במסגרת טור זה סקרנו בעבר אפיק השקעה בקרנות גידור הנקרא "Managed Futures" (ניהול חוזים עתידיים). קרנות אלו סוחרות בחוזים עתידיים על מגוון רחב של נכסי בסיס: מניות, סחורות, מטבעות, שערי ריבית ואג"ח. מאחר שביכולתן לפתוח הן פוזיציות Long והן פוזיציות Short, באופן תיאורטי הקרנות מסוגלות לתפקד גם בתנאי שוק שליליים.
רוב הקרנות בתחום הן Systematic Trend Followers, כלומר קרנות המשתמשות באלגוריתמים למסחר אוטומטי, בהתבסס על זיהוי ועקיבה אחר מגמות מסחר. התוצאה היא תנודתיות גבוהה, בעיקר בתקופות של שינוי מגמה פתאומי וחריף. עם זאת, אם בעקבות שינוי מגמה נוצרת מגמה חדשה, הרי לאחר תקופת הסתגלות מסוימת קרנות אלו מסוגלות לחזור להרוויח. קרנות Futures השונות אמנם מבוססות על עקרונות דומים, אך נבדלות זו מזו במהירות התגובה ושיעור החשיפה לשווקים.
באופן כללי, התקופות הכי פחות טובות לקרנות Futures הן אלו של חוסר מגמה ברורה. בשנת 2008, בעיקר בשיא המשבר אשר התאפיין בפאניקה מוחלטת ולכן גם במגמות מסחר ברורות מאוד, מרבית הקרנות הללו קיימו את ההבטחה והניבו תשואות חיוביות דו-ספרתיות למשקיעים.
ב-2009 הסיפור היה שונה לחלוטין: מרבית אפיקי ההשקעה הניבו תשואות נאות מאוד למשקיעים. מאידך, רבות מקרנות ה-Managed Futures הניבו באותה השנה תשואה שלילית. 2009 הייתה רוויה בתהפוכות ובחוסר מגמות מסחר ברורות, בעיקר בתחום המטבעות והריביות - אפיקים אשר התאפיינו במעורבות ממשלתית גבוהה ברחבי העולם.
ב-2010 התמונה חזרה להיות חיובית, ואילו 2011 שוב הייתה שנה קשה. השנה, לפחות בינתיים, התוצאות ממשיכות לאכזב: נכון ל-20 בספטמבר, מדד HFRX Systematic Diversified CTA Index הניב תשואה שלילית של 4.18% ב-2012. מדד זה מייצג ממוצע ביצועים של קרנות בענף.
עדיף על אג"ח ארוכות של ארה"ב
הביצועים המאכזבים בשנים האחרונות הם תולדה של שינויים תכופים ב"תיאבון" המשקיעים לסיכון, הנובעים מרמת אי-הוודאות הגבוהה סביב המשברים הפיננסיים של השנים האחרונות, וסביב סיכויי ההצלחה של הניסיונות השונים לפתור אותם.
יש הטוענים כי מצב שוק זה ימשיך להתקיים עוד שנים ארוכות, וכל עוד ימשיך להתקיים, קרנות ה-Futures יתקשו לספק ביצועים נאותים. זה בהחלט ייתכן. אך גם תרחישים אחרים יכולים להתקיים: מפולות נוספות או לחילופין התאוששות כלכלית, עליית שיעורי ריבית וכדומה. בעבר, כאמור, קרנות Futures סיפקו מענה טוב בתקופות של משברים, ומכאן ההצדקה לשימוש בהן כחלק מהקצאת נכסים אסטרטגית.
אפיק נוסף, אשר סיפק מענה כזה, הוא אג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב. מדיניות הקצאת נכסים אסטרטגית צריכה לספק מענה למגוון רב של תרחישים ותנאי שוק. לכן, בהגדרה, בתקופה נתונה יהיו מרכיבים בתיק אשר "יעבדו" ויהיו כאלו ש"לא יעבדו".
אפשר להתווכח לגבי הסיכוי למשברים מערכתיים נוספים בשנים הקרובות, אך התעלמות מעצם האפשרות הזו, היא בלתי אחראית. לכן, הקצאת הנכסים האסטרטגית צריכה לתת לכך מענה. אג"ח של ממשלת ארה"ב יתנו מענה פחות טוב מאשר בעבר, כל עוד התשואות שלהן כה נמוכות (מאחר שפוטנציאל הרווח מצומצם), וכן חושפות את המשקיעים להפסדים בתרחישים אחרים.
לקרנות ה-Futures סיכוי טוב יותר, ולכן על אף התנאים הנוכחיים הבעייתיים, לא היינו ממהרים לוותר עליהן.
*** הכותבים הם שותף בחברת ISIS, המשמש אנליסט בכיר של מוצרים פיננסיים עבור קבוצת פיוניר אינטרנשיונל, ואנליסטית בקבוצת פיוניר. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.