חלומות מסחריים

1. הסרט השני בטרילוגיית המדע בדיוני/אימה טכנולוגית Black Mirror, שהיא בלי ספק ההפקה הטלוויזיונית הכי מדוברת בשנה האחרונה, בונה דיסטופיה שעדיין רחוקה מאיתנו לכאורה. בעולם של הסרט, שנקרא 15 Million Merits, אנשים מעבירים את עיקר זמנם או בתא שכל הקירות שלו הם מסכי טלוויזיה שפועלים כל הזמן, או ברכיבה על אופני כושר - בזמן שהם צופים בדיוק באותם תכנים במסכי טלוויזיה אחרים.

הדרך היחידה להשתיק את המסכים לכמה שניות היא להשתמש בנקודות זכות, שנצברות באמצעות הרכיבה. זו גם הדרך היחידה להימלט מהחיים האלה; אלה שצברו מספיק נקודות זכות ברכיבה יכולים להמיר אותן באודישן בתכנית ריאליטי בסגנון "אמריקן איידול", שבתקווה יעביר אותם לצד של הכוכבים, הצד השני של המראה השחורה. ויש גם מעמד שלישי בדיסטופיה הזאת: אנשים שלא מצליחים לצבור נקודות זכות מסומנים (לא במקרה) במדים צהובים, מודחים לעבודות ניקיון, מושפלים בתכניות על המסכים ובחיים המעטים שנשארו מחוץ למסכים. הם האנשים שמתקשים ברכיבה על אופני כושר. האנשים השמנים.

2. השמנה כתוצאה מאי פעילות גופנית - והצרות הבריאותיות שבדרך כלל מלוות אותה - היא אחד הנושאים המרכזיים במסמך שפרסם לפני כמה ימים Designed to Move, מעין ארגון גג שאמור לתאם מאמצים להילחם במגיפה היחסית חדשה שמאיימת על המין האנושי. וכדי שלא יהיה ספק שאי פעילות גופנית היא מגיפה קטלנית, מחברי המסמך אודותיו נכתב כאן ב"גלובספורט" (שנסמך, בין היתר, על כמה מחקרים שונים), דאגו למלא אותו במספרים ממש מלחיצים: ירידה של 75% בפעילות גופנית של ילדים אמריקנים בגילאים 9-15 בין 1965 ל-2009; צניחה של 44.9% בפעילות הגופנית בסין תוך 18 שנה (1991-2009); והכותרת הגדולה - הילדים של היום, בגלל אי פעילות גופנית, יחיו חמש שנים פחות מההורים שלהם.

חוץ מהמספרים המפחידים, המסמך של Designed to Move לא רק לא מחדש שום דבר, אלא בעיקר מעורר תחושה לא נוחה. התחושה הלא נוחה מתחילה כשמגלים שנייקי חתומה על המסמך לצד הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט והמועצה הבינלאומית למדעי הספורט וחינוך גופני (עשרות ארגונים נוספים, בעיקר רפואיים ואקדמיים אבל גם כמה מסחריים, גם מסייעים במימון ומקבלים קרדיט), והיא מתחזקת כשמגלים שנייקי היא למעשה הארגון שיזם את הקמת Designed to Move.

למה זה צריך להפריע שנייקי היא, דה פקטו, ארגון הגג של ארגון הגג שהוקם כדי להילחם במגיפה שמסכנת את הדורות הבאים? קודם כל כי לנייקי, כיצרנית נעליים ובגדים שנועדו לפעילות גופנית, יש אינטרס כלכלי ברור לעמוד בראש התארגנות גלובלית (על המסמך חתומים גופים ממדינות בכל היבשות) שהמטרה שלה היא לעודד ילדים לעשות יותר ספורט. אבל הסיבה העיקרית שהנוכחות הדומיננטית של נייקי במיזם הזה מפריעה, היא שהלוגו של נייקי הוא אחד הסמלים שהכי מזוהים עם עידן שלטון התאגידים.

כי הנה העניין: זה הרי שלטון התאגידים, שהוא תוצאה בלתי נמנעת של הניצחון הטוטאלי (כלומר בכל שדרות החיים) של הקפיטליזם, שאחראי יותר מהכל להידרדרות בפעילות הגופנית. במסמך של Designed to Move מוזכרת כל הזמן המילה "טכנולוגיה" כהסבר לכך שאנשים עושים פחות ופחות ספורט. אבל מי שהשתמש וממשיך להשתמש בטכנולוגיה כדי לבנות את המציאות שבה אנחנו חיים, מציאות שבה אנשים לא הולכים ברגל יותר, מבלים את רוב השעות הערות שלהם בבהייה מטמטמת ומסממת מול מסך כזה או אחר, התודעה שלהם נופלת קורבן לאינספור מניפולציות כדי לשכנע אותם לקנות עוד ועוד ועוד דברים שהם לא צריכים, כולל כמויות אבסורדיות של אוכל רחוק מבריא, נו, המציאות שכולנו מכירים - הם בסופו של דבר בעיקר התאגידים.

יש משפט במסמך שמדגים את האבסורד בחשיבה הקפיטליסטית: "העדויות מצביעות שזה (משבר אי הפעילות הגופנית) תוצר לוואי לא מכוון של חדשנות וקידמה כלכלית". איך אפשר לכנות משהו "קידמה" אם הוא מזיק לבריאות של אנשים, אני לא יודע. מתברר שקרל מרקס צדק שהקפיטליזם משמיד את עצמו, רק שממש במובן המילולי.

3. אבל לפחות עכשיו ההון, אם נאמין לו לרגע, החליט להפסיק להזיק ולהתחיל לשכנע אותנו, בני האדם, לממש את ייעודנו הטבעי, כי הרי כולנו, כמו שמסביר השם של הארגון החדש, תוכננו כדי לנוע. שזה קצת מפחיד כשחושבים על Black Mirror.