דן פרופר מעלה מחירים. אדון פסטה, מר במבה, ניפץ את התקווה שהוא, יו"ר אסם, בן המשפחה המייסדת, אצולת ממון, איש ומפעל בני 70, נכבד ומוערך, ש"הרגישות לצרכן" שגורה בפיו - יספוג את עליות חומרי הגלם ויעצור במו ידיו, על חשבון רווחיו, את הסחף.
זה לא קרה. מחאת המזון הצרכנית, שכמו דילגה על אריסטוקרטיית הכסף הוותיק, לא הגיעה לביתו, אבל מאיימת להתקרב; אלפים כבר הצטרפו לתנועת הצרכנים בפייסבוק "לא קונים! סלטי צבר, סלטי אחלה (מבית אסם ושטראוס בהתאמה). כן קונים סלטי מיקי, סלטי שמיר, סלטי יד המלך", שהעבירה את החגים בתכנון תגובה הולמת לעליות המחירים.
- איך קרה שאתה נחלצת מהזעם החברתי? לא היו הפגנות מול ביתך, אבל התנפלו על זהבית כהן ותנובה, קצת על עפרה שטראוס.
"לא רוצה לעשות השוואה לאחרים, לא רוצה כרגע לדבר על זהבית או עפרה. אני יכול לומר חד-משמעית: אסם תמיד, תמיד, ראתה את גברת כהן מחדרה כצרכנית שלנו. תמיד אמרתי שעליי להבין את הגברת כהן מחדרה יותר טוב מאשר אני מבין את עצמי. אנחנו מכירים את הגברת כהן לעתים יותר טוב ממה שהיא מכירה את עצמה.
"אנחנו מכירים את הצרכן שלנו לא רק כ'שופר', קונה, אלא גם בצורה מעמיקה יותר: מה הוא חושב? לאן הוא הולך? מה הוא עושה? אנחנו מבינים את הקושי שלו. ואני רוצה לומר בצורה חד-משמעית: לבי עם המחאה".
- ואתה מעלה מחירים.
"לא אברח מהשאלה, אני לא פוליטיקאי. אני מאוד רוצה לענות על השאלה הזו, כי חשוב לי מאוד שהציבור יבין מה קורה אצלי, השקיפות היא המגן שלי".
- איך קורה שאצלנו מחירי מזון רק עולים ואף פעם לא יורדים?
"הם גם יורדים. במחאה הורדנו מחירים של 35 מוצרי בסיס. ב-2009 ירדו מחירי הקמח, ואנחנו הורדנו ב-14% את מחיר הפסטה".
- כמה פעמים בחיים הורדת מחירים?
"הורדנו די הרבה פעמים. אני חושב שאסור לי להיות, מה שאתם והציבור קורא, 'חזירים', אני צריך להרוויח רווח הוגן. אסם דיברה עם תנועות המחאה, גזי קפלן ז"ל, המנכ"ל הקודם, ואני שוחחנו עם תנועות המחאה, ישבנו עם אנשיהם, עזרנו להם להבין אותנו, והם עזרו לנו להבין אותם.
"לכן אני אומר: לפני שמדברים על המחירים שלנו, נדבר על המחאה בכלל. שכחנו שהיא התחילה ממחירי הדיור. צודקים כל אלה שנושאים על גבם את כל הנטל של המדינה הזאת, ואומרים: אנחנו לא יכולים להגיע לדיור. עד היום לא פתרו להם את הבעיה, ואף אחד לא מדבר על דיור היום, למה?"
- מדברים על הדיור.
"המחאה היום לא קיימת. חבל שהיא לא קיימת ולא סתם היא לא קיימת. השר בני בגין אמר כשראה את ההפגנות אמר 'אלה השמאלנים הקיצוניים'. בעצם על-ידי האמירה החכמה הזאת בגין נטרל את הפוליטיקאים מהמחאה, ואת המחאה מהפוליטיקאים. הוא קבר את המחאה, שכן בארץ דמוקרטית מחאה לא יכולה להצליח בלי שתתבטא בצד הפוליטי. המחאה כבר איננה".
- קיימת, ושינתה פניה. במקום הפגנות, קמו ארגוני צרכנים המייצגים ציבור זועם, שציפה דווקא ממך להיות האיש שעוצר את ההאצה. אבל, אתה מאשים את הממשלה.
"אני שמח על השאלה, תתפלאי אבל אני שמח. אף אחד לא אמר לממשלה: למה העלית לנו את מחיר המים? למה העלית את החשמל? למה הנמלים אצלנו יותר יקרים? למה הארנונות עלו? למה העליתם את המע"מ באחוז? איש לא אמר את זה".
- אמרו ואומרים.
"צריך לשים לב למה שקרה: הממשלה עשתה פעולה בלתי רגילה בצד ההסברתי שלה, ודחפה את כל הלחץ של הציבור לכיוון העסקים הפרטיים. אז למה בכל זאת יוקר המחיה? אתן כמה סיבות טובות. קודם כול, גם אני, התעשייה הפרטית, משלם מים. גם אני מסבסד את המים לחקלאות דרך מחיר המים שלי, גם אני משלם על הדבר החדש שנקרא 'מיחזור אריזות', שזה נורא יפה, אקולוגי וישמור על מדינה יפה, אבל מישהו משלם על זה.
"אני משלם על אנרגיה יותר יקרה, ואם יאמרו לי: זה לא אנחנו, זה צינור הגז המצרי שפוצץ, אומר להם: אני צריך להתחרות בגז הטבעי בים הצפוני שמגיע באופן סדיר למפעלים בחו"ל שמתחרים בי, אני צריך להתחרות במפלי מים שיוצרים חשמל זול בארצות שמתחרות בי. אני צריך גם לשלם כאן הרבה וגם להתחרות. את משלמת 17% מע"מ על מזון, בזמן שיש ארצות שעל מזון אין בכלל מע"מ, ויש ארצות שהמע"מ הוא קטן בהרבה".
- אתן, חברות המזון, כיוונתן מלכתחילה את המלחמה והתירוצים שלכם על המע"מ. אמרתם, שהממשלה תוריד מע"מ על מזון.
"אין מה לעשות, כשמשווים מחירי מוצרי מזון עם חו"ל, חייבים להביא בחשבון את המע"מ. העיתונאים בדרך-כלל עושים לעצמם חיים קלים, לוקחים את המחיר הרשום על המדף, ומשווים. אבל צריך לנטרל את המע"מ, כי אני לא אחראי לזה שיש בארץ מע"מ של 17% על מזון. זה המון, המון".
- בוכים על המע"מ ושוכחים שסידרו לכם מכסי מגן כבדים ליבוא מתחרה בנוסף לקשיי יבוא ממלכתיים אחרים.
"את רוצה לשאול אותי אם אני רוצה להוריד את מכסי המגן? ובכן, כן, אני בעד. אני בעד זה שיורידו את כל המכסים על חומרי הגלם ועל המוצרים המוגמרים. אני חותם על זה בשתי ידיים".
- אפס הגנות?
"כן".
- איך זה קשור לעליות המחירים הנוכחיות באסם?
"אני קונה הזיתים הגדול בארץ, למפעל בית השיטה. המחיר שאנחנו משלמים עבור ק"ג של הזית, שאני כרגע לא קובע אם זה מחיר מופקע או לא מופקע, נקבע על-ידי מה שנקרא 'שולחן הזית', שזה מועצת הזיתים, מועצת מגדלים... כל המועצות החקלאיות הן קרטלים מאושרים - שזה שוב חוסר איזון בכלכלה. מצד אחד ממני דורשים להתחרות, ואני מתחרה. הזיתים שלי מתחרים בזיתים של אחרים. אני נמצא בלחץ של תנועות מחאה, דורשים ממני להוריד את המחיר, אבל מצד שני האינטרסנטים, אצלי בארץ, במקרה זה מגדלי הזיתים, במקרה אחר יצרני החלב, מעלים את המחיר".
- קונה הזיתים הכי גדול בארץ לא יכול להגיד: חבר'ה, המחירים שלכם גבוהים, לא קונה מכם, קונה מקפריסין?
"בוודאי שלא יכול. כי לא נותנים לי אישור לייבא. משרד החקלאים לא מאשר לי לייבא, ואני חייב לקנות במחיר הגבוה שמועצת הזיתים קובעת. ואחר-כך את באה ואומרת שהמחיר שלי גבוה מדי".
- גם רשתות השיווק אשמות במצב?
"זה לא הרשתות, לדעתי. ברשתות יש תחרות אדירה. את זה אני יכול לומר מניסיון. הם חותכים אחד לשני את הצוואר. הכסף הגדול בחקלאות בא מהמתווכים שבדרך. אין להם פנים. לא יודעים מי הם. אין מע"מ במערכת הזאת, ולכן גם המדינה לא יודעת מי הם ולא יכולה לשים עליהם אצבע.
"כשאני אמרתי שימו מע"מ אפילו של 1% או 2% על החקלאות, זה היה כדי שיתחילו לרשום. שנתחיל לדעת. מהר מאוד ימצאו את ההון השחור גם שם. הון שחור בקנה-מידה אדיר. אבל איש לא עושה את זה, כי זאת עבודה קשה. למה להיכנס לוויכוח עם משרד החקלאים בעניין הזה. הם הרי תמיד חלק מהקואליציה".
- אם אתה במעמדך היית אומר: חברים, הכול עלה אבל אני לא מעלה מחירים, אני שוחק את הרווח שלי, אולי כל המשק לא היה מעלה מחירים.
"ואז היה קורה דבר קשה ביותר: המתחרים הקטנים שלי היו מתים מיד, כי הם לא יכולים לספוג עליות כאלה. זה לא שאני אלטרואיסט כזה, אבל אני יודע שחיסול הקטנים זה רע, רע למשק, רע לצרכנים, רע למסחר.
"מעבר לזה אני כבר עשיתי בדיוק מה שאמרתם: אסם כבר ספגה את העליות. ב-4 שנים העלינו את המחיר פעם אחת ב-3.6%, בינואר 2011. לפני זה העלינו רק לפני 4 שנים. ובאותה תקופה, במחאה, הורדנו את מחיר 35 המוצרים הבסיסיים, כולל קטשופ, פסטה וכו', ב-7%-10%".
- והרווחיות שלכם לא נפגעה.
"כי אצלנו יש התייעלות. כל הזמן. ההתייעלות הזו עובדת לטובת הצרכן. אני אומר חד-משמעית: אילו הייתי מחשיב ב-4 השנים האחרונות את ההתייקרויות האמיתיות שחלות עליי, החל ממע"מ, חשמל, מים, חומר גלם - לא הייתי מגיע לעליית המחיר הנוכחית, אלא להרבה הרבה יותר. חד-משמעית: העלינו את המחיר רק במידה הקטנה ביותר האפשרית".
- שנגיד תודה?
"לא רוצה תודה. רק רוצה שתבינו. שהציבור יבין. מה שאני רוצה לומר זו האמת לאמיתה. אני בכלל לא מתקרב להגיע לכיסוי עליות המחירים שהיו עליי. ההתייעלות המתמשכת של אסם היא הגורמת לזה שהרווח שלה גדל, ומכסה את התייקרויות חומרי הגלם. אילו הייתי נוהג אחרת, לוקח נטו את ההתייקרויות שחלו עליי, הייתי צריך להעלות את המחיר בהרבה יותר, ואני לא עושה את זה".
"צריך לתבוע הנהלות ודירקטורים שהימרו בכספי הציבור"
"צריך לתבוע הנהלות ודירקטורים של חברות בתביעה ייצוגית רבת-היקף אם הימרו בכספי הציבור, כפי שלא היו מהמרים לעולם בכספם-הם ואשר אינם מחזירים את חובם, כולו או חלקו, ואינם עושים מאמץ ראוי לקחת מכספם ולכסות על החסר". כך אומר דן פרופר על התנהלות הטייקונים.
- "אנשי עסקים", כמוך, אומרים: זו חברה בע"מ, החלטות התקבלו כחוק, קורה שאי-אפשר להחזיר.
"נעלבתי. מה זה 'אנשי עסקים כמוך'? איש עסקים כמוני זה אחד שבמשך 40 שנה יצא בבוקר בשעה 7:00 מהבית וחזר הביתה ב-21:00, ויסלחו לי הילדים שלי אם לא ראיתי אותם, ובחיים לא הייתי ממונף! נכון, אולי הפסדתי הזדמנויות, אז מה? אני רואה את כל בעלי סלוני התספורות שקמו לנו היום, ואני לא מבין איך אפשר. הם קונים וקונים וכל הזמן מתמנפים, ואין להם להחזיר.
"מי שעושה תספורת - דינו אחד: שאף פעם לא ילוו לו יותר כסף. לא חשוב איפה. אף פעם! אילו את ואני היינו לווים ממישהו כסף באופן פרטי וההוא לא היה מחזיר, האם היינו נותנים לו שוב? לא! אז אני לא מבין למה השוק לא יכול לבוא ולומר לבעלי התספורת: רבותי לקחתם כסף, אחר כך רציתם תספורת, הסכמנו כי לא הייתה לנו ברירה, אבל אל תבקשו מאתנו עוד אגורה. ולא ניתן לכם, ולכל תאגיד שלכם, אפילו לא עוד שקל".
■ הראיון המלא עם פרופר התפרסם בעיתון "גלובס"
כתבות
ני"ע
