ההערכות בוושינגטון הן שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ירד מהעץ הגבוה של איומים על נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בנאומו במליאת עצרת או"ם, אתמול (ה'). לפי הערכות אלה, הנאום מצביע על שינוי הטון של נתניהו כלפי עמדת אובמה בסוגיית איראן, ושינוי זה נובע מהכרתו של ראש הממשלה במציאות החדשה בזירה הפוליטית בארה"ב: סיכוייו של אובמה לזכות בבחירות לנשיאות ב-6 בנובמבר גדלו משמעותית בשבועיים שחלפו.
ועם זאת, ההתרככות של נתניהו לא הובילה לשינוי בעמדת ממשל אובמה. דובר המועצה לביטחון לאומי, טומי ויאטור, הסתפק אמש בתגובה גנרית על נאום רה"מ. הוא אמר, כי אובמה ונתניהו חולקים אותה מטרה: בלימת מאמצי איראן להשיג נשק גרעיני וכי ארה"ב תוסיף לקיים התייעצויות ושת"פ הדוק עם ישראל לקידום מטרה זו. אך הוא נמנע במפורש מלהתייחס לקווים אדומים. דברים דומים השמיע פקיד בכיר בסטייט דיפרטמנט בעקבות פגישה בין נתניהו לשרת-החוץ, הילארי קלינטון, אמש. היום (ו') מתוכנן נתניהו לשוחח טלפונית עם אובמה על בעיית איראן.
בשיחות פרטיות, שצוטטו בסוכנות רויטרס, הבהירו פקידי ממשל שהבית הלבן מוסיף להתנגד להצבת קווים אדומים לפני טהראן. הם ציינו, שאובמה היה בטיסה בעת נאומו של נתניהו ולכן לא עלה בידו לראות את הנאום בשידור ישיר. מכל מקום, מה שמתואר כהתרככות של נתניהו כלפי ממשל אובמה מודגש בפרשנויות רבות בארה"ב.
"ייתכן שהטון המרוכך של נתניהו... משקף את האופן שבו קוראת ישראל את הסקרים העדכניים במירוץ לנשיאות; הסקרים מראים שהייתרון של נתניהו (על מיט רומני, המועמד הרפובליקני) גדל במידה מסוימת מאז אמצע ספטמבר, כאשר נתניהו הכריז, בהתבטאות קשה, שלארה"ב אין 'זכות מוסרית' למנוע מישראל לנקוט פעולה חד-צדדית נגד איראן", כותב היום (ו') "ניו יורק טיימס".
ורוברט רייט, עורך בכיר ב"דה אטלנטיק" כותב באתר של המגזין: "... את נאומו של נתניהו צריך לראות כהצלחה גדולה של אובמה. לפני כמה שבועות, איים נתניהו, בעקיפין, להפציץ את איראן כל רגע וניסה להניע את וושינגטון להכריז על מדיניות ניצית יותר כלפי טהראן. עכשיו נסוג נתניהו מהאיום הזה, בלי שאובמה נאלץ לשנות את מדיניותו (כדי להסיר את האיום של התקפה ישראלית)".
"יתר על כן, אם אובמה ישוב וייבחר, יעמדו לרשותו לפחות כמה חודשים כדי להקנות תנופה למו"מ עם איראן בלי שהוא יצטרך לחשוש שנתניהו יתחיל להתנהג בהיסטריות", כותב רייט. "אמת, עם נתניהו לעולם אי אפשר לדעת, אבל עכשיו, כיש תמונה של אותו קו אדום, רה"מ מבין שאם הוא שוב יתחיל לרדת מהפסים, בשעה שאיראן עדיין רחוקה מהקו הזה, תאבד לו כל האמינות שעדיין נותרה לו".
"נראה שמדיניותו של נתניהו כלפי איראן נעשתה ידידותית יותר כלפי אובמה", אמר מאיר ג'אוונדאנפאר, מומחה לענייני איראן במרכז הבינתחומי בהרצליה, ל"ניו יורק טיימס". "הדבר המרשים ביותר הוא, שרה"מ שרטט קו אדום בלי להכריז על מחויבות לקו הזה. הוא עשה זאת באופן שמפחית את הלחץ מעל אובמה, דבר שבא לידי ביטוי בעובדה שנתניהו דחה את ציר הזמן לשנה הבאה".
פטריק קלוסון, אנליסט לענייני איראן במכון וושינגטון למדיניות מזרח-תיכונית,אמר אמש, כי נוסף להבנה שגדלים סיכוייו של אובמה לזכות בבחירות, "מבינים הישראלים שהמשך המאבק בינם לבין ארה"ב רק יעזור לאיראנים". ודייווייד מקובסקי, אנליסט לענייני ישראל באותו מכון, אמר שבנאומו באו"ם הוציא נתניהו את אובמה ממשוואת איראן. "רה"מ שם את הדגש היכן שהוא צריך להיות: התכנית (הגרעינית) של איראן ולא הנשיא אובמה... הוא הצליח לחדד את ההתמקדות בקו האדום בלי לחדד את ההתמקדות בארה"ב". שני האנליסטים צוטטו בבלוג Back Channels של לורה רוזן במגזין המקוון "אל מוניטור".
מקובסקי ציין, שבנאום אמר נתניהו, בפעם הראשונה, שישראל וארה"ב מקיימות מגעים לצמצום הפערים ביניהן בסוגיית איראן. "זו התבטאות מדוייקת", ציין האנליסט.
מיט רומני פרסם אמש את התגובה הבאה לנאומו של רה"מ: "אני, כמו שאר אזרחי ארה"ב, מריע לאומץ הלב של העם בישראל וניצב לצידו בזמנים מסוכנים אלה. מזימות המשטר באיראן הן איום על אמריקה, ישראל וידידותינו ובעלות בריתנו ברחבי תבל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.