, או תועלת כספית עדיפה באורח מובהק שתצמח לנושים ממתן הקפאה לחברה שבוודאי לא תצמח מפירוק".

במקרה הנוכחי, כותבת אלשיך, "לא מצאתי 'קדושה' כלשהי במבנה ההחזקות של הקבוצה, ולא הוצג נימוק מהותי כלשהו שמחייב את שימורה. לכל היותר הובהר כי קיימות מספר חברות נכדות ריאליות, ולא הוכח כי דווקא המבנה בצורתו הנוכחית הוא תנאי בלעדי לפעילותן".

אלשיך ציינה כי הייתה יכולה להתגבר על התנגדותו של בנק דיסקונט לבקשה, בהיותו מצוי בסכסוך כספי עם החברה, אולם כמעט כל הנושים וגם הכנ"ר הצטרפו להתנגדות לבקשה.

כן לדברי השופטת, הכספים המצויים בקופת החברה וישמשו להקפאה הם למעשה כספי הנושים. "אי לכך ובנסיבות המקרה, אין מנוס מדחיית הבקשה על כל המשתמע מכך", חתמה אלשיך.

בהנחה שאלרואי לא יצליח להגיע להסכמות עם הבנקים בשבוע הקרוב, יפנו האחרונים לממש את הבטוחות שבידיהם, וינסו להחזיר חלק מההלוואות שהעמידו לקבוצה.

באשר למחזיקי האג"ח, להם אין בטוחות, ושיעור ההחזר שלהם יהיה אפסי, כפי שמשתקף בתשואת האג"ח שנסחרת ב-864%.