קרן הייצוב של גוש האירו - יותר פוטנציאל שלילי מחיובי?

אורי גרינפלד מפסגות: "בקשת סיוע של ספרד ואיטליה תוביל לעלויות אדירות למשלם המיסים הגרמני, לאי שקט חברתי ופוליטי במדינות החזקות של אירופה וכנראה גם להורדת דירוג לגרמניה"

קרן הייצוב הקבועה של גוש האירו (ESM) הושקה אתמול (ב') בפגישת הפסגה של שרי גוש האירו, כאשר תפקידה להחליף את קרן הסיוע הזמנית (EFSF) שתוקפה פג ביולי 2013. עם זאת, ישנה בעיתיות גדולה באשר לתפקודה.

הקרן, בהיקף 500 מיליארד אירו, אמורה לסייע למדינות כמו ספרד ואיטליה ולאחר שאלו יפנו באופן רשמי לבקשת סיוע ויעמדו בתנאים מסוימים - יזכו לרכישות אג"ח שלהן ע"י הקרן. ה-ESM תחליף את קרן ה-EFSF הזמנית שבזבזה 192 מתוך 400 מיליארד הדולרים כדי להעניק סיוע לאירלנד, פורטוגל ויוון. 2 הקרנות יפעלו במקביל עד שה-EFSF תגווע באמצע שנת 2013. קרן ה-ESM נשלטת ע"י שרי האוצר של גוש האירו והיא יכולה להלוות כספים ישירות לממשלות, להתערב בשוקי האג"ח ולבצע רכישות של אגרות חוב ממשלתיות, להקצות קווי אשראי ולהעניק הלוואות לבנקים.

בקשת סיוע של ספרד ואיטליה - עלויות אדירות למשלם המסים הגרמני

אך למרות ההערות הרבה והציפייה להקמת הקרן, לא ברורה מידת יעילותה ויש לה מספר בעיות עיקריות. אורי גרינפלד מפסגות מציין כי "הכסף בקרן מגיע מממשלות הגוש (כלומר ממשלמי המיסים), לפי גודלן היחסי. מדינה שמבקשת סיוע לא צריכה להעביר כסף. איטליה וספרד מהוות כ-30% מקרן. גרמניה וצרפת כמחצית.

"מסקנה: אם ספרד ואיטליה צריכות סיוע נטל הקרן כולו כמעט נופל על גרמניה וצרפת. משמעות הדבר במספרים: כיום גרמניה וצרפת מחויבת ל-190 ו-143 מיליארד אירו בהתאמה. ללא ספרד ואיטליה הסכומים גדלים ל-270 ו-203 מיליארד אירו. במילים אחרות, בקשת סיוע של ספרד ואיטליה (כנראה גם בקשה של ספרד לבדה) תוביל לעלויות אדירות למשלם המיסים הגרמני, לאי שקט חברתי ופוליטי במדינות החזקות של אירופה וכנראה גם להורדת דירוג לגרמניה.

"גם בתרחיש האופטימי ביותר, קרן הסיוע לא מספיק גדולה כדי לתמוך בספרד ואיטליה. אם ניקח בחשבון שבנוסף לכספי ה-ESM, הכסף שנותר ב-EFSF ימשיך לשמש לסיוע וה-IMF תזרים כ-400 מיליארד אירו, עדיין מדובר על כטריליון אירו בלבד. צרכי המיחזור של איטליה וספרד לבדן בשנתיים הבאות גבוהים מכך".