נאום המלך

את השנה החדשה פותח בנימין נתניהו ברגל ימין. סקר חודש ספטמבר שעשה מכון המחקר של רפי סמית בעבור "גלובס" מעניק לליכוד 28 מנדטים, אבל עד הערב (ה'), בסקר הזה אפשר יהיה לעטוף דגים. אחרי שייתן את השואו שלו באו"ם ויישא את נאום המלך, נאום הביבי קינג, מספר המנדטים שלו עוד יעלה - והוא ישוב לישראל כמנצח.

באופן מסורתי, הנאום בעצרת הכללית של האו"ם מקנה לנתניהו 2-3 מנדטים נוספים. אין ספק שבהופעות הוא טוב. לדבר הוא יודע. הבעיה היא שבאופן לא פחות מסורתי, כעבור שבועיים בישראל הקסם פג, ואיתו נעלמים גם המנדטים.

אח, כמה שנתניהו אוהב לנאום באנגלית. לו רק היה יכול לנאום בארה"ב פעם בשבוע - או אפילו רק פעם בחודש - עד הבחירות בישראל, הוא היה שוקל להישאר שם. שם לא צריך לנהל מדינה, שם צריך רק לדבר. באמריקה יש יותר סרטים, באמריקה יש מוסיקה טובה, באמריקה יש טלוויזיה מצוינת, באמריקה אנשים יותר אדיבים, באמריקה אפילו הייאוש נעשה יותר נוח. באמריקה אין עזה, אין סיני, אין סוריה.

כשיעשה את דרכו בדרך חזרה, ודאי יתהה נתניהו בינו לבינו, 'אם כל כך טוב לי, למה אני צריך לחזור לשם כל פעם? אז מה אם אני ראש הממשלה שלהם?, אי אפשר להישאר בארה"ב עוד כמה ימים? אז מה אם בחרו אותי? זו לא סיבה לסבול', ומיד יחפש עוד איזה כנס יהודי שאפשר לנאום בו.

בנאומו באו"ם יציג נתניהו קו תקיף מול איראן. את החזרות לנאום עשה כבר בערב יום הכיפורים בבית הכנסת חובבי ציון בירושלים. לאחר שעברו בדיקות מקיפות וחיפוש דקדקני של מאבטחי שב"כ, כולל בדפים של סידורי התפילה, זכו מתפללי בית הכנסת בנאום נתניהו משלהם, שעיקרו היה בסוגיית איראן. "כל מי שניסה להשמיד את ישראל - הושמד", אמר ראש הממשלה. זה היה רק הפרומו. לנסיעה, אגב, הצטרף גם בנו של ראש הממשלה, יאיר (ראו מסגרת). מעניין מה תרומתו לנסיעה ולנאום.

איבוד שליטה

תמונת המנדטים מאז החודש שעבר כמעט ולא השתנתה. הכול בטווח טעות הדגימה. לנוכח מחירן המאמיר של העגבניות, מדובר בעונת מלפפונים, תרתי משמע. בדומה לליכוד, גם העבודה עומדת באותו המקום, פלוס-מינוס. נראה ששלי יחימוביץ' מיקסמה את המומנטום. אמנם 19 מנדטים הם הישג מפואר שאי אפשר לזלזל בו, אבל לפרוץ את התקרה הזו יהיה לה קשה, בעיקר לאחר איבוד העשתונות שלה באולפן שישי בערוץ 2 בסוף השבוע שעבר. הסקר עוד לא מגלם את הנזק שאולי גרמה לעצמה בעקבות הראיון, שבסיומו איבדה את קור הרוח - ועוד במגרש הביתי שלה.

"מופע האימים" הזה, כפי שכונה ברשתות החברתיות, בשידור חי, חשף פן אחר של יחימוביץ', פן שנראה בראשונה על המסך מאז נכנסה לחיים הפוליטיים. בפעם הראשונה היא נתפסה חסרת ביטחון והיסטרית. אי אפשר היה לחמוק מהדי הראיון הזה. מי שלא ראה אותו בטלוויזיה, נחשף אליו ברשתות החברתיות. הרשת געשה. הביקורות נשמעו גם מאנשי המפלגה שלה. גם מי שחשב שיו"ר העבודה אמרה דברים נכונים, ביקר את הדרך ואת ההתנהלות, שכללה התנפלות על עיתונאי, שבסך הכול הציג שאלה לגיטימית.

יחימוביץ' התרגלה עד עכשיו לתקשורת מלטפת, וראו זה פלא: בפעם הראשונה שנשאלה שאלות נוקבות, היא התפרצה ואיבדה שליטה. מצד שני, במשך השנה שיחימוביץ' עומדת בראשות מפלגה, זו המעידה הראשונה שלה. בפעם הראשונה מתפתח דיון על ההתנהלות שלה. גם זה הישג.

השמאל פתוח

יש כמה נעלמים שלא מופיעים בסקר הזה. כיצד יחליטו לנהוג ציפי לבני, אריה דרעי ואהוד אולמרט, וכמה מנדטים שווה כל אחד מהם. כשמדובר בציפור, באריה ובשועל (הפוליטי), עדיין רב הנסתר על הגלוי. התמודדות של כולם יחד ושל כל אחד לחוד יכולה לשנות את המפה ולזעזע אותה.

בגוש השמאל המשחק פתוח. הסבירות שאולמרט יספיק לחזור לזירה הפוליטית עד הבחירות נמוכה; השאלה היא אם לבני מקימה רשימה או שהיא חוברת ללפיד, ואם דרעי מתמודד ברשימה נפרדת מש"ס. שני אלה יכולים להיות שוברי שיוון, להעביר מנדטים מפה לשם ולשנות הכול.

בשבועות האחרונים עומל חיים רמון קשה כדי לבנות קואליציה רחבה, שהמכנה המשותף שלה הוא רק-לא-ביבי. אנטי- ביבי. מכנה משותף רחב מאוד, ששותפים לו הרבה חברי כנסת, גם אם הם לא אומרים את זה בקול. אף אחד עדיין לא יודע מה רמון מבשל. בחלומותיו רואה רמון נבחרת חלומות מפוארת, אבל זה גם יכול להיגמר בציפי ושבעת הגמדים. אם להאמין לשמועות, הקואליציה הזו אמורה לכלול את לבני, אולמרט, לפיד, דרעי וגם את אביגדור ליברמן. יש שני אנשים שכרגע לא נכללים בקואליציה הזו - יחימוביץ' ואהוד ברק. אבל מי יודע, יש עוד זמן.

רמון במרוץ נגד הזמן. נראה שהוא היחיד שלא מתמרמר שנתניהו עדיין לא החליט: גזירות או בחירות. זה נותן לו זמן להמשיך לגבש קואליציה, ולאולמרט לסיים את ההליכים המשפטיים ולקבל החלטות.

על פי מספר המנדטים של ש"ס (10), נראה שלאלי ישי אין שום אינטרס לפזר את הכנסת. דווקא לליברמן (16) ולליכוד, שמנסים להגיע להסכמות לאישור התקציב, לא צריכה להיות בעיה להקדים את הבחירות, ומי שעושה קולות שלא יתמוך בגזירות - דווקא לו אין עניין כרגע בבחירות.

 אם הבחירות היו מתקיימות היום