ההצלחה של מילניום: "ידענו שנוכל לנצח רק בתחום הסרטן"

חברות תרופות הן ההימור הכי מלהיב בשוק מבחינת יחס הסיכוי-סיכון. משקיעי הביומד של שוק ההון הישראלי ראו בשנים האחרונות איך מתממש הסיכון, אך טרם זכו ליהנות מהתרחישים המתוקים של הסיכוי. רבים ממשיכים לחלום על חברה שתביא מוצר יחיד לשוק, ותעשה אקזיט של מיליארדי דולרים. החלום הזה הוא אפשרי לגמרי, כך יעיד סיפורה של Millenium האמריקנית.

מילניום נוסדה ב-1993, וב-2008 נמכרה לחברת Takeda היפנית ב-8.8 מיליארד דולר - פרמיה של 50% על מחיר המניה ביום ההודעה. כיום היא נקראת מילניום, החטיבה האונקולוגית של טקדה. בתקופה ההיא היה לה מוצר אחד בשלב המכירות, ה-Velcade לטיפול בסרטן הדם. עד שנרכשה, מילניום גייסה מעל מיליארד דולר בנאסד"ק, אך גם צרכה כ-2 מיליארד דולר בהון לא מדלל בזכות עסקאות מסחור שביצעה עם חברות תרופות גדולות.

כדי לאפשר למשקיעים מקרה בוחן להשוואה, ביקשנו מד"ר דבורה דנסייר, מנכ"לית מילניום בעת הרכישה וכיום המנהלת שלה, לספר איך הגיעה החברה להישגיה ואיך אמורה להיראות התפתחות של חברת ביומד כשהכול מתנהל כמתוכנן. מתברר כי גם כשחברות תרופות מצליחות, דרכן רצופה מהמורות.

"מילניום נוסדה כחברה מגובת הון סיכון, שפועלת בתחום גילוי גנים אך לפני עידן פענוח הגנום האנושי", מספרת דנסייר. החברה כמעט קרסה כשהתברר כי לא ניתן יהיה לרשום פטנט על גן.

מילניום החלה לבדוק מהו השימוש של כל גן, איזה חלבון הוא מקודד וכיצד הוא משפיע על הגוף. על בסיס הגילויים הללו יצרה הסכמי פיתוח משותף עם חברות התרופות הגדולות, שכל אחד מהם הניב כמה עשרות מיליוני דולרים.

ב-1996 החברה הונפקה בבורסה וגייסה 58 מיליון דולר. בשיא "בועת הגנום" הגיעה מנייתה למחירים גבוהים פי שניים מאלה שלפיהם נמכרה ב-2008. במקביל לחתימות על עוד הסכמי פיתוח, חלקם בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, היא החלה לרכוש חברות עם מוצרים מתקדמים.

- מדוע לרכוש מוצרים נוספים אם קיימת פלטפורמה נחשקת לגילוי ופיתוח תרופות?

דנסייר: "נדרש הרבה זמן לפתח צנרת תרופות. אחד הלקחים שהפקנו היה שדרוש רף של כמה מוצרים וטכנולוגיות כדי להצדיק את התשתיות, ובעיקר את גיוס כוח האדם המקצועי". אחת הרכישות הללו, שבוצעה ב-2001, היא זו שהביאה את Velcade - המוצר שבזכותו נמכרה החברה לטקדה. "הוא בכלל לא בוסס על הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה החברה", היא אומרת.

"להיות חלק מתאגיד גובה מחיר"

הטכנולוגיה של Velcade מבוססת בין היתר על מנגנון היוביקוויטין שגילו החוקרים פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון, ושבזכותה זכו בפרס נובל. אולם השניים מעולם לא רשמו פטנט על הטכנולוגיה, ולא היו מעורבים בחברה, כך שלא זכו לנתח כספי מן ההצלחה.

התרופה נכנסה לניסויים קליניים ב-1998, ואושרה לשיווק כבר ב-2003. למרות ההצלחה במסחור טכנולוגיות ועל אף חוסנה הפיננסי, מילניום הייתה עדיין סטארט-אפ במונחים של שיווק תרופה משמעותית לסרטן בכל העולם. לכן חלקה את זכויות השיווק העולמיות עם ג'ונסון אנד ג'ונסון. דווקא אז, מילניום נכנסה למשבר נוסף.

"ההשקה הייתה איטית מדי, או שלמשקיעים היו ציפיות לא ריאליות", אומרת דנסייר, "כנראה גם ג'ונסון אנד ג'ונסון לא התאמצו מספיק. בינתיים החברה שרפה המון כסף ונקלעה להפסדים. ב-2005 נכנסתי לתפקידי, שהיה לנהל את העלויות מבלי לפגוע בהשקה". לפני כניסתה של דנסייר, מילניום פתחה כל דו"ח כספי שלה בהצהרה "מטרתנו היא להיות חברת הביוטק של העתיד". תחת המנכ"לית החדשה צומצם החלום.

"הקטנו את מערך המו"פ, נטשנו פרויקטים אף שהגיעו לשלב קליני. התמקדנו רק באונקולוגיה וויתרנו לגמרי על התחום האנטי-דלקתי. עם זאת, הגדלנו את ההשקעה בשיווק", היא אומרת.

- לא חבל לוותר על פרויקטים מתקדמים?

"עדיף לטפל בתחום אחד בהצלחה, מאשר בכמה תחומים לא בהצלחה. השאלה הייתה איפה אנחנו יכולים לנצח, והתשובה הייתה רק בתחום הסרטן".

כששוקם המצב הכספי של החברה והמניה החלה לעלות, הגיעה ההצעה מטקדה. "כל חברות התרופות יודעות שהצורך הרפואי באונקולוגיה לא מסופק ושאין מספיק מוצרים טובים בפיתוח", היא מוסיפה, "טקדה פעלה בתחום, אך לא היה לה מוצר מוצלח מאז 1984. היא בחנה אותנו כמה שנים, אבל לא פנתה בגלל מבנה העלויות. רק כשהתייעלנו הפכנו לאטרקטיביים עבורה". ב-2007 הכנסות החברה עמדו על כ-700 מיליון דולר.

לגבי האינטגרציה עם טקדה הוותיקה, אומרת דנסייר כי "מפתיע שהחברות הצליחו להתחבר. זה קשור לכך שטקדה שמרה על מילניום בבעלותה המלאה, אך עדיין אפשרה לה להיות עצמאית. כך הצלחנו לשמר את העובדים ואת התרבות שלנוש, מבוססת על כך שכולם יודעים שיש להם קול ושדעתם חשובה.

"כיום החשיבה שלנו גלובלית יותר", היא מוסיפה, "אנחנו יודעים שהעובדה שאנחנו חלק מתאגיד תאט אותנו בקצב. בכל צעד אנחנו חייבים לוודא ששכנענו את כל האנשים הרלוונטיים בארגון, ושאכן אנחנו פועלים לפי סדר העדיפויות שלו. לגודל יש מחיר, אבל רק בזכותו אנחנו יכולים לשווק מוצר בכל העולם, ללא שותף".

כיום למילניום יש 19 מוצרים בניסויים קליניים, ותרופה בשם מיפמורטיד לסרטן העצמות שמאושרת לשיווק מחוץ לארה"ב. לטקדה אין קשרים עם חברות ישראליות, לא דרך מילניום ולא ביתר החטיבות שלה, אך דנסייר תפגוש חברות ישראליות בכנס שייערך בבוסטון בחסות חברת Boton MedTech Advisore, משרד החוץ, אוניברסיטת ברנדייס ומינץ לוין. "המחקר הישראלי מרתק", היא אומרת, "וכך גם תרבות היזמות. זה מקום שיכולות להתפתח בו טכנולוגיות שיעמדו בבסיס חברות גדולות".

 מניית מילניום

gali-w@globes.co.il