הכרזתו של הבנק המרכזי האמריקניעל הרחבה כמותית שלישית, בזמן שמדדי הלחץ בשווקים נמוכים באופן יחסי, הגיעה בניגוד גמור למצב ששרר בעת ההכרזות על צמד ההרחבות הכמותיות הקודמות שבוצעו על-ידי הבנק. זמנים שבהם מדדי הלחץ בשווקים היו גבוהים במיוחד, הפכו באופן רשמי את כלי ההרחבה הכמותית מכלי לשעת חירום לכלי מוניטרי מן המניין.
אנו בעיצומו של צונאמי הדפסות מטבע על-ידי הבנקים המרכזיים בארה"ב, באירופה, ביפן ובבריטניה. המשמעות הברורה היא שהדפסות מטבע אלו שוחקות את הערך הריאלי של כל אמצעי התשלום. בפועל מדובר בהמלצת קנייה הנכתבת באותיות קידוש לבנה לרכישת זהב - שאותו עדיין לא מצאו שיטה להדפיס במרתפי הבנקים המרכזיים.
הריבית האפסית בארה"ב, שצפויה להיוותר ברמתה הנוכחית לפחות עד אמצע 2015, מגדילה את האטרקטיביות היחסית של הזהב לעומת החזקה בדולר האמריקני. לכן, טבעי מאוד שבנקים מרכזיים בעולם, שמתיימרים לפעול בצורה רציונלית, יבחרו לרכוש זהב.
בנקים מרכזיים ברחבי העולם מצויים משני צדדיו של המגרש הפיננסי: מעבר להיותם בצד המנפיק את המטבע המקומי, הם גם מנהלים תיקי רזרבות מט"ח. היחלשות המטבעות המרכזיים פוגעת בביצועי תיק הרזרבות הזה.
במקביל, גם מצבו של המטבע האירופי לא מזהיר: האיום המרחף מעל ראשו הווירטואלי של גוש האירו מכרסם קשות באטרקטיביות של האירו כמטבע רזרבות אלטרנטיבי לדולר האמריקני.
כך לדוגמה, מעצמות כלכליות בעלות מסורת מחזיקות זה שנים חלק מרכזי מרזרבות המט"ח שלהן בזהב. ארה"ב מחזיקה 75.4% מתיק הרזרבות שלה בזהב, גרמניה מחזיקה 72.3% מתיק הרזרבות שלה ואפילו איטליה ופורטוגל החבוטות מחזיקות 71.2% ו-90% מיתרות הרזרבות שלהן בזהב.
מדינות רבות אחרות, אשר להן שיעור היסטורי נמוך יחסית של החזקה בזהב מתוך כלל תיק הרזרבות, מצויות בשנים האחרונות בתהליך מתמשך של הגדלת רכיב הזהב בתיק זה. הצפת העולם בניירות בצבעים שונים, שעליהם מוטבעים דולרים, אירו, פאונדים, ינים ועוד, מעודדת בנקים מרכזיים רבים לתור אחר פתרונות חלופיים לגיוון תיק רזרבות המט"ח. כך קורה שבנקים מרכזיים רבים חוזרים ליסודות - תרתי משמע.
פישר מחוץ לתמונה
תיק יתרות המט"ח של מדינת ישראל הוגדל בשיעורים חריגים החל מתום 2007, עת שבה עמד היקפו על 28.5 מיליארד דולר, עד לרמה של 75.5 מיליארדי דולרים בסוף חודש יולי האחרון.
באווירה גלובלית זו של הגדלת רכיב הזהב בתיקי הרזרבות של מדינות רבות ומרכזיות ברחבי העולם, מפתיע לראות כי הבנק המרכזי של ישראל, המעורה היטב בתהליכים הגלובליים, אינו מצוי ברשימת המדינות המחזיקות שיעור משמעותי של זהב בתיק רזרבות המט"ח.
מפתיע עוד יותר לראות שבנק ישראל מבסס את תיק יתרות המט"ח של כולנו על המטבעות המוחלשים באופן יזום על-ידי הבנקים המרכזיים, המדפיסים אותם, ועל כושר ההחזר הנחלש של ארה"ב ואירופה.
בהינתן עולם הריביות האפסי בארה"ב ובאירופה, קיבל בנק ישראל לפני כמה חודשים החלטה חריגה יחסית - להגדיל סיכון מסוים בתיק ההשקעות ולהתחיל לרכוש מניות במטרה להגדיל את תוחלת התשואה של תיק זה.
אנו באיילון סבורים, שבהתחשב במגמות הכלכליות הגלובליות, ראוי שגם בבנק המרכזי המקומי יבחנו בכובד ראש חשיפה מוגדלת לזהב, בדומה למהלך המתבצע בעת הזאת על-ידי בנקים מרכזיים בולטים אחרים ברחבי העולם.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.