נכסי יוסי מימן: וילות, דירות בארה"ב, יאכטות - וחובות-עתק

איש העסקים יוסי מימן מבקש קיזוז מס בסך 18 מיליון שקל, ובדרך חושף את רשימת נכסיו. במסגרת בקשה שהגיש מימן אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי מרכז לחייב את רשות המסים להתיר לו קיזוז מס בקשר למכירת מניות חברת EMG לחברת אמפל, מפרט מימן את כל הנכסים שנמצאים, לטענתו, בבעלותו ובבעלות אשתו הלית מימן.

מהתצהיר שצורף לבקשה, שבו מצהיר מימן כי מדובר ב"כל" הנכסים שבבעלותו, מוחשיים ולא מוחשיים, עולה כי בין נכסי הנדל"ן מחזיק מימן בבית בשווי של כ-50 מיליון שקל ברחוב הנשיא בהרצליה; בבית נוסף בשווי של כ-32.5 מיליון שקל ברחוב חבצלת השרון בהרצליה, ובדירות במיאמי ובסוהו בניו-יורק.

בנוסף, הצהיר מימן כי בבעלותו שתי יאכטות. הראשונה NOA7 בשווי 20 מיליון דולר, והשנייה MOONSHADOW בשווי 2.5 מיליון דולר. בנוסף, כלי הרכב שבבעלותו הם מכוניות יגואר משנת 2005, סובארו משנת 2010, לנדקרוזר משנת 2004 ו-ב.מ.וו משנת 97'.

מימן מפרט בנוסף את חשבונות הבנק שבבעלותו ובבעלות אשתו, ואת הכספים המוחזקים בהם. ביניהם חשבונות שונים בבנק דיסקונט, בהם סך של כ-40 מיליון שקל, וכן חשבון בבנק איגוד שבו כ-4.4 מיליון שקל. מדובר ביתרות כולל ריבית צבורה.

עוד מחזיק מימן בחשבונות שונים בבנק הפועלים וביו-בנק, בהם עשרות-אלפי שקלים בלבד, ניירות ערך בשווי כ-300 אלף שקל בלבד, וכן חשבונות בבנק איגוד, ותיקי ניירות ערך בשווי של כ-331 אלף שקל. בבנק לאומי מחזיק מימן חשבון אחד, שבו יתרת זכות של כ-120 אלף שקל, וחשבון נוסף עם יתרת חובה של כ-150 אלף שקל. בבעלות מימן חשבונות בנק נוספים בבנקים זרים, בהם סיטי-סוויס, סיטי-גרופ-לונדון וסיטי-ניו-יורק, שבו סכום של כ-190 אלף דולר.

מימן מפרט גם את החזקותיו בחברות שבשליטתו. בין היתר הוא מציין כי בבעלותו 100% מהמניות של חברת מרחב, מניות בחברת אמפל-אמריקן, החזקות ב- EMGבאמצעות החברות שבבעלותו ועוד.

במסגרת התצהיר לביהמ"ש חושף מימן גם את היקף חובותיו וההלוואות שלקח, בהם משכנתאות על הבתים בשווי של כ-70 מיליון שקל, וכן הלוואות על היאכטות בשווי של כ-30 מיליון שקל, ושעבודים לטובת כלי הרכב בשווי 253 אלף שקל.

"לבטל את הליכי הגבייה"

במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד זיו שרון, מבקש מימן כי ביהמ"ש ייתן צו הצהרתי הקובע כי קבוצת מרחב שבבעלותו והוא זכאים כי יופעל בעניינם חוק קיזוז מסים, באופן שבו יתרת הזכות שתעמוד לזכותם ברשות המסים בסך של כ-18 מיליון שקל, תקוזז כנגד התשלומים, באמצעות צ'קים שנתן מימן לרשות במסגרת הסדר תשלומים שבוצע מול פקיד השומה חיפה.

מימן ביקש בנוסף, כי ביהמ"ש יורה לרשות המסים לבטל את הליכי הגבייה הננקטים נגדו או לפחות להורות על עיכובם.

הבקשה סובבת סביב עסקת מכירת המניות של ספקית הגז המצרי, חברת EMG, שהחזיקה חברת מרחב, לחברת אמפל-אמריקן-ישראל, כאשר מרבית התמורה ניתנה באמצעות הקצאת מניות, וחלק מהתמורה ניתנה במזומן. ב-2010 הגיע מימן להסדר שומות מס עם רשות המסים לשנים 2005-2008, אשר לפי תנאיו, נטען, נפרס תשלום המס בגין העסקה בנפרד לגבי כל אחד מחלקי התמורה.

בהסכם השומות הוסדרה פריסת חוב מס רווחי ההון שהוטל על המכירה, ונקבע כי חלק רווח ההון ממכירת מניות EMG, שתמורתו שולמה במזומן בסך של כ-22 מיליון שקל (במונחי קרן), ייפרס ל-24 תשלומים שווים.

עוד הוסכם כי תשלום יתרת מס רווחי ההון על החלק שניתן כנגד המניות, בסך של כ-97.6 מיליון שקל (במונחי קרן), יידחה במחציתו ל-3 שנים ובמחציתו ל-4 שנים מיום החתימה על ההסכם. לטענת מימן, סכום זה אינו עומד לגבייה אלא החל מדצמבר 2013. ב-2011 התבקשה דחייה נוספת של התשלומים ובעקבות הפנייה ואישורה, העביר מימן לרשות המסים צ'קים עתידיים בגין תשלום המס.

במקביל ליתרת החוב שנבעה מהתשלום במזומן בעת המכירה, טוען מימן, כי עומדת לזכותו יתרת זכות להחזר של 18 מיליון שקל עקב דוחות מס שהגיש לשנים 2008-2010.

מימן כותב בבקשתו, כי "לפני כשנתיים, עם פרוץ 'האביב הערבי', והחלפת השלטון במצרים, חלו שיבושים כבדים בהספקת הגז ממצרים לישראל, ובשנה האחרונה אף ביטלה מצרים באופן חד-צדדי את הסכם הגז עם EMG , והזרמת הגז בצינור הופסקה לחלוטין". במקביל, צוין בבקשה, צנח שוויין של מניות אמפל שאותן קיבל מימן במסגרת העסקה, ולפני שבועות מספר אמפל אף נכנסה להליך של צ'פטר 11 בארה"ב.

בעקבות זאת, פנה מימן לרשות המסים בבקשה כי תקוזז זכותו להחזר כנגד הצ'קים הראשונים שהעביר לרשות ושעומדים להיפרע.

לא תמיד התצהיר משקף את כל התמונה

חשיפת נכסיו של יוסי מימן במסגרת התצהיר שהוגש לביהמ"ש מעלה, לפחות במבט ראשון, תהיות באשר להצגתו כאחד מאנשי העסקים המצליחים במדינה. זאת, מכיוון שעל-פי התצהיר, על מרבית נכסיו של מימן קיימים משכנתאות ושעבודים שונים וגם בחשבונות הבנק שלו לא נצברו מאות-מיליוני שקלים, כי אם עשרות מיליונים בלבד.

עם זאת, בכיר לשעבר ברשות המסים אמר היום ל"גלובס" כי פעמים רבות, תצהיר מסוג זה אינו משקף נאמנה את מצבו הכלכלי של מי שהגיש אותו לבית המשפט.

לדברי הבכיר, "לתצהיר מתייחסים לעתים בצורה 'מאגית', אבל צריך לזכור שלפעמים שעבודים והלוואות שעליהם מצהירים נועדו להראות דלות נכסים ומצב הוני רעוע, והם אינם משקפים את מצבו האמיתי של האדם. גם כשיש לאדם, נניח, 7 מיליון דולר הוא יכול ללכת לבנק ולבקש שיעבוד של נכס אחר במקום להשקיע את 7 המיליון בנכס. את 7 מיליון הדולר הוא יכול להפקיד במקביל בנאמנות או בפיקדון על-שם אדם אחר, ולא להצהיר עליהם".

הבכיר הדגיש, כי הוא אינו מצוי כלל במצבו של מימן, וכי הוא מדבר באופן תיאורטי בלבד, אך "זה חוקי לחלוטין ובעלי הון רבים עושים זאת".

- כלומר, התצהיר יכול להיות אמיתי ועדיין לא לתת את כל התמונה על מצבו הכלכלי של המצהיר?

"בדיוק. התצהיר מעגן בכתב בפני בית המשפט את הדברים שאומר האדם, אך אינו מראה את מה שהוא אינו רוצה לומר. אם רוצים לדעת כמה באמת שווה אדם צריך ללכת להצהרת ההון שלו במס הכנסה. הצהרת ההון של אדם נורמטיבי כמו מימן, משקפת בצורה אמינה יותר את המצב".

 הנכסים של מימן