החלוצה, ראש העיר והסוד

המלצת השקעה במניה של חברת צ'ארלס שוואב (SCHW), שקיבלנו לא מזמן ממורנינגסטאר, העלתה בי מחשבות. אני זוכר את ימי המהפכה הפיננסית, שאליה שמחתי להצטרף, את השיטוט ברחובות ניו יורק ואת השמחה לראות שלטים של שוואב, שהייתה הראשונה לפנות לקהל הרחב ולהציע שירותי השקעות בעלויות סבירות, ובהמשך גם און ליין. עם הזמן נוספו לענף אמריטרייד, איטרייד ועוד חברות רבות, וכמו בכל גל כלכלי, עודף חברות ושינוי האקלים העסקי חיסלו רבות מהן, הביאו למיזוגים בענף, וכאמור, השאירו הרבה זיכרונות מתקופה אופטימית, וגם חלומות על כך שהיא תחזור בשביל להישאר.

הקונסולידציה בענף בעשר השנים האחרונות היא אחת הסיבות לכך שמורנינגסטאר ממליצים על השקעה בשוואב. הסיבה השנייה היא ש-40% מהכנסות החברה מקורן מניהול נכסים. העובדה שחלוצת ההשקעה העצמאית מרוויחה הרבה מניהול השקעות היא בעייתית, אם לוקחים בחשבון את מהפכת המשקיע העצמאי, אבל היא נתפסת על-ידי מורנינגסטאר כיתרון של שוואב על פני המתחרות.

עוד דברים שהרשימו את מורנינגסטאר הם המשמעת התפעולית שהפגינה הנהלת שוואב בעשר השנים האחרונות - משמעת שהופכת את החברה לבעלת פוטנציאל לשגשג גם בסביבה התחרותית. כמו כן ניתן לצפות לעלייה בהכנסות מעמלות ומריביות, כך שבמורנינגסטאר רואים בשוואב השקעה הגיונית בחברת צמיחה. זה הגיוני גם עבורנו, והשקענו בה בתיק.

לו הייתי בלומברג

מייקל בלומברג, כמו צ'ארלס שוואב, הוא חלוץ-יזם פיננסי (מומלץ לקרוא את הביוגרפיה שלו, וכן את זו של שוואב). בלומברג עשה זאת בתעשיית המידע הפיננסי. הוא הקים חברת מידע שצולחת את כל המשברים וההתפתחויות הטכנולוגיות, ונשארת אחת ממזינות המידע החשובות ביותר של התעשייה הפיננסית.

בלומברג היא חברה פרטית, כך שאין גרף להסתכל עליו ואין דוחות כספיים ללמוד מהם. ממה שאני מבין, הם עדיין על גב השור. עובדה זו, בהשוואה לסיפור של שוואב - הסיפור של משבר 2008 ושל ההידרדרות הכלכלית העולמית - ואם תרצו גם בהשוואה לקשיים של שאר ערוצי המידע-תוכן, מעלה שוב את השאלה: למה אנחנו מוכנים לשלם ולהמשיך לצרוך מידע פיננסי בכמויות הולכות וגדלות, כאשר במבחן התוצאה השימוש בו אינו מוביל לתשואות המיוחלות.

בלימודי המימון וההשקעות מדברים רבות על אנומליות. אצל הפרופסורים, אנומליה זו מציאות שלא מתאימה לתיאוריה שלהם. לא משהו להתרגש ממנו. אבל בהנחה שאני צודק בהקשר לשגשוג העסקי של בלומברג, האם זה לא מפריע לכם קצת (מבלי שיש לי משהו נגד האיש)? הגרף הדמיוני של מניית בלומברג, והגרפים הכואבים של נפגעות ענף הפיננסים והמשבר שהוא חווה, מחזקים את השאלות ביחס לפרדיגמה שמידע הוא יתרון.

ישנן גם שאלות ההמשך: איזה מידע חשוב, כמה מידע הוא מספיק, ואם לא מידע - אז מה כן. גרף הוא פתרון טוב, שכן הוא מחבר את כל פריטי המידע ואת כל המחשבות עליהם. אבל גם הניתוח הטכני לא מניב תוצאות חיוביות רציפות נטולות תהפוכות, וגם מנתחים טכניים נוטים להציף עצמם במידע.

על רקע מניית שוואב, שאולי תתאושש מרמת שפל, נמשיך לחפש את הסוד שיאפשר למשקיע הפרטי, ומבחינתנו גם המוסדי, לקיים ניהול השקעות רווחי ובר-קיימא.

נפלאות התבונה

האם לא הייתם רוצים שגם לנו יהיו ספרים כמו "הסוד" ו"התשובה", ספרים שיאפשרו לנו לשמור על הפרארי? כשהיינו סטודנטים שלחו אותנו לספרים עמוסי נוסחאות, מודלים, נגזרות ואופטימיזציות. מה שהם ידעו לספר לנו, הוא שאין סוד, וככה זה נראה עד היום. טור זה הוא, אם תרצו, גם המסע אל הסוד.

אנחנו מתחילים, כאמור, לקרוא תיגר על התשוקה לפיזור, ומחליפים אותה בתשוקה למיקוד. יורדים בהדרגה מ-50 מניות ויותר בתיק אל אזור ה-30 מניות. נשאף גם להפחית את תדירות הפעילות בתיק, ובכך את ההשפעה של רעשים שוטפים. כך נחדד את הראייה הטכנית קדימה, במטרה לרכוב בנינוחות על גב מניות טובות וחזקות.

בהקשר של סודות ותשובות, זכרו שגם אם קוראים לכם "אסטרטג השקעות ראשי", "אנליסט", "מנכ"ל" וכדומה, וגם אם תעודת רישיון של רשות ניירות ערך תלויה על קיר משרדכם, בסופו של דבר, מי שקונה ומוכר זה האדם שאתם.

לא רק המשקיעים הפרטיים אצל שוואב סופגים את מכות השוק ומתקשים להתאושש. היעדר תארים, משכורות, משרות ומשרדים, מקרב אותם יותר מאשר את עובדי התעשייה הפיננסית לשאלות הנכונות ולחיפוש אחר התשובות. הצלחה של שוואב ושל לקוחותיה תהיה סימן לתבונה חדשה שעולה. נחפש אחר נפלאותיה.

הכותב הוא שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. MBA, MTA, NLP Master Practitioner. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.