צאו להצביע, לא משנה למי

למרות שכבר חלפו 4 שנים מהפעם האחרונה שביקרנו בקלפי, זה מרגיש כאילו רק אתמול היינו שם, כי הייאוש רק העמיק. אני יודעת שאתם עייפים מהבטחות חסרות כיסוי, מסיסמאות יפות ונפוחות שמופרחות לאוויר לפני ספירת הקולות, ומתבררות כריקות מתוכן אחריהם. נמאס לכם מכל זה ואת המיאוס הזה הבאתם לידי ביטוי בקיץ שעבר בעוצמה אדירה שהתרסקה על מול סלעי הביורוקרטיה, הוועדות וההבטחות הריקות לעתיד טוב יותר.

מאז שנת 2001 הצבעתם ברגליים. ביום הבוחר בחרתם להישאר בבית ולהראות לכל הפוליטיקאים שהם לא מזיזים לכם, שלא משנה מה יעשו, אתם אדישים. בבחירות של 1992, בדיוק לפני שני עשורים, יצאו 77.4% מכם מהבית, כדי לשלשל את הפתק לתיבה. ב - 2009 עשו את זה רק 65%. 20 מנדטים, פחות או יותר, נזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה. 20 מנדטים שהיו מבטאים את רצונו האמיתי של הבוחר, שיכלו להשפיע על מה שקורה במדינה שלנו.

אז צאו להצביע. תצביעו כי אין ברירה, כי צריך, כי אנחנו חייבים.

זה הזמן לצאת בקמפיין שיקרא לכל בעלי זכות ההצבעה למלא את חובתם. צריך לפמפם אותו בכל מדיה אפשרית, לשכנע, להלהיב, להסביר שהצבעה לכנסת היא חובה, שיום הבוחר הוא לא עוד יום חופש כדי לצאת לסידורים או לקנות בקניון, ולהתבאס שאי אפשר ללכת השנה לים, כי ינואר זה באמצע החורף.

הקמפיין הזה הוא לא הרעיון שלי. בבחירות הקודמות בארה"ב, נרתמו גדולי הכוכבים בהוליווד, למסע תקשורתי ענק של ארגון עצמאי בשם "הכרז על עצמך". האלי ברי, לאונרדו דה קפריו, דסטין הופמן, דמי מור וג'ניפר אניסטון, התגייסו למען תשדיר שהלך על טקטיקה של הפוך על הפוך: "יש משבר כלכלי? למי אכפת. מי מתעניין בהתחממות עולמית, במלחמה בסמים?". בסופו הסבירו שכדאי להצביע אם רוצים להביא לשינוי אמיתי.

בישראל זה היה נשמע בטח ככה: "למי אכפת ממחירי מזון מופקעים? מחירי דלק לא הגיוניים? מיסוי בעייתי? למי מזיז שאי אפשר לקנות דירה ואין איך לגמור את החודש?". למי אכפת? הרי לכולנו אכפת. ואם נשאר בבית ביום הבחירות ונעשה שריר, אנחנו נפסיד והפוליטיקאים, שימשיכו להתעלם מהצרכים שלנו, שוב ינצחו.

צאו להצביע, לא משנה למי. העיקר להצביע. כולכם. כי אם הפוליטיקאים יבינו שאנחנו לא פראיירים, שהמחאה לא מתה והם לא יכולים להמשיך לעשות מה שבראש שלהם בלי לדפוק לנו חשבון, שמי שלא מקיים הבטחות יעוף מהשלטון, החיים שלנו יראו אחרת. אז צאו להצביע ותראו שתרגישו הרבה יותר טוב.