מבחן דרכים: ביואיק לה-קרוס המחודשת - הענק השקט

עיון ברשימת דגמי הרכבים המיובאים ארצה מגלה, כי לתעשיית הרכב הצפון-אמריקנית יש כיום נוכחות זעירה בישראל. מתוך כ-100 דגמי רכב חדש, שנמכרים בארץ, רק 16 מיוצרים בצפון אמריקה.

התופעה הזו חריגה מכיוון שתיאורטית, ישראל הייתה אמורה להיות מעצמה של רכב אמריקני. ישראל היא אחת המדינות המערביות הבודדות שמאמצות את תקינת הרכב האמריקנית לצד התקינה האירופית, הלקוחות הישראליים מגלים חיבה יתרה לכלי רכב עם מנועי בנזין ותיבות אוטומטיות ומותגי הרכב מארצות הברית נהנים כאן מתדמית יוקרתית ומשודרגת - להבדיל מאירופה. בשנים האחרונות גם המטבע האמריקני מפגין שער ידידותי יחסית, ועוד לא הזכרנו את הרשת ההדוקה של קשרים כלכליים ותרבותיים בין המדינות.

אחת הסיבות לאותו "קיפוח" היא תהליך הגלובליזציה, שעברה תעשיית הרכב האמריקנית, שבעטיו מגיעות אלינו כיום מכוניות של מותגים אמריקניים שמיוצרות בכל רחבי הגלובוס. סיבה נוספת, טכנית יותר, היא ההתעקשות של הרגולטור הישראלי לכפות התקנה של פנסים בתקינה אירופאית על כלי רכב שמיוצרים בארצות הברית. זה נשמע כמו פרט טכני זניח אך בפועל מדובר בחסם רציני, שבולם את הייבוא של דגמים רבים.

אבל למכוניות האמריקניות "האמיתיות" יש פוטנציאל לא מבוטל בישראל ואחת ההוכחות היא הביואיק לה-קרוס, שנמצאת מזה שנים בצמרת המכירות של פלח מכוניות הסאלון-פרימיום. מכירותיה של המכונית אמנם נחתכו בשנתיים האחרונות אבל גם השנה היא עדיין מכרה כ-490 יחידות בתשעה חודשים ושמרה על עמדת ההובלה בפלח. החל מתחילת הקיץ מציעה המכונית, באותו מחיר, גם מנוע חדש בהספק של 300 כ"ס.

חיצונית, הלה-קרוס המשודרגת עברה שינויים קלים בלבד. החרטום שונה מעט, כמה עדכונים קוסמטיים קלים בוצעו במראות הצד והזנב מצויד כעת בפגוש אחורי חדש עם שני פתחים רבועים ענקיים שמסווים בתוכם צמד מפלטים עגולים. בסך הכול, זו עדיין מכונית שמצליחה להיראות גדולה ומכובדת אך לא סרת טעם - למעט אולי גלגלי ה"ראי" הבוהקים - בזכות המבנה האגרסיבי והיעיל למראה.

כבר פגשנו את הלה-קרוס בכמה הזדמנויות קודמות ובכל פעם אנחנו מופתעים מחדש מהמרחב הפנימי. מתכנני הרכב בחרו במבנה המכונה CAB FORWARD, שבו מנוצל כמעט כל אורך הרכב לטובת הנוסעים. התוצאה היא תא בגודל של מערת עלי-באבא שמציע מרחב עצום לאורך, לרוחב ולגובה ויכול לאכלס ללא קושי חלק נכבד משחקני הספסל של מכבי תל-אביב. לתכנון ההנדסי הזה יש גם חסרונות כמו עמודים מאסיביים וזוויתיים, שיוצרים נקודות מתות די גדולות בצדדים ותא מטען קטן יחסית למקובל בפלח הזה.

תא הנוסעים מעוצב בקווים מודרניים ובצבעים בהירים ואיכות החומרים והייצור עברה שדרוג נוסף במודל 2012, אם כי היא עדיין לא ממש מיישרת קו עם הגרמניות. נקודת שבח מגיעה לבידוד הרעשים: נראה שמהנדסי ג'נרל מוטורס קיבלו אמביציה ממתחרות חרישיות כמו לקסוס ושות' ולכן יצאו בפרויקט הנדסי, שכלל התקנת זכוכיות כפולות, החרשה של המפלט וטיפול יסודי בעוד שלל מקורות רעש. התוצאה היא אחת המכוניות היותר שקטות שמוצעות בפלח הזה עם בידוד אקוסטי נוסח אולפן הקלטות.

באגף האבזור נוסף למודל המחודש נוסף גם מסך מגע בגודל 8 אינץ' עבר גיור כהלכה, ומערך מרשים של אבזרי מותרות כולל חשמל-עם-כל-דבר.

השינוי המרכזי במודל המחודש הוא אימוץ מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר מבית קדילק, שמתהדר בהספק רציני של 303 כ"ס. גם המומנט טיפס ל-36 קג"מ והתוצאה משעשעת מאד. כאשר רגל קלה מונחת על דוושת התאוצה, המכונית גולשת מעדנות וקולו של המנוע כמעט אינו נשמע בתא הנוסעים. גם בשיוט של 140 קמ"ש מחוג הסל"ד בקושי מגרד 2,500 סיבובים.

אבל, מי שיחליט להשתובב ולבעוט בדוושה יגלה את סוד הקסם הקלאסי של מנועי השרירים האמריקניים. תאוצה אגרסיבית ממצב עמידה מסחררת את הגלגלים בליווי פירוטכניקה (עשן, חריקות, פסים שחורים), שכבר קשה מאד להיתקל בה בעידן הבקרות האלקטרוניות, והיא בועטת את המכונית קדימה בליווי צליל ספורטיבי ומענג. התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש אורכת פחות מ-7 שניות וגם תאוצות הביניים מרשימות.

אלא שבניגוד לקדילק CTS עם אותו מנוע, שבה יש שלדת הנעה אחורית שפותחה במחשבה על ייצוא לאירופה, לביואיק לה-קרוס יש שלדת הנעה קדמית, שמיועדת לשוק הצפון האמריקני בלבד. זה אומר מתלים רכים ונעימים, שעושים עבודה מצוינת בספיגת זעזועים ושיבושי כביש אך משחררים לא מעט תנודות מרכב בפניות הדוקות וגם הגה מעורפל למדי. שני אלה אינם מתכון אופטימלי לשליטה על 300 כוחות סוס פרועים.

אי אפשר להזכיר קלאסיקה אמריקנית מבלי להתייחס לצריכת הדלק. הלה-קרוס מוצעת ללקוחות בארצות הברית גם עם מנוע ארבעה צילינדרים ואפילו עם הנעה היברידית חסכונית. אולם גרסת ההארד-קור החזקה שמגיעה אלינו מתקשה להשיג יותר מ-9 קילומטרים לליטר ואם מנצלים את פוטנציאל המנוע לעיתים תכופות יראה מחשב המנוע גם 6 קילומטרים לליטר.

הגרסה המאובזרת של הביואיק לה-קרוס החדשה עולה 270 אלף שקל והיא ממחישה היטב את נוסחת ה"תמורה לכסף", שהיא אחד הנכסים השיווקיים המרכזיים של כלי הרכב האמריקניים. במחיר של אירופאית פרימיום התחלתית בגודל מדיום עם ארבעה צילינדרים - דוגמת ב.מ.וו סדרה 3, אאודי A4 או מרצדס C - מקבלים מכונית אקסטרה-לארג' שנמתחת לאורך כמעט 5 מטרים, מציעה מרחב פנים בקליבר של מכוניות כמו אאודי A8 וב.מ.וו 7, נראית יוקרתית וייצוגית ומוצפת בצעצועים ואבזרי פאר.

אמנם צריכת הדלק מחייבת דלקן צמוד והמנוע מרגיש לעיתים גדול בשני מספרים על השלדה, אבל משפחה בריאת גוף שזקוקה למקסימום מרחב, מנכ"לים ו/או פנסיונרים מיושבים בדעתם, שמדי פעם רוצים לנצל את 300 הכ"ס כדי להיזכר בימי עלומיהם (או להרשים את הנכדים), ימצאו שבמחיר הזה קשה מאד למצוא מתחרות לביואיק המודרנית הזו.

 ביואיק

חלק מהמתחרות

קרייזלר 300C

ב-300 אלף שקל מציעה קרייזלר את הדור החדש של ה-300C. במחיר הזה מקבלים מכונית עם בסיס גלגלים גדול (כ-3 מ') ואבזור פנימי שופע. המנוע הוא V6 בנפח 3.6 ליטר, שמסתפק ב-286 כ"ס אבל עם תיבת הילוכים אוטומטית בת 8 מהירויות מדור אחרון

אאודי A4 1.8

ב-257 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת ה-1.8 ליטר טורבו של ה-A4. למכונית יש בסיס גלגלים מכובד של 2.81 מ'. המנוע מייצר 170 כ"ס אך תודות לטורבו המומנט שלו קרוב לזה של המנוע האמריקני וגם הביצועים זריזים

אינפיניטי G37

ב-305 אלף שקל מציעה אינפיניטי את גרסת הבסיס של ה-G37. כאן מקבלים מכונית ספורט-סאלון עם הנעה אחורית, תא נוסעים איכותי ומנוע V6 בנפח 3.7 ליטר, שמייצר לא פחות מ-320 כ"ס ומעניק למכונית ביצועים נמרצים